לוקהיד מרטין SR-72
לוקהיד מרטין SR-72 הוא קונספט של מטוס היפר-קולי בלתי מאויש המיועד למשימות ביון ותקיפה. חברת לוקהיד מרטין פיתחה את הקונספט והציעה אותו באופן פרטי במטרה להחליף את מטוס הלוקהיד SR-71 בלקבירד. המהירות הצפויה למטוס היא מאך 10 - 7,612 מייל בשעה; 12,250 קמ"ש; 6,444 קשר.
| מאפיינים כלליים | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| סוג | מטוס ביון ותקיפה בלתי מאויש | ||||
| ארץ ייצור | ארצות הברית | ||||
| יצרן | לוקהיד מרטין | ||||
| |||||
  | |||||
פרסומים לגבי תהליך הפיתוח עריכה
לאחר פרישת ה-SR-71 בשנת 1998 נוצר פער ביכולת איסוף מודיעין המגשר בין לוויני ביון, מטוסים מאוישים, ומטוסים בלתי מאוישים לאיסוף ותקיפה. עם התפתחות אמצעים נגד לוויינים, אמצעים נגד מטוסים, ואמצעים מתוחכמים יותר לזיהוי כלי טיס חמקנים, כלי טיס מהירים במיוחד מסוגלים לעקוף את כל האמצעים הללו, להיכנס לאזור מאוים ולאסוף מודיעין לפני שאמצעי הנגד של האויב יוכלו ליירטו. פיתוח כלי טיס מהיר במיוחד מהווה סטייה משמעותית מהנטייה הנוכחית להסתמכות על חמקנות רדיו במטוסי קרב מהדור החמישי ומטוסי בלתי מאוישים.
דיווחים לגבי פיתוח של ה-SR-72 החלו בשנת 2007, כאשר מקורות שונים ציינו שלוקהיד מרטין מפתחת מטוס בשביל חיל האוויר האמריקאי המסוגל לטוס במהירות של מאך 6. עצם העבודה של סדנת הבואשים נחשפה לראשונה במגזין Aviation Week & Space Technology ב-1 בנובמבר 2013.
בשביל להשיג את המהירות הגבוהה, לוקהיד החלה בשותפות עם חברת אארוג'ט רוקטדיין החל משנת 2006 לפיתוח המנוע. קונספט המנוע הושאל מתוכנית ה-HTV-3X שבוטלה בשנת 2008. המנוע מתוכנן לשלב בין פעולת מנוע סילון רגיל המשתמש בטורבינה, ומנוע על-מגח סילוני. שני המנועים ישתמשו באותו כונס אשר ינתב את האוויר לתעלות שונות בהתאם לתנאי הטיסה - מה שמכונה מעגל משולב מבוסס טורבינה (TBCC). טכנולוגיות ייצור חדשניות כגון הדפסה תלת-ממדית יאפשרו ייצור של רכיבים מורכבים כגון מערכת הקירור שתשולב בתוך המנוע עצמו.
בשל החום הרב במהירויות של מאך 5 ומעלה, המסוגל להמיס מתכות המרכיבות את גוף המטוס, המהנדסים מתכננים להשתמש בחומרים מרוכבים מתקדמים כגון חומרים המשלבים פחמן, קרמיקה ומתכות לייצור רכיבים קריטיים. חומרים דומים שימשו למבנה של מעבורת החלל וטילים בין יבשתיים.
במאי 2015 נחשף כי ה-SR-72 מתוכנן כפלטפורמת ביון ותקיפה, אבל לא דווח על מטענים, חימושים ויכולות ספציפיות. סיבה אפשרית לכך שאין, נכון לעכשיו, מכשור, חיישנים ואוויוניקה המסוגלים לבצע את העבודה הנדרשת לביצוע המשימות במהירות של מאך 6, ואלה דורשים פיתוח.
בנובמבר 2013 נחשף כי ההרכבה של מטוס מאויש אופציונלית (בעל יכולת להטסה ידנית ואוטונומית יחדיו) יחל בשנת 2018. המטוס הניסיוני הזה יוכל לטוס דקות בודדות במהירות של מאך 6, אבל ישמש כפלטפורמת ניסוי. המטוס הנ"ל יהיה קטן יותר מהדגם הסדרתי - בגודל של מטוס F-22 לערך. הדגם הסדרתי מתוכנן להיות בגודל של מטוס SR-71 - באורך של 30 מטר, וגם בעל טווח דומה.
בדצמבר 2014 נחשף כי לוקהיד זכתה במכרז של נאס"א לבדיקת היתכנות פיתוח מערכת ההנעה ל-SR-72 עם טכנולוגיות קיימות. החוזה על סך 892,292 דולר שואף לבחון אפשרות שילוב של מנועי טורבו-סילון וטורבו מניפה קיימים עם מנוע מגח סילון בעל שני אופני פעולה ויכולת להצתה במספר מאך נמוך (DMRJ). אם תוצאות המחקר יהיו חיוביות, נאס"א מתכוונת לממן מטוס ניסוי לבחינת מערכת זאת.
במרץ 2016, מנכ"ל לוקהיד מרטין, מרלין היוסון הכריזה כי החברה נמצאת על סף פריצת דרך טכנולוגית שתאפשר למטוס ה-SR-72 להגיע למהירות של מאך 6. וכי יהיה ניתן לייצר מטוס הדגמה מוקטן במחיר של פחות ממיליארד דולר.
בנובמבר 2018 לוקהיד מרטין הצהירו כי אב טיפוס של המטוס מתוכנן להמריא בשנת 2025. בשנת 2017 הצהירו שתהליך הפיתוח של הדגם הסדרתי יחל בשנת 2020 וכי המטוס יוכל לשגר טילים היפר-קוליים.