לופיטה ניונגו
לופיטה אמונדי ניונגו (באנגלית: Lupita Amondi Nyong'o; נולדה ב-1 במרץ 1983) היא שחקנית קולנוע מקסיקנית-קנייתית זוכת פרס אוסקר. היא נולדה במקסיקו, אך גדלה בקניה. התפרסמה בשנת 2013 בזכות הופעתה בסרט "12 שנים של עבדות", שזיכתה אותה בפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר. בהמשך שיחקה בסרטים שוברי קופות דוגמת "הפנתר השחור", "מלחמת הכוכבים - פרק 7: הכוח מתעורר" ו"אנחנו".
 | |
| לופיטה ניונגו בכנס "קומיק-קון" בסן דייגו, יולי 2017 | |
| לידה |
1 במרץ 1983 (בת 41) מקסיקו סיטי, המדינות המקסיקניות המאוחדות  |
|---|---|
| שם לידה |
Lupita Amondi Nyong'o Buyu |
| מדינה |
מקסיקו, קניה |
| תקופת הפעילות | מ-2004 |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
|
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהלופיטה אמונדי ניונגו נולדה ב-1 במרץ 1983 במקסיקו סיטי, מקסיקו, להורים קנייתים, דורותי אוגאדה בויו והפוליטיקאי פיטר אניאנג' ניונגו. המשפחה עזבה את קניה ב-1980 לתקופה מסוימת בשל דיכוי פוליטי; אחיו של אביה, צ'ארלס ניונגו, נעלם לאחר שהושלך ממעבורת ב-1980.
ניונגו מחזיקה באזרחות קנייתית ומקסיקנית כפולה ומזדהה כ"קנייתית-מקסיקנית". היא משתייכת לשבט "לו", משני צדי משפחתה, והיא השנייה מבין שישה ילדים. זו מסורת של אנשי לו לקרוא לילד על שם אירועי היום, ולכן הוריה נתנו לה שם ספרדי, לופיטה (צורת הקטנה של גואדלופה – כינויה של מרים, אם ישו). אביה היה פעם שר לשירותים רפואיים בממשלת קניה. בזמן לידתה, הוא היה מרצה אורח למדעי המדינה באוניברסיטת מקסיקו במקסיקו סיטי.
המשפחה חזרה למולדתם קניה כאשר ניונגו הייתה בת פחות משנה, לאחר שאביה מונה לפרופסור באוניברסיטת ניירובי. היא גדלה בעיקר בניירובי, במשפחה אמנותית, ומתארת את חינוכה כ"מעמד הביניים".
בגיל 14, ניונגו עשתה את הופעת הבכורה שלה כג'ולייט בהפקה מקומית של "רומיאו ויוליה" בתיאטרון הרפרטוארי בניירובי. בעודה חברה בתיאטרון הרפרטוארי, ניונגו הופיע גם במחזות "On The Razzle" ו-"There Goes The Bride". ניונגו מייחסת את ההופעות של וופי גולדברג ואופרה ווינפרי בסרט "הצבע ארגמן" בכך שהעניקו לה השראה להמשיך בקריירת משחק מקצועית.
כשהייתה בת 16, הוריה שלחו אותה למקסיקו למשך שבעה חודשים כדי ללמוד ספרדית. במהלך שבעת החודשים הללו, ניונגו התגוררה בעיר טקסקו, גררו, ולקחה שיעורים במרכז הלמידה לזרים של האוניברסיטה האוטונומית הלאומית של מקסיקו. ניונגו למדה מאוחר יותר בתיכון סנט מרי בניירובי, שם קיבלה תעודת בגרות בין-לאומית בשנת 2001 והגיעה למקום השני בכיתה שלה. לאחר מכן, היא נסעה ללמוד בארצות הברית, וסיימה את לימודיה בהצטיינות במכללת המפשייר עם תואר ראשון בלימודי קולנוע ותיאטרון.
בשנת 2012 סיימה לימודי תואר שני במשחק בבית הספר לדרמה של אוניברסיטת ייל, שם היא הופיעה בהפקות בימתיות רבות, ביניהן "Doctor Faustus Lights the Lights" של גרטרוד שטיין, "הדוד וניה" של אנטון צ'כוב, "אילוף הסוררת" ו"אגדת חורף" של ויליאם שייקספיר. בשנת הלימודים האחרונה שלה, היא זכתה בפרס הרשל וויליאמס עבור "תלמידה עם יכולת משחק יוצאת דופן".
קריירה
עריכהבשנת 2008 חזרה לקניה לעבוד בתעשייה המקומית, בקניה היא שיחקה בסדרה "Shuga" ויצרה את הסרט הדוקומנטרי "In My Genes".
מייד לאחר שסיימה את לימודייה באוניברסיטת ייל, לוהקה ניונגו על ידי הבמאי הבריטי סטיב מקווין לדרמה התקופתית ההיסטורית "12 שנים של עבדות". ניונגו הופיעה בסרט בתפקיד השפחה האפרו אמריקאית פטסי, וזכתה על הופעת הבכורה שלה בפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר ובפרס גילדת שחקני המסך. הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב ולפרס באפט"א.
בשנת 2014 הצטרפה לרשימת הדוברות של מותג הקוסמטיקה הצרפתי "לנקום". ברשימה זו ניתן למצוא גם את ג'וליה רוברטס, לילי קולינס, פנלופה קרוז ועוד. בשנת 2016 קולה של ניונגו הופיע בסרט ספר הג'ונגל מבית היוצר של וולט דיסני בתפקיד קולה של הזאבה ריקשה אימו המאמצת של מוגלי בסיפור.
פילמוגרפיה
עריכהסרטים
עריכה| שנה | סרט | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 2013 | 12 שנים של עבדות | פטסי (אנ') | |
| 2014 | נון-סטופ | גוון לויד | |
| 2015 | מלחמת הכוכבים - פרק 7: הכוח מתעורר | מאז קנאטה (אנ') | |
| 2016 | ספר הג'ונגל | ריקשה (אנ') | דיבוב |
| מלכה שחורה | הארייט מוטסי | ||
| 2017 | מלחמת הכוכבים - פרק 8: אחרוני הג'דיי | מאז קנאטה (אנ') | |
| 2018 | הפנתר השחור | נאקיה | |
| 2019 | מפלצות קטנות | אודרי קרוליין | |
| אנחנו | אדלייד וילסון | ||
| מלחמת הכוכבים - פרק 9: עלייתו של סקייווקר | מאז קנאטה (אנ') | ||
| 2022 | יחידה 355 | חדיג'ה | |
| הפנתר השחור: ואקאנדה לנצח | נאקיה | ||
| 2024 | מקום שקט: היום הראשון[1] | סאם | |
| רוז הרובוטית[2] | רוז | דיבוב |
טלוויזיה
עריכה| שנה | סדרה | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 2009–2012 | שוגא | איירה | 5 פרקים |
| 2017–2018 | מלחמת הכוכבים: כוחות הגורל | מאז קנאטה (אנ') | דיבוב; 36 פרקים |
| 2021 | Super Sema | סימה | דיבוב: 4 פרקים |
| TBA | Lady in the Lake | קליאו שוורד | מיני-סדרה עתידית של אפל TV פלוס |
קישורים חיצוניים
עריכה
לופיטה ניונגו, ברשת החברתית פייסבוק
לופיטה ניונגו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
לופיטה ניונגו, ברשת החברתית אינסטגרם
לופיטה ניונגו, סרטונים בערוץ היוטיוב
לופיטה ניונגו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
לופיטה ניונגו, באתר AllMovie (באנגלית)
לופיטה ניונגו, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- לופיטה ניונגו, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- לופיטה ניונגו, באתר Metacritic (באנגלית)
לופיטה ניונגו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
לופיטה ניונגו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
לופיטה ניונגו, באתר Discogs (באנגלית)- לופיטה ניונגו, באתר Genius
גאי טרבאי, הניו יורק טיימס, בת טיפוחים || הפריצה האמיתית של לופיטה ניונגו, באתר הארץ, 24 באפריל 2014- מאיה בר, נעמה ביבי, מבעד לתקרת הזכוכית: ריאיון עם לופיטה ניונגו, באתר את, 5 באפריל 2015
- לופיטה ניונגו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=icon}
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ יאיר רוה, אנושיות בתוך הכאוס: לופיטה ניונגו היא שורדת־על בסרט אימה חדש, באתר כלכליסט, 8 ביולי 2024
- ^ אורון שמיר, "רוז הרובוטית": משל אנימציה לילדים שירגש אפילו יותר את ההורים, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2024
| לופיטה ניונגו – פרסים | |
|---|---|
|
|