לוי יצחק מברדיצ'ב

רב חסידי אוקראיני

רבי לוי יצחק מברדיצ'ב[1] (ה'ת"ק, 1740כ"ה בתשרי ה'תק"ע, 5 באוקטובר 1809) מגדולי האדמו"רים החסידיים, מחבר הספר קדושת לוי. ידוע בכינויו סנגורם של ישראל.

לוי יצחק מברדיצ'ב
לוי יצחק בערדיטשעווער
לידה 1740
ה'ת"ק
אוצ'קיב, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 באוקטובר 1809 (בגיל 69 בערך)
כ"ה בתשרי ה'תק"ע
ברדיצ'ב, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי סנגורם של ישראל
מקום קבורה ברדיצ'ב עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו דב בער ממזריטש עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידיו אברהם דוד מבוטשאטש, ישראל הופשטיין מקוז'ניץ, אברהם דב מאבריטש עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו קדושת לוי
חתימה LYberdichev.jpg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קבר רבי לוי יצחק בברדיצ'ב

תולדות חייועריכה

לוי יצחק נולד בשנת 1740 לרבי מאיר (שהיה אב"ד זמושץ'[2]) ושרה-סאשה רוסקוב באוצ'קיב[3]. היה ידוע בצעירותו בכינוי "העילוי מירופלב". נישא לפערל, בתו של הרב ישראל פרץ מלברטוב (נכדו של רבי יצחק מאיר תאומים-פרנקל, ראב"ד ז'ולקווה, בנו של רבי יונה תאומים-פרנקל[4]) וכשנפטרה הייתה בת יותר ממאה שנה. אחר חתונתו נסע למגיד ממעזריטש אצלו למד כמה שנים.

בשנים 17611765 כיהן כרב ברוטשוול, מ-1765 רב בז'לחוב. ב-1776 עבר לפינסק[5], שם כיהן כרב וראש ישיבה. בשנת 1785 הודח ממשרתו בפינסק, עקב חתימת ראשי הקהל על החרם נגד החסידים, ועבר לעיר ברדיצ'ב שבאוקראינה, שם ייסד קהילה חסידית וכיהן כרבה עד יום פטירתו.

ר' לוי יצחק היה ידוע בגדלותו בתורה, הן בנגלה, והן בנסתר והוא עמד בראש ישיבה שבה נלמדה תורת הנגלה[6] בנוסף לכך היה ידוע בצדקתו וקדושתו והתלהבותו הגדולה בעבודת ה' עד כדי כך שרבי נחמן מברסלב אמר שכאשר רבי לוי יצחק אומר "הבורא" נתזים רשפי אש ממצחו[7]. אלפים ורבבות היו נוסעים אליו בשביל לראות עבודתו ובגלל מופתיו ונפלאותיו. אך יותר מכל היה ידוע בתואר "סניגורן של ישראל" בגלל אהבת ישראל שלו ודרכו המיוחדת ללמד זכות על כל יהודי ולסנגר עליו לפני הקב"ה, גם על חוטאים ופושעים. מיוחסת לו תחינה מפורסמת למוצאי שבת שפותחת במילים "גאט פון אברהם", אך היא קדומה בהרבה לזמנו ואולי מדובר בגרסה שלו לתחינה המקורית.

נפטר בכ"ה בתשרי ה'תק"ע. מקום קבורתו בעיר ברדיצ'ב מושך אליו מתפללים ותיירים רבים. בכ"ה בסיון תש"ף, 17 ביוני 2020, שליח חב"ד ורב העיר ברדיטשוב הרב משה שמואל טהלער, חשף בעקבות עבודות תשתית באוהל הקבר את מצבתו ומצבות בניו המקוריות לאחר שהייתה מכוסה בשכבת בטון שנבנתה לפני מלחמת העולם השנייה כדי למנוע את חילול הקבר[8].

הנצחהעריכה

בשנת 2013 הוקמה באוניברסיטת בר-אילן הקתדרה לחקר החסידות על-שם ר' לוי יצחק מברדיטשב[9].

בשנת 2017 הוציאה הקתדרה לאור את הספר 'רבי לוי יצחק מברדיטשב: היסטוריה, הגות, ספרות וניגון בעריכת צבי מרק ורועי הורן[10], ובו שנים עשר מאמרים המוקדשים להיבטים שונים הקשורים לרבי לוי יצחק מברדיטשב. לספר מצורף תקליטור ובו ניגונים המיוחסים לר' לוי יצחק מברדיטשב בביצועים מקוריים שהוקלטו לפני כמאה שנים שחלקם התגלו רק לאחרונה בארכיונים במזרח אירופה בצד ביצועים חדשים ברוח הזמן. עם הכותבים נמנים בכירי החוקרים, ההוגים ואנשי הרוח, אשר יחדיו משלימים את אחד הפרקים החשובים בתולדות החסידות והמחשבה היהודית.

תקופת חייו של הרב לוי יצחק מברדיצ'ב על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים 


מתלמידיועריכה

צאצאיועריכה

  • בנו רבי מאיר דרברמדיקר (-תקמ"ו) [חתן רבי אליעזר ראש ישיבה בפינסק[12]] בעל הספר "כתר תורה"[13]. נפטר בחיי אביו.
    • חתנו רבי דוד לייב (בן רבי צבי הירש מנדבורנה).
    • חתנו רבי שמואל יהודה לייב האלפערין (אשתו הרבנית מרת בתי'ה גיטל, אכלו 'קעסט' ג' שנים אצל הרבנית של ר' לוי יצחק מברדיטשוב. נפטרה כ"ה סיון תרי"ד).
    • חתנו רבי יצחק מנשכיז (בנו של רבי מרדכי מנשכיז).
    • בנו אליעזר דרברמדיקר - התחתן עם שרה (בתו של האדמו"ר האמצעי מחב"ד ליובאוויטש)[14][15], להם נולדה בת אחת, ומיד אחרי הלידה שרה נפטרה ובתה נקראה על שמה[14].
      • בתם שרה הורביץ (נקראה על שם אמה), התחתנה עם משה שמשון הלוי הורביץ[14].
        • בנה הוא צבי יהודה הלוי הורביץ[14].
  • בנו רבי דב בער דרברמדיקר (-תקפ"ג)
    • בנו לוי יצחק
      • בתו בתיה
        • בנה משה חיים יהושע שניאורסון-טברסקי, האדמו"ר מטומשפול[16]
  • בנו רבי ישראל דרברמדיקר מפיקוב (-כ"ג באלול תקע"ח). מחבר ספר "תולדות יצחק בן לוי".
    • בנו רבי שמואל שמעלקא (חתן רבי ישראל דב בער בן רבי זאב וואלף מז'יטומיר מחבר הספר "אור המאיר" וחתן רבי חיים מקראסנע תלמיד הבעש"ט)
    • חתנו רבי משה מטריאנוב.
    • בנו רבי משה יהושע מפיקוב.
    • בנו רבי ישעיה.
  • בתו לובה תרצה, ובעלה הרב יוסף בונם וולס[14].
  • חתנו הרב נתן מקוז'ניץ

אחת מבנותיו הייתה מאורסת לרב דב בער, בנו של רבי שלום שכנא מפראהביטש אך הוא נפטר לפני החתונה.

שם משפחת צאצאיו הוא דרברמדיקר (שפירושו ביידיש ״הרחמן״) או רחמן או רחמני.

מספריועריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • צבי מרק ורועי הורן (עורכים), רבי לוי יצחק מברדיטשב: היסטוריה, הגות, ספרות וניגון, הוצאת ידיעות ספרים, 2017.
  • הרב שלמה וילהלם, נזר הבארדיטשעווער לקט מתורותם של אדמו"רי חב"ד וזקני החסידים על רבי לוי יצחק מברדיטשב, תשע"ח (2018)
  • שמחה רז, אוהב ואהוב, הוצאת יריד הספרים, 2008

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קבר רבי לוי יצחק בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כשם משפחתו צוינו במקורות שונים השמות: רוסקוב ודרברמדיגר (רחמני).
  2. ^ צבי אלימלך קאליש, ‏תולדות המחבר, פרק א, באתר HebrewBooks
  3. ^ ייחוסם נדפס בשנת תרצ"ג ושוב בשנת תשע"ב
  4. ^ בעל ה"קיקיון דיונה". היה חתנו של רבי מאיר רבה של בריסק בנו של רבי שאול וואהל.
  5. ^ יצחק אלפסי, שנה בשנה תשס"ג.
  6. ^ בנו רבי ישראל מפיקוב מספר בספרו על אביו שעמד בראש ישיבה גדולה והיה מרביץ שם תורה ועבודת ה'.
  7. ^ חיי מוהר"ן סימן תקצ"ט.
  8. ^ נחשפה מצבתו המקורית של רבי לוי יצחק מברדיטשוב
  9. ^ אתר הקתדרה לחקר החסידות ע"ש ר' לוי יצחק מברדיטשב באוניברסיטת בר-אילן
  10. ^ רבי לוי יצחק מברדיטשב: היסטוריה, הגות, ספרות וניגון, צבי מרק ורועי הורן עורכים, הוצאת ידיעות ספרים והקתדרה לחקר החסידות ע"ש ר' לוי יצחק מברדיטשב, בחסות לוי יצחק ויהודית רחמני, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ז. 581 עמודים. מחברי המאמרים: אברהם אביש שור; משה אידל; אברהם יצחק גרין; אבישר הר-שפי; מתן ויגודה; נתנאל לדרברג; מיכאל לוקין; צבי מרק; יוחנן פטרקובסקי-שטרן; לוי קופר; זאב קיציס; אור רוז; ושחר רחמני.
  11. ^ תולדות אהרן.
  12. ^ רבי אליעזר היה אביו של רבי משה ראש ישיבה בברדיצ'ב ואחר כך בבוטושאן (חותנם של רבי ישראל מרוז'ין ורבי יחיאל מיכל מקשיבקא) וחותנו של רבי ישראל בער מסטפין.
  13. ^ חלק א' נדפס לראשונה בשנת תקס"ג, חלק ב נדפס לראשונה בשנת תקס"ו. הספר נדפס בדפוסים רבים, למשל בשנת תרס"ו. מהדורה מתשע"ב
  14. ^ 1 2 3 4 5 6 שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמודים כ"ג-כ"ה; תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י. 2010 ISBN 9780826653277
  15. ^ אודותו חתונתם ראה: יוחנן גוראריה, צדיקים וידידים, סקירה היסטורית אודות קשרי הידידות המופלאים בין אדמו"ר הזקן ורבי לוי יצחק מברדיטשוב וסיפורי נישואי נכדיהם בחתונה הגדולה בז'לאבין, תשע"ז
  16. ^ 1 2 ראו: עץ משפחת שניאורסון/ענף זלמנסון
  17. ^ אודות חתונה זו ראה בספר צדיקים וידידים עמוד זה
  18. ^ קדושת לוי