לוסיאן אוליבייה

לוסיאן אוליבייהצרפתית: Lucien Olivier;‏ 1836 או 183714 בנובמבר 1883, יאלטה) היה מסעדן ממוצא צרפתי,[1] הבעלים של מסעדת הרמיטאז' במוסקבה מאז תחילת שנות ה-60 של המאה ה-19, שהייתה אחת היוקרתיות בעיר; הוא ידוע כיוצר המתכון לסלט החורף, שנקרא על שמו ומשמש כסלט רוסי מסורתי. המתכון שלו היה סוד, שמעולם לא גילה עד מותו.[2]

לוסיאן אוליבייה
Lucien Olivier
לידה 1838
מוסקבה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 בנובמבר 1883 (יוליאני) (בגיל 45 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות ודנסקויה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע שף, ממציא עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

לוסיאן נולד ככל הנראה במוסקבה.[3] בספרי עיון של שנות 1840–1850, תואר יוסף אנטון אוליבייה אחד, סוחר מהגילדה השלישית, שהתגורר באזור פטרובקה, אך לא ידוע אם היה קרוב משפחתו של לוסיאן. לוסיאן אוליבייה עבד תחילה במסעדה ובמלון הרמיטאז', שנוסד בשנות ה-60 של המאה ה-19. בשנות ה-70 של המאה ה-19, הפך לבעלים. הוא קיבל את זכויות הסחר כסוחר מהגילדה השנייה בשנת 1867. אוליבייה הוזמן על ידי הדומה העירונית של מוסקבה לארגן את החלק הקולינרי של החג הצבאי בסוקולניקי לרגל חגיגות ההכתרה לצאר אלכסנדר השלישי בשנת 1881.

על פי מחקריו של א' אלכסייב, אזרח צרפתי בשם ניקולא אוליבייה נודע בשם לוסיאן אוליבייה, שניהל בשנת 1868 את מלון הרמיטאז' בבית פגוב בכיכר טרובניה במוסקבה; החל משנת 1877 נקרא המלון (והמסעדה שהוצמדה אליו) הרמיטאז' ומנהלו היה סוחר הגילדה השנייה,[4] לוסיאן אוליבייה בן 40, שהתגורר בשדרות פטרובסקי גם בבית פגוב. לדברי אלכסייב, ניקולא שינה את שמו כדי להדגיש את מוצאו הצרפתי מטעמי שיווק ופרסום.[5]

 
קברו של אוליבייה במוסקבה

הוא מת ביאלטה ב-14 בנובמבר 1883 בגיל 45 ממחלת לב. גופתו הועברה למוסקבה ונקברה בבית העלמין וובדנסקוי.[6] בשנת 2008 התגלה ושוחזרה מצבת קברו של אוליבייה (חלקה 12 בבית העלמין וודנסקוי).[7]

לאחר מותו של אוליבייה, הבעלים של מסעדת הרמיטאז' הגדול (זה היה שם הטברנה בראשית המאה ה-20) הייתה "חברת אוליבייה", שהרכבה השתנה מספר פעמים. במהלך מהפכת 1917, המסעדה נסגרה, בבניין שוכנו מוסדות שונים, המסעדה נפתחה מחדש בשנות 1920 אך משנת 1923 עד 1941 שכן בה "בית האיכרים".[8]

לדברי ולדימיר גיליארובסקי, אוליבייה שמר בסוד את המתכון לסלט שלו, למרות שהמרכיבים העיקריים היו ידועים ולא משנה כמה קשה הטבחים אז ניסו לשחזר אותו בדיוק, הם לא הצליחו בשחזורו המדויק של הסלט. הדבר יצר אגדות מסוגים שונים על טיב הסלט.[9]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא לוסיאן אוליבייה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ В некоторых современных публикациях именуется бельгийцем, однако источники подобных утверждений остаются неизвестными.
  2. ^ "Вечерняя Москва - Вечерняя Москва - Москвичам расскажут всю правду об Оливье". אורכב מ-המקור ב-2013-03-16. בדיקה אחרונה ב-13 במרץ 2013. 
  3. ^ П. Б. Письма о Москве // Вестник Европы, Т. II, март 1881 года. С. 404.
  4. ^ В купеческом состоянии с 1867 года.
  5. ^ Алексеев 2017.
  6. ^ Ялтинский конец Оливье: Французский ресторатор и создатель салата закончил свои дни в Крыму
  7. ^ Interesting facts, Trivia, Russian restaurants
  8. ^ "История салата Оливье". בדיקה אחרונה ב-29 באוגוסט 2018. 
  9. ^ В. А. Гиляровский. Москва и москвичи. На трубе.