לוח השנה במגילות קומראן

לוח שנה שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום

לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום. הלוח מבוסס על האסטרונומיה הבבלית[1], מקורותיו היהודיים הם ספר חנוך א' וספר היובלים והפירוט המלא של מאפייני הלוח מופיע במגילות ים המלח שנמצאו בקומראן.

הלוח השמשיעריכה

המרכיב העיקרי של הלוח (ובספר היובלים - הבלעדי) הוא שנה שמשית המחולקת לארבע תקופות בנות 91 יום בדיוק כל אחת. כל תקופה מורכבת משלושה חודשים של 30 יום ויום נוסף הנקרא 'יום פגע' שמסיים את התקופה ונספר גם כיום 31 בחודש שלפניו. לחודשים אין שמות והם ממוספרים כמו בספרי המקרא המוקדמים. מכיוון ש-91 יום הם בדיוק 13 שבועות, ימי השבוע זהים בחודשים המקבילים בתקופות השונות. החודש הראשון בכל תקופה מתחיל ביום רביעי, שבו נבראו המאורות[2]. החודש השני בכל תקופה מתחיל ביום שישי, והחודש השלישי מתחיל ביום ראשון[3]. הימים הפגועים הם תמיד יום שלישי. האחד בחודש הראשון הוא יום השוויון האביבי, האחד בחודש הרביעי הוא יום ההיפוך הצפוני, האחד בחודש השביעי הוא יום השוויון הסתוי, והאחד בחודש העשירי הוא יום ההיפוך הדרומי[4].

יש טוענים שהיה מנגנון עיבור שנה כדי להתאים את הלוח לשנה הטרופית שאורכה מעט פחות מ-365.25 יום. אבל מתיאור הלוח בכל המקורות כלוח יציב ללא שום שינוי נראה שלא הייתה בו התאמה למציאות[5]. עדת קומראן יכלו להתעלם מהפער, כי מכיוון שהתנזרו מפולחני המקדש[6] לא היו מביאים ביכורים ולא היו כפופים לעונות השנה[7]. הפער הוסבר בספר חנוך (פרק פ') כסטיית הטבע מהדרך הרצויה עקב חטאי בני האדם[8].

החגיםעריכה

כל המועדים הכתובים בתורה תוארכו על ידי כת מדבר יהודה על פי הלוח הזה:

במגילת המקדש נוספו עוד חגים:

אין חג שחל בשבת[15], בהתאם לכתוב בספר ברית דמשק[18]: אל יעל איש למזבח בשבת כי אם עולת השבת כי כן כתוב "מלבד שבתותיכם"[19]. אם כי מגילת המקדש מפרטת גם את מוספי היום הרביעי של חג הסוכות שחל תמיד בשבת לפי לוח זה. יתכן שמגילת המקדש נכתבה על ידי כת נפרדת משאר עדת היחד[20], או שאינה מעדת היחד כלל[21], דבר שבא לידי ביטוי גם בכך שרק חלק מהמגילות מציינות מועדים נוספים מלבד המועדים הכתובים בתורה[22].

הלוח הירחיעריכה

בכמה מגילות מופיע לוח שנה ירחי שמותאם עם לוח השנה העיקרי במחזור של 3 שנים. כל החודשים הזוגיים הם בני 30 יום והאי זוגיים 29 יום כך שאחרי שנה נוצר פער של 10 ימים שנסגר על ידי הוספת חודש של 30 יום בסוף השנה השלישית וכך נשלם מחזור של 1092 יום. החודש הירחי הראשון במחזור מתחיל ביום הראשון בחודש השמשי הראשון בשנה הראשונה.

תאריכי תחילת חודשי הירח בלוח השמשי
השנה הראשונה השנה השנייה השנה השלישית
רביעי 1 בראשון
חמישי 30 בראשון שני 20 בראשון שישי 10 בראשון
שבת 30 בשני רביעי 20 בשני ראשון 10 בשני
ראשון 29 בשלישי חמישי 19 בשלישי שני 9 בשלישי
שלישי 28 ברביעי שבת 18 ברביעי רביעי 8 ברביעי
רביעי 27 בחמישי ראשון 17 בחמישי חמישי 7 בחמישי
שישי 27 בשישי שלישי 17 בשישי שבת 7 בשישי
שבת 25 בשביעי רביעי 15 בשביעי ראשון 5 בשביעי
שני 25 בשמיני שישי 15 בשמיני שלישי 5 בשמיני
שלישי 24 בתשיעי שבת 14 בתשיעי רביעי 4 בתשיעי
חמישי 23 בעשירי שני 13 בעשירי שישי 3 בעשירי
שישי 22 בעשתי עשר שלישי 12 בעשתי עשר שבת 2 בעשתי עשר
ראשון 22 בשנים עשר חמישי 12 בשנים עשר שני 2 בשנים עשר

בחלק מהמגילות[23] מוזכר אירוע ירחי בשם 'דוק' שחל 13 יום לפני תחילת החודש. פרופסור יונתן בן דב הוכיח שהכוונה לתחילת התמעטות הירח, בעוד שהאירוע של תחילת החודש הוא ראיית הירח האחרונה[24]. בשונה מספר מהלך המאורות (4Q209)[25] שמתחיל את החודש ביום ראיית הירח החדש, וכן ממגילה 4Q503 שמתחילה את החודש בליל ההתקבצות, שהוא הלילה שבין הראייה האחרונה של הירח הישן לפנות בוקר לראייה הראשונה של הירח החדש בערב.

אורך החודש הממוצע בלוח זה הוא 29 ימים 12 שעות 19 דקות וכ-27.6 שניות, קצר ב-24 דקות וכ-35.5 שניות מהזמן המדויק. הפרש זה גורם לסטייה של יום אחד תוך חמש שנים בין אירועי הלוח למופעי הירח (חודש אחד בכ-140 שנה), הסטייה בין הלוח לתנועות השמש והירח בפועל מוזכרת כבר בספר חנוך (פרק פ'[8]).

המשמרותעריכה

מגילות רבות מציינות את מועדי הלוח בהתאמה למחזור משמרות הכהונה המוזכר בדברי הימים[26], שהונהג בבית המקדש השני בעת חנוכת המקדש[27] ונהגו במקדש לציין תאריכים על פיו[28]. מחזור המשמרות הוא קבוע בן 24 שבועות[29], ובשנה יש 52 שבועות שהם 2 מחזורים ועוד 4 שבועות, כך שבשש שנים שהן שני מחזורי ירח יש בדיוק 13 מחזורי משמרות. השנה הראשונה מתחילה ביום רביעי במשמרת גמול (המשמרת ה-22), השנה השנייה מתחילה במשמרת ידעיה, השנה השלישית במשמרת מימין, הרביעית במשמרת שכניהו, החמישית במשמרת ישבאב והשישית במשמרת הפצץ.

המשמרת בתחילת כל חודש
מספר החודש השנה הראשונה השנה השנייה השנה השלישית השנה הרביעית השנה החמישית השנה השישית
ראשון גמול ידעיה מימין שכניהו ישבאב הפצץ
שני ידעיה מימין שכניהו ישבאב הפצץ גמול
שלישי הקוץ אלישיב בלגה פתחיה דליהו חרים
רביעי אלישיב בלגה פתחיה דליהו חרים הקוץ
חמישי בלגה פתחיה דליהו חרים הקוץ אלישיב
שישי יחזקאל מעזיהו שעורים אביה יקים אימר
שביעי מעזיהו שעורים אביה יקים אימר יחזקאל
שמיני שעורים אביה יקים אימר יחזקאל מעזיהו
תשיעי ישוע חופה חזיר יכין יהויריב מלכיה
עשירי חופה חזיר יכין יהויריב מלכיה ישוע
עשתי עשר חזיר יכין יהויריב מלכיה ישוע חופה
שנים עשר גמול ידעיה מימין שכניהו ישבאב הפצץ

יום השבת נחשב כתחילת השבוע של המשמר הנכנס ולא כסוף השבוע של המשמר היוצא[30].

שמיטה ויובלעריכה

מגילת האותות (4Q319) מציינת את תחילת מחזורי הירח על פני ששה יובלות לפי שנות השמיטה. המחזור הראשון מתחיל במשמרת גמול בשנה שאחרי שנת שמיטה, שהיא גם שנת היובל הראשון ושנה ראשונה ליובל השני[31].

המשמרת והשנה לשמיטה בתחילת מחזורי הירח
היובל השני היובל השלישי היובל הרביעי היובל החמישי היובל השישי היובל השביעי
גמול 1 שכניהו 3 שכניהו 2 גמול 4 גמול 3 גמול 2
שכניהו 4 גמול 6 גמול 5 שכניהו 7 שכניהו 6 שכניהו 5
גמול 7 שכניהו 2 שכניהו 1 גמול 3 גמול 2 גמול 1
שכניהו 3 גמול 5 גמול 4 שכניהו 6 שכניהו 5 שכניהו 4
גמול 6 שכניהו 1 שכניהו 7 גמול 2 גמול 1 גמול 7
שכניהו 2 גמול 4 גמול 3 שכניהו 5 שכניהו 4 שכניהו 3
גמול 5 שכניהו 7 שכניהו 6 גמול 1 גמול 7 גמול 6
שכניהו 1 גמול 3 גמול 2 שכניהו 4 שכניהו 3 שכניהו 2
גמול 4 שכניהו 6 שכניהו 5 גמול 7 גמול 6 גמול 5
שכניהו 7 גמול 2 גמול 1 שכניהו 3 שכניהו 2 שכניהו 1
גמול 3 שכניהו 5 שכניהו 4 גמול 6 גמול 5 גמול 4
שכניהו 6 גמול 1 גמול 7 שכניהו 2 שכניהו 1 שכניהו 7
גמול 2 שכניהו 4 שכניהו 3 גמול 5 גמול 4 גמול 3
שכניהו 5 גמול 7 גמול 6 שכניהו 1 שכניהו 7 שכניהו 6
גמול 1 שכניהו 3 שכניהו 2 גמול 4 גמול 3 גמול 2
שכניהו 4 גמול 6 גמול 5 שכניהו 7 שכניהו 6 שכניהו 5
גמול 7 שכניהו 1

משך הזמן של מחזור זה (294 שנים * 364 ימים = 107016 יום) זהה כמעט ל-293 שנים טרופיות, בהפרש של כשעה אחת בלבד.

מגילה 4Q330 מציינת את המשמרת המכהנת בתחילת כל שנה במשך כל השנים ביובל.

אסטרולוגיהעריכה

מגילת מיקרו-מזלות (4Q318) מציגה את גלגל המזלות על פני כל חודש, כל מזל נמשך יומיים או שלושה והמזל המתחיל הוא גם המסיים. סידור דומה נמצא בפרקי דרבי אליעזר פרק ז'[32] ומתאים בקירוב לזמני היראות הירח על רקע כוכבי גלגל המזלות[33]. המגילה מכנה את החודשים בשמות הבבליים הנזכרים בספרי המקרא המאוחרים[34], ובכך היא יחודית בין כתבי קומראן, מלבד מגילת מעשי השליטים המזכירה את מרחשון[35] ושבט[36]. יחודיות נוספת היא עצם היותה מגילה אסטרולוגית, דבר שלא נמצא בכתבי קומראן מלבד מגילת פיזיונומיה (4Q186). מגילת מיקרו-מזלות מקבילה כל חודש למזל שאחרי המזל המקביל לו בדרך כלל (אדר לטלה ושבט לדגים).

ימי החודש ניסן אייר סיון תמוז אב אלול תשרי מרחשון כסלו טבת שבט אדר
א - ב שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים טלה
ג - ד תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים טלה שור
ה - ו - ז סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים טלה שור תאומים
ח - ט אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים טלה שור תאומים סרטן
י - יא בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים טלה שור תאומים סרטן אריה
יב - יג - יד מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה
טו - טז עקרב קשת גדי דלי דגים טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים
יז - יח קשת גדי דלי דגים טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב
יט - כ - כא גדי דלי דגים טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת
כב - כג דלי דגים טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי
כד - כה דגים טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי
כו - כז - כח טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים
כט - ל שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים טלה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יונתן בן דב וואין הורביץ, השנה בת 364 יום במסופוטמיה ובקומראן, מגילות, ה'תשס"ג.
  2. ^ 4Q321.
  3. ^ מגילות המשמרות.
  4. ^ ספר חנוך א' פרק עב.
  5. ^ מגילות קומראן מבואות ומחקרים כרך שני עמודים 454-455.
  6. ^ ספר ברית דמשק, עמוד ו.
  7. ^ Roger T. Beckwith, Calendar and Chronology, Jewish and Christian 137-140.
  8. ^ 1 2 הטקסט בעברית.
  9. ^ 1 2 משך החגים לא הוזכר במגילות מלבד במגילת המקדש.
  10. ^ משנה, מסכת מנחות, פרק י', משנה ג'.
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ס"ו, עמוד א'.
  12. ^ מקביל לימי 'איתוקם תמידא' בתחילת מגילת תענית (הובא בתלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ס"ה, עמוד א').
  13. ^ 4Q325.
  14. ^ התאריך מצויין בהקדמת מגילת מקצת מעשי התורה - 4Q394.
  15. ^ 1 2 מגילות קומראן מבואות ומחקרים כרך שני עמוד 466.
  16. ^ בהתאם לדעת המגילה בשאר החגים שמקריבים גם בשבת.
  17. ^ סדר השבטים לכל יום: 1 - שבט לוי ושבט יהודה, 2 - שבט בנימין ובני יוסף (שבט אפרים ושבט מנשה יחד), 3 - שבט ראובן ושבט שמעון, 4 - שבט יששכר ושבט זבולון, 5 - שבט גד ושבט אשר, 6 - שבט דן ושבט נפתלי.
  18. ^ עמוד יא.
  19. ^ ספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק ל"ח: מִלְּבַ֖ד שַׁבְּתֹ֣ת יְהֹוָ֑ה.
  20. ^ איל רגב, כמה כתות מנתה עדת קומראן?, באתר יד יצחק בן-צבי.
  21. ^ [1]
  22. ^ מגילות קומראן מבואות ומחקרים כרך שני עמוד 465.
  23. ^ 4Q321 ו-4Q321a.
  24. ^ דוק ושאלת שלבי הירח בלוחות השנה מקומראן: ראיות חדשות ממסופוטמיה, מגילות, ה'תשס"ה.
  25. ^ בתרגום המקוצר לגעז פרק ע"ג.
  26. ^ ספר דברי הימים א', פרק כ"ד, פסוקים ז'-י"ח.
  27. ^ ספר עזרא, פרק ו', פסוק י"ח.
  28. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ה', הלכה ג'. תוספתא, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ט'.
  29. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, פרק ה', הלכה ח'.
  30. ^ 4Q320 ו-4Q321.
  31. ^ כדעת רבי יהודה בתלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ט', עמוד א' ותלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ס"א, עמוד א' ותלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"ב, עמוד ב'.
  32. ^ אות ג'.
  33. ^ [2]
  34. ^ ספר זכריה, פרק א', פסוק ז'. מגילת אסתר, פרק ט', פסוק כ"א.
  35. ^ 4Q322a
  36. ^ 4Q332