לולינגיט

צורת מינרל

לוֹלינגיט הוא צורת המינרל של ארסניד הברזל ונוסחת המבנה שלו היא FeAs2.

לולינגיט
דוגמת לולינגיט
דוגמת לולינגיט
דוגמת לולינגיט
תכונות המינרל
הרכב כימי FeAs2
מערך קריסטלוגרפי אורתורומבי
צורת הגביש גבישים פריזמטיים דקים עם סיומת חדה. חתך רוחב של הגביש הוא דמוי יהלום. גודל הגביש עד 4 ס"מ, גבישים תאומים נפוצים ויוצרים צורת צלב או כוכב. כמו כן מסיבי, וגרגרי.
צבע לבן כסף עד אפור פלדה (המינרל מתכהה בחשיפה לאוויר).
ברק מתכתי
שקיפות הגבישים אטומים
פצילות טובה בכיוון אחד.
שבירה בלתי שווה דמוית קונכייה
קשיות 5.5-5 בסולם מוס
משקל סגולי 7.5-7.1, גבוה מאוד יחסית למינרל של מתכות.
שרטוט אפור עד שחור
מידע נוסף קווקווים על פאות הגביש; מתמוסס בחומצה חנקתית; פולט ריח שום כשמכים עליו או מחממים אותו.[1]
מינרלים נלווים ארסנופיריט, סקוטרודיט, סידריט, ספלריט, כלקופיריט, אנלציט, גלנה, קלציט, מגנטיט ופיריט.
סוגים
גייריט Fe(As,S)2

הלולינגיט תואר לראשונה ב-1845 מדוגמית שנמצאה במכרה וולפבאו (Wolfbau) במחוז ללינג (Lölling) סמוך לעיירה הטנברג (Hüttenberg) שבמדינת קרינתיה שבאוסטריה ומכאן שמו. המינרל מוכר בשמות נוספים כדוגמת לויקופיריט.

תכונות המינרל עריכה

הלולינגיט יוצר גבישים פריזמטיים אורתורומביים דקים, בעלי חתך בצורת יהלום, המסתיימים בפירמידות בשני הקצוות, כשפאות הגבישים מקווקווים. תופעת גבישים תאומים נפוצה למדי במינרל. גבישי התאומים מופיעים בצורה המכונה באנגלית טרילינגים (trillings) והם יוצרים תצורת כוכב או צלב. המינרל גם מופיע בגושים של גבישים בלתי מפותחים. צבע המינרל בין לבן כסף לאפור פלדה, וכאשר הוא נחשף לאוויר צבעו מתכהה. קשיותו היא בין 5 ל-5.5 בסולם מוס ומשקלו הסגולי גבוה יחסית, בין 7.1 ל-7.5 גרם לסמ"ק. תוך כדי חימום המינרל פולט אדים רעילים, הופך מגנטי ומפיץ ריח אופייני דמוי שום. ריח זה נפלט מהמינרל גם כשמכים עליו.

אופטית המינרל הוא אנאיזוטרופי (תופעה אופטית שבה נראה כאילו המינרל משנה את צבעו תוך כדי סיבובו כאשר הוא מואר באור מקוטב מוצלב) בצורה בולטת.

הלולינגיט מצוי בדרך כלל בלוויית המינרלים ארסנופיריט, סידריט, ספלריט גלנה, פיריט, וסולפידים אחרים יחד עם קלציט.

קבוצת הלולינגיט עריכה

המינרל מצוי לעיתים קרובות בלוויית המינרל ארסנופיריט (FeAsS) וקשה מאוד להבדיל ביניהם. צורת הגביש שלהם, צבעם, והברק שלהם דומים מאוד. הלולינגיט הוא מעט רך וכבד יותר. כמעט שלא ניתן למצוא בטבע לולינגיט טהור. לעיתים מחליפים קובלט, ניקל וגופרית את הברזל והארסן במבנה.

על שם המינרל קרויה קבוצת הלולינגיט, קבוצה של מינרלים שנוסחתם הכללית היא XY2, כאשר X יכול להיות קובלט, ניקל ו/או ברזל, ו-Y יכול להיות ארסן ו/או אנטימון כשבחלק מהמקרים יש גם גופרית. לכל החברים בקבוצה יש מבנה אורתרומבי והם נדירים עד נדירים מאוד. קיימות גם שיטות המסווגות את חברי קבוצת הלולינגיט בקבוצת המרכזיט. חברי קבוצת הלולינגיט הם:

  • לולינגיט (FeAs2) – ארסניד הברזל
  • ניסביט (NiSb2) – אנטימוניד הניקל (השם נובע מצירוף שמות היסודות במינרל)
  • סינאיוקיט (Seinajokite ((Fe,Ni)(Sb,As)2) – ארסניד-אנטימוניד ברזל ניקל
  • רמלסברגיט (NiAs2) – ארסניד הניקל
  • ספלוריט (CoAs2) – ארסניד הקובלט

הנוסחה הכימית של חברי הקבוצה היא המצב הטהור, בטבע כמעט תמיד יש יסודות אחרים במינרלים. כך למשל כמעט תמיד ימצא ברזל ברמלסברגיט ובספלוריט. ולהפך, כמעט תמיד ימצא גם ניקל בלולינגיט. לכן קיימת בטבע שורה איזומורפית בין הלולינגיט לבין הספלוריט.

גייריט (Geyerite Fe(As,S)2) הוא סוג נדיר של לולינגיט שבו יש 6.73% גופרית. גם סוג זה מכונה על שם המקום בו נתגלה, בסמוך לעיירה גייר (Geyer) במחוז אננברג (Annaberg) שבמדינת סקסוניה שבגרמניה. סוג זה מופיע לעיתים באבן החן לפיס לזולי.

שימושים עריכה

הלולינגיט היא מקור משני להפקת ארסן והוא נמכר גם לאספני מינרלים.

מקור ותפוצה עריכה

הלולינגיט נוצר בעורקים הידרותרמיים יחד עם סולפידים אחרים וקלציט וכמו כן ניתן למצוא אותו בפגמטיטים.

הלולינגיט הוא מינרל נדיר יחסית, ובדרך כלל מצוי בלוויית מינרלים ארסנידיים אחרים. לכן מוצאים אותו במכרות של ארסן. את הלולינגיט ניתן למצוא במחוז ללינג (Lölling) סמוך לעיירה הטנברג (Hüttenberg) שבמדינת קרינתיה (המקום בו נתגלה המינרל לראשונה), ובשלדמינג (Schladming) שבאוסטריה; בשלזיה שבפולין; בזנקט אנדראסברג (At St. Andreasberg) שבהרי הרץ שבגרמניה; בסיירה מורנה (Sierra Morena) שמחוז סביליה שבספרד; בסנט מיקה (Mt. Mica) שבמחוז אוקספורד במדינת מיין, בהרי פרנקלין וסטרלינג (Franklin and Sterling Hill) מחוז ססקס בניו ג'רזי, ובמכרה אינגרסול (Ingersoll) במחוז פנינגטון בדקוטה הדרומית שבארצות הברית; בברוקן היל (Broken Hill) במדינת ניו סאות' ויילס שבאוסטרליה; וכן בברזיל, בקנדה ובנורווגיה.[2]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אזהרה, בחימום המינרל פולט אדים רעילים!
  2. ^ לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat.