לוח השנה במגילות קומראן

לוח שנה שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום

לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי[1] שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום[2]. הלוח נוצר בהשפעת לוח השנה המצרי האזרחי (אנ')[3] ומבוסס על האסטרונומיה הבבלית (אנ')[4]. מקורותיו היהודיים הם ספר מהלך המאורות וספר היובלים[5], והפירוט המלא של מאפייני הלוח מופיע במגילות ים המלח שנמצאו בקומראן[6].

תחילת היממהעריכה

לדעת שמריהו טלמון[7] כותבי המגילות שמרו את השבת מזריחה לזריחה, כיממה הרגילה בלוחות השנה של מצרים העתיקה[8] וכן בבית המקדש לפי חז"ל[9], שמתחילה בבוקר[10], וכנלמד מסדר ימות השבוע בבריאת העולם[11] ובפרשת המן[12], ולא משקיעה לשקיעה כמניין ימי החודש[13] אצל העמים השמיים שמתחיל בערב, ומופיע גם בימי המועדים בתנ"ך[14] בעריכות מתקופת שיבת ציון[15], וכן בספר היובלים[16]. מגילת ברכות לימי החודש (4Q503) מזכירה את מנוחת השבת בליל שבת[17], כדעת חז"ל שהיום הולך אחר הלילה[18], כי מגילה זו מציגה מסורת תפילה כללית שהייתה בקרב היהודים ואינה שייכת לחיבורים הכתתיים של קהילת קומראן[19]. מגילת המקדש ומגילת מקצת מעשי התורה מחשיבות את יום אכילת הקרבנות[20] עד השקיעה[21], כיומו של שכיר[22] וכימי טומאה[23].

הלוח השמשיעריכה

המרכיב העיקרי של הלוח (ובספר היובלים - הבלעדי) הוא שנה שמשית[24] בת 364 ימים, המחולקת לארבע תקופות שכל אחת בת 91 יום בדיוק. כל תקופה מורכבת משלושה חודשים של 30 יום, ויום נוסף[25] הנקרא 'אות'[26], שמסיים את התקופה ונספר כיום 31 בחודש שלפניו[27]. היום המתחיל את התקופה נקרא 'יום התקופה'[28]. לחודשים אין שמות אלא הם ממוספרים כמו חודשי הלוח העברי ברוב ספרי התנ"ך. שמות התקופות הם[29]: קציר (אביב), קיץ, זרע (סתיו), דשא (חורף). משך כל תקופה הוא בדיוק 13 שבועות[30], ולכן ימי השבוע זהים בחודשים המקבילים בתקופות השונות. החודש הראשון בכל תקופה מתחיל ביום רביעי, שבו נבראו המאורות[31], החודש השני בכל תקופה מתחיל ביום שישי, והחודש השלישי בכל תקופה מתחיל ביום ראשון[32]. היום המסיים את התקופה הוא תמיד יום שלישי.

חודשים 1,4,7,10 חודשים 2,5,8,11 חודשים 3,6,9,12
רביעי א ח טו כב כט ו יג כ כז ד יא יח כה
חמישי ב ט טז כג ל ז יד כא כח ה יב יט כו
שישי ג י יז כד א ח טו כב כט ו יג כ כז
שבת ד יא יח כה ב ט טז כג ל ז יד כא כח
ראשון ה יב יט כו ג י יז כד א ח טו כב כט
שני ו יג כ כז ד יא יח כה ב ט טז כג ל
שלישי ז יד כא כח ה יב יט כו ג י יז כד לא

לפי ספר מהלך המאורות, האחד בחודש הראשון הוא יום השוויון האביבי, האחד בחודש הרביעי הוא יום ההיפוך הצפוני, האחד בחודש השביעי הוא יום השוויון הסתוי, והאחד בחודש העשירי הוא יום ההיפוך הדרומי[26]. תיאור זה אינו מתאים למציאות כיוון שהזמנים בין הנקודות אינם זהים[33]. בנוסף, מכיוון שאורך השנה הטרופית הוא כמעט 365.25 ימים, הלוח צובר פער של כיום ורבע מדי שנה. יש טוענים שהיה מנגנון עיבור שנה כדי להתאים את הלוח לעונות השנה[34], אבל מתיאור הלוח בכל המקורות כלוח יציב ללא שום שינוי נראה שלא הייתה בו התאמה למציאות באופן סדיר[35], אם כי יתכן שנעשו מדי פעם תיקונים אד הוק[36]. עדת קומראן התעלמו מההבדלים בין לוח השנה שלהם למציאות[37], כי מכיוון שהתנזרו מפולחני המקדש[38], לא היו מביאים ביכורים ולא היו כפופים לעונות השנה[39]. הפער הוסבר בספר מהלך המאורות כסטיית הטבע מהדרך הרצויה עקב חטאי בני האדם[40].

החגיםעריכה

מועדי התורהעריכה

כל המועדים הכתובים בתורה תוארכו על ידי כת מדבר יהודה על פי הלוח הזה:

אין במגילות התייחסות למועדים שבנביאים (ארבעת הצומות[55]) ושבכתובים (פורים) שאין בהם קרבנות.

חגים נוספיםעריכה

במגילת המקדש נוספו עוד חגים:

בספר היובלים[64] כל יום תחילת תקופה הוא יום זיכרון וחג. בסוף מגילת התהילים הגדולה[65], נכתב שדוד המלך חיבר שיר מיוחד לכל אחד מארבעת הימים ה-'פגועים' כמו שחיבר שיר מיוחד לכל שבת ולכל ראש חודש ול-18 ימים טובים[66], למרות שאין קורבן מוסף מיוחד לימים הפגועים. לא ברור האם הכוונה לימי תחילת התקופה או לימי סיום התקופה[67]. יתכן שאלה הם ארבעת שירי הלחש[68] הכוללים את תהילים צ"א הנקרא בגמרא[69] 'שיר של פגעים'[70].

בשבתעריכה

אין חג שחל בשבת[61], בהתאם לכתוב בספר ברית דמשק[71]: אל יעל איש למזבח בשבת כי אם עולת השבת כי כן כתוב "מלבד שבתותיכם"[72]. עם זאת, מגילת המקדש מפרטת גם את מוספי היום הרביעי של חג הסוכות שחל תמיד בשבת לפי לוח זה. ייתכן שמגילת המקדש אינה חלק מכתבי עדת היחד[73], או שנכתבה על ידי כת נפרדת משאר עדת היחד[74], כמו ספר היובלים[75] שמתיר הקרבת עוד קרבנות בשבת[76]. מחלוקת פנימית נוספת ניכרת בכך שרק חלק מהמגילות מציינות מועדים נוספים על המועדים הכתובים בתורה[77]. לדעת יעקב שלום ליכט, הלוח כולו היה שנוי במחלוקת בתוך עדת היחד ולא כולם קיבלוהו[78]

לדברי יעקב הקרקסאני[79], אנשי "כת המערות" לא ספרו את יום השבת בימי החגים אלא דחו את המשך החג למחרת. לפיכך חג המצות וחג הסוכות נמשכים עד יום רביעי 22 בחודש, שמיני עצרת ביום חמישי 23 בחודש השביעי, וקורבן העצים של שבטי דן ונפתלי ביום ראשון 29 בחודש השישי. היום הראשון למילואים הוא יום תחילת השנה שבו הוקם המשכן[80]. ראיה לכך שבתחילת ימי בית שני לא הקריבו בשבת אלא דחו את החג למחרת ניתן להביא מספר נחמיה, פרק ט', פסוק א', המתארך את אירועי אמנת נחמיה (שכללו צום) לכ"ד בתשרי, וכן מהשוואת הפסוק[81] בַּיּ֤וֹם הַשְּׁמִינִי֙ שִׁלַּ֣ח אֶת־הָעָ֔ם לפסוק המקביל[82] וּבְי֨וֹם עֶשְׂרִ֤ים וּשְׁלֹשָׁה֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י שִׁלַּ֥ח אֶת־הָעָ֖ם[83]. הפרושים הקילו באיסורי השבת שהיו נהוגים בתקופת נחמיה[84], התירו להקריב בשבת כל קורבן שזמנו קבוע[85], אפילו קורבן פסח[86], הפכו את היום האחרון של הרגלים לאסרו חג[87], ופירשו את הסתירה בין הפסוקים בעניין אחר[88]. ראיה נוספת יש במגילת תענית הפותחת בשני מועדים: מא' בניסן עד ח' בניסן וממנו עד שביעי של פסח, לפי פרשנות הקראים[89] ורבי אברהם אבן עזרא[90] מועדים אלה מתאימים לשבעת ימי המילואים וימי קורבנות הנשיאים[91].

הלוח הירחיעריכה

בכמה מגילות[92] מופיע לוח שנה ירחי שמותאם עם לוח השנה העיקרי במחזור של 3 שנים. החודשים האי זוגיים הם בני 29 יום והחודשים הזוגיים הם בני 30 יום, שנה של 12 חודשים כאלה נמשכת 354 ימים שזה 10 ימים פחות מאורך שנה של 52 שבתות[93], כעבור 3 שנים ההפרש מצטבר ל-30 יום ואז מוסיפים עוד חודש בן 30 יום וכך נשלם מחזור תלת-שנתי של 1092 יום שבו שנת החמה ושנת הלבנה תואמות[94]. החודש הירחי הראשון במחזור מתחיל ביום הראשון בחודש השמשי הראשון בשנה הראשונה.

תאריכי תחילת חודשי הירח בלוח השמשי
השנה הראשונה השנה השנייה השנה השלישית
רביעי 1 בראשון
חמישי 30 בראשון שני 20 בראשון שישי 10 בראשון
שבת 30 בשני רביעי 20 בשני ראשון 10 בשני
ראשון 29 בשלישי חמישי 19 בשלישי שני 9 בשלישי
שלישי 28 ברביעי שבת 18 ברביעי רביעי 8 ברביעי
רביעי 27 בחמישי ראשון 17 בחמישי חמישי 7 בחמישי
שישי 27 בשישי שלישי 17 בשישי שבת 7 בשישי
שבת 25 בשביעי רביעי 15 בשביעי ראשון 5 בשביעי
שני 25 בשמיני שישי 15 בשמיני שלישי 5 בשמיני
שלישי 24 בתשיעי שבת 14 בתשיעי רביעי 4 בתשיעי
חמישי 23 בעשירי שני 13 בעשירי שישי 3 בעשירי
שישי 22 בעשתי עשר שלישי 12 בעשתי עשר שבת 2 בעשתי עשר
ראשון 22 בשנים עשר חמישי 12 בשנים עשר שני 2 בשנים עשר

בחלק מהמגילות[95] מוזכר אירוע ירחי בשם 'דוק' שחל 13 יום לפני תחילת החודש. יונתן בן-דב הוכיח שהכוונה לתחילת התמעטות הירח - הפעם הראשונה שבה הוא שוקע אחרי הזריחה, ושהאירוע של תחילת החודש הוא ראיית הירח האחרונה (שבה מסתיים החודש בלוח השנה המצרי הירחי[8]) ולא ליל הירח המלא[96]. בשונה מספר מהלך המאורות[97] שמתחיל את החודש ביום ראיית הירח החדש, וכן ממגילה 4Q503 שמתחילה את החודש בליל ההתקבצות, שהוא הלילה שבין הראייה האחרונה של הירח הישן לפנות בוקר לראייה הראשונה של הירח החדש בערב.

אורך החודש הממוצע בלוח זה הוא 29 ימים 12 שעות 19 דקות וכ-27.6 שניות, קצר ב-24 דקות וכ-35.5 שניות מהזמן המדויק. הפרש זה גורם לסטייה של יום אחד תוך חמש שנים בין אירועי הלוח למופעי הירח (חודש שלם בכ-140 שנה), הסטייה בין הלוח לתנועות השמש והירח בפועל מוזכרת כבר בספר מהלך המאורות[40]. לדעת יוסף אלימלך באומגרטן הלוח הירחי שימש לצרכים ליטורגיים[98], לדעת יונתן בן-דב שילוב הירח בלוח השמשי נועד לתת תוקף לחשבון הזמנים האלוהי שעמד בבסיס הרעיוני של עדת היחד[99].

המשמרותעריכה

מגילות רבות מתארכות את מועדי הלוח, וכן מאורעות היסטוריים, על פי מחזור משמרות הכהונה[100], שהונהג בבית המקדש השני בעת חנוכת המקדש[101] ונהגו במקדש לציין תאריכים על פיו[102]. המשמרות מתחלפות מידי שבת בצהריים[103]. יום השבת נחשב כתחילת השבוע של המשמר הנכנס[104], ולא כסוף השבוע של המשמר היוצא[105] כמקובל למנות את יום השבת כסוף השבוע[106]. משך מחזור המשמרות הוא 24 שבועות ללא קשר לתאריך[107], ובשנה יש 52 שבועות שהם 2 מחזורים ועוד 4 שבועות, כך בשש שנים שהן שני מחזורי ירח יש בדיוק 13 מחזורי משמרות. המחזור השש-שנתי נקרא 'עדיה'[108]. השנה הראשונה במחזור מתחילה ביום רביעי במשמרת גמול (המשמרת ה-22), השנה השנייה מתחילה במשמרת ידעיה, השנה השלישית במשמרת מימין, הרביעית במשמרת שכניהו, החמישית במשמרת ישבאב והשישית במשמרת הפצץ[109].

המשמרת בתחילת כל חודש
מספר החודש השנה הראשונה השנה השנייה השנה השלישית השנה הרביעית השנה החמישית השנה השישית
ראשון גמול ידעיה מימין שכניהו ישבאב הפצץ
שני ידעיה מימין שכניהו ישבאב הפצץ גמול
שלישי הקוץ אלישיב בלגה פתחיה דליהו חרים
רביעי אלישיב בלגה פתחיה דליהו חרים הקוץ
חמישי בלגה פתחיה דליהו חרים הקוץ אלישיב
שישי יחזקאל מעזיהו שעורים אביה יקים אימר
שביעי מעזיהו שעורים אביה יקים אימר יחזקאל
שמיני שעורים אביה יקים אימר יחזקאל מעזיהו
תשיעי ישוע חופה חזיר יכין יהויריב מלכיה
עשירי חופה חזיר יכין יהויריב מלכיה ישוע
עשתי עשר חזיר יכין יהויריב מלכיה ישוע חופה
שנים עשר גמול ידעיה מימין שכניהו ישבאב הפצץ

שמיטה ויובלעריכה

מגילה 4Q330[110] מציינת את המשמרת המכהנת בתחילת כל שנה ומונה את השנים לשמיטה ואת השבוע ביובל (שבוע = 7 שנים. כמו בספר דניאל, פרק ט', פסוקים כ"ג-כ"ז). מגילת האותות (4Q319[111]) מציינת את תחילת מחזורי הירח על פני ששה יובלות (כל יובל 49 שנים) לפי שנות השמיטה. המחזור הראשון מתחיל במשמרת גמול בשנה שאחרי שנת שמיטה, שהיא גם שנת היובל הראשון ושנה ראשונה ליובל השני[112].

המשמרת והשנה לשמיטה בתחילת מחזורי הירח
היובל השני היובל השלישי היובל הרביעי היובל החמישי היובל השישי היובל השביעי
גמול 1 שכניהו 3 שכניהו 2 גמול 4 גמול 3 גמול 2
שכניהו 4 גמול 6 גמול 5 שכניהו 7 שכניהו 6 שכניהו 5
גמול 7 שכניהו 2 שכניהו 1 גמול 3 גמול 2 גמול 1
שכניהו 3 גמול 5 גמול 4 שכניהו 6 שכניהו 5 שכניהו 4
גמול 6 שכניהו 1 שכניהו 7 גמול 2 גמול 1 גמול 7
שכניהו 2 גמול 4 גמול 3 שכניהו 5 שכניהו 4 שכניהו 3
גמול 5 שכניהו 7 שכניהו 6 גמול 1 גמול 7 גמול 6
שכניהו 1 גמול 3 גמול 2 שכניהו 4 שכניהו 3 שכניהו 2
גמול 4 שכניהו 6 שכניהו 5 גמול 7 גמול 6 גמול 5
שכניהו 7 גמול 2 גמול 1 שכניהו 3 שכניהו 2 שכניהו 1
גמול 3 שכניהו 5 שכניהו 4 גמול 6 גמול 5 גמול 4
שכניהו 6 גמול 1 גמול 7 שכניהו 2 שכניהו 1 שכניהו 7
גמול 2 שכניהו 4 שכניהו 3 גמול 5 גמול 4 גמול 3
שכניהו 5 גמול 7 גמול 6 שכניהו 1 שכניהו 7 שכניהו 6
גמול 1 שכניהו 3 שכניהו 2 גמול 4 גמול 3 גמול 2
שכניהו 4 גמול 6 גמול 5 שכניהו 7 שכניהו 6 שכניהו 5
גמול 7 שכניהו 1

משך הזמן של מחזור זה (294 שנים * 364 ימים = 107016 יום) זהה כמעט ל-293 שנים טרופיות, בהפרש של כשעה אחת בלבד.

שנות השמיטה והיובל הן חקלאיות ולכן מתחילות בסתיו[113], בעשירי בחודש השביעי[114] שהוא יום הכיפורים[115]. אמנם בספר היובלים, שהוא כרונולוגיה ואינו מתייחס לשמיטה ההלכתית, השנים בשבוע וביובל מתחילות באחד בחודש הראשון[116].

ייסוד הלוחעריכה

מספר חוקרים טענו שהלוח מעולם לא שימש בפועל אלא היה תיאורטי בלבד[117], או לכל היותר לוח דתי-פולחני[118]. הקושי בטענה זו הוא האיזכורים של הלוח הלכה למעשה[119], בהקשר דתי[120] או היסטורי[121].

אנני ז'ובר טענה שבתאריכי המאורעות בתנ"ך ניכרת הימנעות משבת והעדפה של שלושת הימים שבהם חלים החגים בלוח זה: ראשון, רביעי ושישי. ומכאן שזהו הלוח שנהג בתקופת המקרא[122]. כנגד השערה זאת הועלו כמה טענות:

  • קביעת התאריכים בתנ"ך היא על פי ימי החודש ולא ימי השבוע[123].
  • בכמה מקומות בתנ"ך מופיע לוח ירחי-שמשי[124].

ג'יימס ונדרקם הוסיף וטען שהלוח הוחלף בלוח העברי רק בעקבות גזירות אנטיוכוס[125]. כנגדו נטען:

חוקרים נוספים תיארכו את ייסוד הלוח לזמן גלות בבל ושיבת ציון[128]. גם בדעתם יש קושי, כיוון שספרי התנ"ך מהתקופה הפרסית וכן מכתבי יב משווים את הלוח היהודי ללוח הירחי-שמשי של הממלכה האחמנית[129].

כגבול אחרון ניתן להציב את ספר מהלך המאורות, המתאר בפרק פ' את פיגור עונות השנה ביחס ללוח, מכך ניתן להסיק שהלוח נוסד כ-30 עד 120 שנים לפני חיבורו. מכיוון שהעותקים שבידינו נכתבו בסביבות 200 שנה לפני הספירה, הרי שהלוח נוסד לכל המאוחר באמצע המאה ה-3 לפנה"ס[130]. תקופה זו מתאימה ל"יובל השביעי לחורבן הארץ" שבו "שכחו חוק ומועד ושבת"[131], והיא כשני דורות לפני בריחת כת קומראן לדמשק והגעת מורה הצדק בתקופת שמעון השני[132], מה שאומר שהלוח הוא מעשה ידי הניצנים הראשונים של הכת[130], שנוסדה עוד לפני אנטיוכוס הרביעי[133]. לדעת יונתן בן-דב יתכן שהלוח נוסד אחר כך[134] כיוון שהעותקים שנמצאו שייכים לפרקים ע"ב-ע"ט ואילו פרק פ' בספר מהלך המאורות נוסף מאוחר יותר[135]. בנוסף, הלוח נוצר בהשפעת תפיסת הזמן של מניין השטרות כרציף וטרנסצנדנטי[136], וכן בהשפעת התרבות ההלניסטית הרואה את לוח השנה כמרכיב בלאומיות, ולכן לא יתכן שנוסד לפני המאה השלישית לפני הספירה[134]. לדעת יהודה שיפמן (אנ'), לא נעשה שימוש בלוח בפועל מעבר לתקופה קצרה שבה נכתבו המגילות[137].

ישו ותלמידיועריכה

יש טוענים כי ישו, שהושפע מהשקפותיו של יוחנן המטביל שפרש מהאיסיים[138] הקרובים בדעותיהם לאנשי קומראן[139], נהג על פי לוח השנה שלהם[140]. לכן בשנת 30 לספירה[141], 40 שנה לפני נפילת ירושלים וחורבן בית המקדש השני[142], אכל עם שנים-עשר השליחים את הסעודה האחרונה, שהייתה סעודת ליל הסדר לפי שלושת הבשורות הסינופטיות, ביום שלישי 4 באפריל בערב. ביום רביעי 5 באפריל נשפט[143], ולמחרת התרחשה צליבת ישו בערב פסח[144] שחל לפי הסנהדרין ביום חמישי 6 באפריל[145].

אם אכן מעולם לא עיברו את השנה, הרי שהלוח נוסד בסביבות 260 לפני הספירה[146]. שנת 267 לפני הספירה הייתה שנה ראשונה לשמיטה ובה חלו ראש חודש ניסן ג'תצ"ד ויום השוויון בשבוע של משמרת גמול[147].

אסטרולוגיהעריכה

מגילה 4Q318[148] מציגה את גלגל המזלות על פני כל חודש, כל מזל נמשך יומיים או שלושה והמזל המתחיל הוא גם המסיים. סידור דומה נמצא בפרקי דרבי אליעזר פרק ז'[149] ומתאים בקירוב לזמני היראות הירח על רקע כוכבי גלגל המזלות[150]. המגילה מכנה את החודשים בשמות הבבליים הנזכרים בספרי התנ"ך המאוחרים[151], ובכך היא ייחודית בין כתבי קומראן[152], מלבד אולי מגילות מעשי השליטים שייתכן שמזכירות את מרחשון[153] ושבט[154]. ייחודיות נוספת היא עצם היותה מגילה אסטרולוגית, דבר שלא נמצא בכתבי קומראן מלבד מגילת פיזיונומיה (אנ') (4Q186 (אנ')). ייתכן שמגילה זו אינה כיתתית ולא חוברה בקומראן[155]. המגילה מקבילה כל חודש למזל שאחרי המזל המקביל לו בדרך כלל (אדר לטלה ושבט לדגים). פרט זה מתאים עם הטבלאות האסטרונומיות MUL.APIN (אנ'), שמתחילות את גלגל המזלות בשור[156] כיוון שבלוח הבבלי חודש ניסן מתחיל תמיד אחרי יום השוויון[4] ובזמנם מזל שור היה קרוב יותר לנקודת השוויון עקב נקיפת ציר כדור הארץ.

המזל השולט לפי ימי החודש
ימי החודש ניסן אייר סיון תמוז אב אלול תשרי מרחשון כסלו טבת שבט אדר
א - ב שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים טלה
ג - ד תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים טלה שור
ה - ו - ז סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים טלה שור תאומים
ח - ט אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים טלה שור תאומים סרטן
י - יא בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים טלה שור תאומים סרטן אריה
יב - יג - יד מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה
טו - טז עקרב קשת גדי דלי דגים טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים
יז - יח קשת גדי דלי דגים טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב
יט - כ - כא גדי דלי דגים טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת
כב - כג דלי דגים טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי
כד - כה דגים טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי
כו - כז - כח טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים
כט - ל שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים טלה

אורך השנה במגילה זו הוא 360 יום, כשנה האידיאלית שהונהגה במסופוטמיה לחישובים אסטרונומיים ומנהליים[157]. מידה זו עמדה בבסיס לוח השנה הקומראני של 364 יום[158], על פיה יוחסה לדוד המלך כתיבת 3600 מזמורי תהילים - 10 לכל יום[65], ואותה תוקף מחבר ספר מהלך המאורות[25]. גם בתנ"ך כנראה חושבו תקופות לפי ערך זה[159].

13 חודשיםעריכה

יש טוענים שבספר היובלים נעשה שימוש גם בלוח שנה שבו 13 חודשים שבכל אחד יש רק 28 ימים, שהם בדיוק 4 שבועות, כל החודשים מתחילים ביום ראשון, וספירת העומר מתחילה במוצאי שביעי של פסח[160], כמנהג ביתא ישראל[161]. ההסבר לנוכחות לוחות שנה סותרים בספר אחד הוא כי ניכר שספר היובלים עבר עריכה ואינו כתיבה מקורית[162]. אין הוכחה חותכת לקיומו של לוח זה, לעומת אזכורים מפורשים בספר היובלים[163] שמתאימים ללוח המוכר מספר מהלך המאורות ומגילות קומראן, לכן הצעה זו נדחתה על ידי רוב החוקרים[164].

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הרצאה של פרופסור יונתן בן-דב, החל מדקה 50.
  2. ^ מגילה 4Q252.
  3. ^ סשה שטרן, Ancient and Medieval Jewish Calendars, בתוך Handbook of Archaeoastronomy and Ethnoastronomy, עמודים 1883-1887.
  4. ^ 1 2 יונתן בן-דב וואין הורביץ, השנה בת 364 יום במסופוטמיה ובקומראן, מגילות, כרך א' (ה'תשס"ג).
  5. ^ שהם עצמם חלק ממגילות קומראן אבל השתמרו בין הספרים החיצוניים ונודעו זמן רב לפני גילוי המגילות.
  6. ^ חיבורים קלנדריים.
  7. ^ שמירת השבת על פי הפרשה "על השבת" במגילת ברית דמשק — מן הערב או מן הבוקר?, מגילות, כרך א' (ה'תשס"ג).
  8. ^ 1 2 Richard Anthony Parker, The Calendars of Ancient Egypt.
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף פ"ג, עמוד א'.
  10. ^ כך גם נראה ממגילה 4Q317.
  11. ^ משה מרדכי בן-דב, ויהי ערב ויהי בוקר - הבריאה והמנין.
  12. ^ יורם ארדר, מרכזיותה של ארץ ישראל בחוגי הקראות הקדומה לאור הלכותיו של מישויה אלעכברי (עמוד 51), ציון, כרך ס', חוברת א' (ה'תשנ"ה).
  13. ^ מגילה 4Q334 ומגילה 4Q209.
  14. ^ ספר שמות, פרק י"ב, פסוק י"ח. ספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק ל"ב.
  15. ^ ישראל קנוהל, השבת והמועדות בתורת כהונה ובחוקי אסכולת הקדושה (עמוד 118), שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כרך ז' (ה'תשמ"ג).
  16. ^ פרק מ"ט.
  17. ^ קטע 37.
  18. ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ', עמוד ב'.
  19. ^ אסתר גליקלר חזון, Prayers from Qumran and Their Historical Implications, תגליות ים המלח, כרך 1, חוברת 3 (נובמבר 1994).
  20. ^ ספר ויקרא, פרק ז', פסוק ט"ו. ספר ויקרא, פרק כ"ב, פסוק ל'.
  21. ^ יהודה שיפמן, "MIQṢAT MA'AŚEH HA-TORAH" AND THE "TEMPLE SCROLL",‏ Revue de Qumrân, כרך 14, חוברת 3 (ינואר 1990). חנן בירנבוים, דין קרבן שלמים במגילת 'מקצת מעשה התורה', תרביץ, כרך ס"ז, חוברת ב' (טבת-אדר ה'תשנ"ח).
  22. ^ ספר דברים, פרק כ"ד, פסוק ט"ו.
  23. ^ ספר במדבר, פרק י"ט, פסוק י"ט.
  24. ^ שמריהו טלמון, הפולמוס נגד לוח השנה הירחי בכתבים של באי הברית החדשה מקומראן, מגילות, כרך ג' (ה'תשס"ה).
  25. ^ 1 2 ספר חנוך א', פרק ע"ה ופרק פ"ב.
  26. ^ 1 2 ספר חנוך א' פרק ע"ב.
  27. ^ מגילה 4Q321.
  28. ^ מגילה 4Q324d. שם זה מופיע בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ג.
  29. ^ סרך היחד עמוד י' ומגילה 4Q512.
  30. ^ ספר היובלים פרק ו' (פסוק מ"ג).
  31. ^ מגילת האותות - 4Q319.
  32. ^ מגילה 4Q325.
  33. ^ אי-שוויון העונות, באתר אסטרופדיה.
  34. ^ Matthias Albani,‏ Studies in the Book of Jubilees,‏ 103-110 (גרמנית).
  35. ^ יונתן בן-דב, השנה בת 364 יום בקומראן ובספרות החיצונית, בתוך מגילות קומראן מבואות ומחקרים - כרך שני, עמודים 454-455.
  36. ^ שמריהו טלמון, לוח השנה של בני עדת היחד (עמוד 113), קדמוניות, כרך ל', חוברת 2 (ה'תשנ"ח - 1997).
  37. ^ כנה ורמן, ספר היובלים:מבוא,תרגום ופירוש, עמוד 5.
  38. ^ ספר ברית דמשק, עותק גניזת קהיר א' טור ו'.
  39. ^ Roger T. Beckwith, Calendar and Chronology, Jewish and Christian, 137-140.
  40. ^ 1 2 ספר חנוך א' פרק פ'.
  41. ^ 1 2 3 4 5 6 מגילה 4Q320.
  42. ^ לא הוזכר במפורש במגילות מלבד 4Q326 ומגילת המקדש. בדומה לספר יחזקאל, פרק מ"ה, פסוק כ"א, שלא מבדיל בינו להקרבת הפסח.
  43. ^ 1 2 משך החגים לא הוזכר במגילות מלבד במגילת המקדש.
  44. ^ התאריך מפורש במגילה 4Q325 ובמגילה 4Q326.
  45. ^ משנה, מסכת מנחות, פרק י', משנה ג'.
  46. ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ס"ו, עמוד א'.
  47. ^ הוזכרה רק במגילת המקדש.
  48. ^ צוין רק בחלק ממגילות המשמרות.
  49. ^ משנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה ד'.
  50. ^ ספר היובלים, פרקים י"ד, ט"ו, ט"ז, מ"ד.
  51. ^ מגילה 4Q321.
  52. ^ ספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק ל"ב.
  53. ^ שמריהו טלמון, לוח השנה של בני עדת היחד (עמוד 107), קדמוניות, כרך ל', חוברת 2 (ה'תשנ"ח - 1997).
  54. ^ הוזכר כחג נפרד רק במגילת המקדש עמוד יא.
  55. ^ ספר זכריה, פרק ח', פסוק י"ט.
  56. ^ כנה ורמן, לגלות נסתרות:פרשנות והלכה במגילות קומראן, עמוד 295.
  57. ^ מקביל לימי 'איתוקם תמידא' בתחילת מגילת תענית (הובא בתלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ס"ה, עמוד א'), ראה בעניין.
  58. ^ התאריך מופיע במגילה 4Q325.
  59. ^ התאריך מצויין בהקדמת מגילת מקצת מעשי התורה - 4Q394.
  60. ^ מוזכר בספר נחמיה, פרק י', פסוק ל"ה. מופיע במגילה 4Q365 כחלק מפרשת אמור, בין פרק כ"ג לפרק כ"ד.
  61. ^ 1 2 יונתן בן-דב, השנה בת 364 יום בקומראן ובספרות החיצונית, בתוך מגילות קומראן מבואות ומחקרים - כרך שני, עמוד 466.
  62. ^ בהתאם לדעת המגילה בשאר החגים שמקריבים גם בשבת. ראה להלן.
  63. ^ סדר השבטים לכל יום: 1 - שבט לוי ושבט יהודה, 2 - שבט בנימין ובני יוסף (שבט אפרים ושבט מנשה יחד), 3 - שבט ראובן ושבט שמעון, 4 - שבט יששכר ושבט זבולון, 5 - שבט גד ושבט אשר, 6 - שבט דן ושבט נפתלי.
  64. ^ פרק ו' פסוק ל"ה.
  65. ^ 1 2 מזמור יחודי בסוף מגילת התהילים הגדולה.
  66. ^ במדבר רבה, פרשה י"ד, פסקה י"ב. ורד נעם, The Origin of the List of David's Songs in "David's Compositions", תגליות ים המלח, כרך 13, חוברת 2 (2006).
  67. ^ יונתן בן-דב וואין הורביץ, השנה בת 364 יום במסופוטמיה ובקומראן (עמוד 14), מגילות, כרך א' (ה'תשס"ג).
  68. ^ מגילה 11Q11.
  69. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף ט"ו, עמוד ב'. תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ו', הלכה ב'. תלמוד ירושלמי, מסכת עירובין, פרק י', הלכה י"א.
  70. ^ אסתר חזון, מזמורי תהילים במגילות מדבר יהודה.
  71. ^ עותק גניזת קהיר א' טור י"א.
  72. ^ הנוסח בספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק ל"ח הוא מִלְּבַ֖ד שַׁבְּתֹ֣ת יְהֹוָ֑ה, אבל הקפידו לא לכתוב יהוה מחוץ לספרי המקרא (מגילות קומראן מבואות ומחקרים - כרך ראשון עמוד 54).
  73. ^ יהודה שיפמן, הלכה, הליכה ומשיחיות בכת מדבר יהודה, 31-34. מגילות קומראן מבואות ומחקרים - כרך ראשון עמוד 284.
  74. ^ איל רגב, כמה כתות מנתה עדת קומראן?, באתר יד יצחק בן-צבי.
  75. ^ פרק נ' פסוק י"ג.
  76. ^ יורם ארדר, התקדימים לדחיית זבח פסח מפני ערב שבת בשיטת ענן (עמוד 166), ציון, כרך נ"ב, חוברת ב' (ה'תשמ"ח).
  77. ^ יונתן בן-דב, השנה בת 364 יום בקומראן ובספרות החיצונית, בתוך מגילות קומראן מבואות ומחקרים - כרך שני, עמוד 465.
  78. ^ כת מדבר יהודה וכתביה, בתוך מחקרים בתולדות ישראל בתקופת הבית השני, עמוד 440.
  79. ^ Kitab_Al_anwar_Wal_maraqib, עמוד 389.
  80. ^ ספר שמות, פרק מ', פסוק י"ז.
  81. ^ ספר מלכים א', פרק ח', פסוק ס"ו.
  82. ^ ספר דברי הימים ב', פרק ז', פסוק י'.
  83. ^ יורם ארדר, התקדימים לדחיית זבח פסח מפני ערב שבת בשיטת ענן (עמוד 160), ציון, כרך נ"ב חוברת ב' (ה'תשמ"ח).
  84. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קכ"ג, עמוד ב'.
  85. ^ משנה, מסכת תמורה, פרק ב', משנה א'.
  86. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ס"ו, עמוד א'. תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק ו', הלכה א'.
  87. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק א', הלכה א'. תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ה, עמוד ב'.
  88. ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף ט', עמוד א'.
  89. ^ יורם ארדר, מרכזיותה של ארץ ישראל בחוגי הקראות הקדומה לאור הלכותיו של מישויה אלעכברי, ציון, כרך ס', חוברת א' (ה'תשנ"ה).
  90. ^ שמות פרק מ'.
  91. ^ יורם ארדר, The First Date in Megillat Ta'anit in Light of the Karaite Commentary on the Tabernacle Dedication,‏ The Jewish Quarterly Review, כרך 82, חוברת 3 (ינואר-אפריל 1992).
  92. ^ כגון 4Q320.
  93. ^ ספר היובלים פרק ו' (פסוק מ"ה ופסוק נ"ה).
  94. ^ ספר חנוך א', פרק ע"ד.
  95. ^ 4Q321 ו-4Q321a.
  96. ^ דוק ושאלת שלבי הירח בלוחות השנה מקומראן: ראיות חדשות ממסופוטמיה, מגילות, כרך ג' (ה'תשס"ה).
  97. ^ מגילה 4Q209. מופיע גם בתרגום המקוצר לגעז - ספר חנוך א', פרק ע"ג.
  98. ^ 4Q503 (DAILY PRAYERS) AND THE LUNAR CALENDAR,‏ Revue de Qumrân, כרך 12 חלק 3 (דצמבר 1986).
  99. ^ Calendars at Qumran? A Comparative and Ideological Study.
  100. ^ ספר דברי הימים א', פרק כ"ד, פסוקים ז'-י"ח.
  101. ^ ספר עזרא, פרק ו', פסוק י"ח.
  102. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ה', הלכה ג'. תוספתא, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ט'.
  103. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ו, עמוד ב'.
  104. ^ מגילות 4Q320 ו-4Q321.
  105. ^ תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף כ"ח, עמוד ב'.
  106. ^ מגילה 4Q504 ומשנה, מסכת נדרים, פרק ח', משנה א'.
  107. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ב'. תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, פרק ה', הלכה ח'.
  108. ^ מגילה 4Q329a.
  109. ^ מגילה 4Q328.
  110. ^ הקטע העיקרי.
  111. ^ הקטע הגדול.
  112. ^ כדעת רבי יהודה בתלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ט', עמוד א' ותלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ס"א, עמוד א' ותלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"ב, עמוד ב'.
  113. ^ יונתן בן-דב, מחזורי השמיטה והיובל בקומראן ויחסם אל השנה בת 364 יום (עמוד 53), מגילות, כרך ה' (ה'תשס"ח).
  114. ^ תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"ב, עמוד א'.
  115. ^ ספר ויקרא, פרק כ"ה, פסוק ט'.
  116. ^ ספר היובלים, פרק ז' (פסוק ג').
  117. ^ בן ציון ושלום וכהולדר, Patterns of Biblical Dates and Qumran's Calendar: The Fallacy of Jaubert's Hypothesis (עמוד 36), Hebrew Union College Annual, כרך 66 (1995).
  118. ^ יוליאן מורגנשטרן, The Calendar of the Book of Jubilees, Its Origin and Its Character (עמוד 64), Vetus Testamentum, כרך 5, חוברת 1 (ינואר 1955).
  119. ^ Matthias Albani,‏ Studies in the Book of Jubilees,‏ 106-107 (גרמנית).
  120. ^ פשר חבקוק, עמוד 11.
  121. ^ מגילה 4Q333.
  122. ^ Le Calendrier des Jubilés et de la Secte de Qumrân. Ses origines bibliques,‏ Vetus Testamentum, כרך 3, חוברת 3 (יולי 1953).
  123. ^ יוסף אלימלך באומגרטן, הלוח של ספר היובלים והמקרא, תרביץ, כרך ל"ב, חוברת ד' (תמוז ה'תשכ"ג).
  124. ^ בן ציון ושלום וכהולדר, Patterns of Biblical Dates and Qumran's Calendar: The Fallacy of Jaubert's Hypothesis,‏ Hebrew Union College Annual, כרך 66 (1995).
  125. ^ The Origin, Character, and Early History of the 364-Day Calendar: A Reassessment of Jaubert's Hypotheses,‏ The Catholic Biblical Quarterly, כרך 41, חוברת 3 (יולי 1979).
  126. ^ שמריהו טלמון, לוח השנה של בני עדת היחד (עמוד 112), קדמוניות, כרך ל', חוברת 2 (ה'תשנ"ח - 1997). רחמים שר-שלום, הלוח העברי הקדום - תשובה לתיאוריה של רחל אליאור, באתר דעת.
  127. ^ מנחם קיסטר, עיונים במגילת מקצת מעשי התורה ועולמה: הלכה, תאולוגיה, לשון ולוח (עמוד 361), תרביץ, כרך ס"ח, חוברת ג (ניסן-סיוון ה'תשנ"ט).
  128. ^ Matthias Albani,‏ Studies in the Book of Jubilees,‏ 110-122 (גרמנית).
  129. ^ סשה שטרן, The Babylonian Calendar at Elephantine,‏ Zeitschrift für Papyrologie und Epigraphik, כרך 130.
  130. ^ 1 2 Roger T. Beckwith, Calendar and Chronology, Jewish and Christian, 105-109.
  131. ^ מגילה 4Q390.
  132. ^ ספר ברית דמשק.
  133. ^ מנחם קיסטר, לתולדות כת האיסיים: עיונים בחזון החיות, ספר היובלים וברית דמשק, תרביץ, כרך נו, חוברת א (תשרי-כסלו ה'תשמ"ז).
  134. ^ 1 2 זמן וזהות לאומית: הרקע ההלניסטי לנאום על לוח השנה בספר היובלים פרק ו, מגילות, כרך י' (ה'תשע"ג).
  135. ^ James C. VanderKam, 1 Enoch 80 Within the Book of the Luminaries, in From 4QMMT to Resurrection, 333-355.
  136. ^ Paul J. Kosmin, Time and Its Adversaries in the Seleucid Empire.
  137. ^ Reclaiming the Dead Sea Scrolls, 304.
  138. ^ דוד פלוסר, המקורות היהודיים של הנצרות, פרק ז'.
  139. ^ יעקב זוסמן, חקר תולדות ההלכה ומגילות מדבר-יהודה: הרהורים תלמודיים ראשונים לאור מגילת 'מקצת מעשי התורה', תרביץ, כרך נ"ט, חוברת א' (תשרי-אדר ה'תש"ן).
  140. ^ James Arthur Walther,‏ The Chronology of Passion Week,‏ Journal of Biblical Literature, כרך 77, חוברת 2 (יוני 1958).
  141. ^ תאריך הפסח האיסיי (אנגלית).
  142. ^ Talmudic Evidence for the Messiah at 30 AD.
  143. ^ דידאסקליה, פרק 21.
  144. ^ הבשורה על-פי יוחנן, 19, 14.
  145. ^ על פי הבשורה על-פי מתי, 12, 40, ששהה בקברו 3 לילות.
  146. ^ Colin John Humphreys, The Mystery of the Last Supper, 102.
  147. ^ לפי המצוין בלוח דבר בעתו משנת ה'תשע"ח ואילך.
  148. ^ הקטע הגדול.
  149. ^ אות ג'.
  150. ^ Moon's Ingress by Sign.
  151. ^ ספר זכריה, פרק א', פסוק ז'. מגילת אסתר, פרק ט', פסוק כ"א.
  152. ^ שמריהו טלמון ויונתן בן-דב, 4Q326 - מגילת לוח מועדים מקומראן (עמוד 171), תרביץ, כרך ס"ח, חוברת ב' (טבת-אדר ה'תשנ"ט).
  153. ^ מגילה 4Q322a.
  154. ^ מגילה 4Q332
  155. ^ יונתן בן-דב וואין הורביץ, השנה בת 364 יום במסופוטמיה ובקומראן (עמוד 12), מגילות, כרך א' (ה'תשס"ג).
  156. ^ AN ASTROLOGICAL TEXT FROM QUMRAN ("4Q318") AND REFLECTIONS ON SOME ZODIACAL NAMES,‏ Revue de Qumrân, כרך 16, חוברת 4 (דצמבר 1995).
  157. ^ יונתן בן-דב, השנה בת 364 יום בקומראן ובספרות החיצונית, בתוך מגילות קומראן מבואות ומחקרים - כרך שני, עמוד 444.
  158. ^ ליאורה רביד, The Book of Jubilees and Its Calendar: A Reexamination, תגליות ים המלח, כרך 10, חוברת 3 (2003).
  159. ^ שנה אידאלית בת 360 יום והמקרא.
  160. ^ John T. Rook,‏ A Twenty-Eight-Day Month Tradition in the Book of Jubilees,‏ Vetus Testamentum, כרך 31, חוברת 1 (ינואר 1981).
  161. ^ שרון שלום, מסיני לאתיופיה: עולמה ההלכתי והרעיוני של יהדות אתיופיה, עמוד 181.
  162. ^ מיכאל סיגל, העריכה הכרונולוגית של ספר היובלים, בתוך ש"י לשרה יפת : מחקרים במקרא בפרשנותו ובלשונו, עמודים 369-387.
  163. ^ לדוגמא: בפרק כ"ה (פסוק כ"א).
  164. ^ James C. VanderKam,‏ A Twenty-Eight-Day Month Tradition in the Book of Jubilees?,‏ Vetus Testamentum, כרך 32, חוברת 4 (אוקטובר 1982).