לורין מאזל
לורין ורנקוב מָאזֶל (באנגלית: Lorin Varencove Maazel; 6 במרץ 1930 – 13 ביולי 2014) היה מנצח, כנר ומלחין יהודי אמריקאי.
 | |
| לידה |
6 במרץ 1930 ניי-סיר-סן, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
13 ביולי 2014 (בגיל 84) מחוז ראפאבאנוק, ארצות הברית |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית, צרפת |
| תקופת הפעילות |
מ-1938 |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת פיטסבורג, Fanny Edel Falk Laboratory School, Peabody High School, מרכז אינטרלוכן לאמנויות |
| עיסוק | מנצח, כנר, מלחין |
| סוגה |
אופרה |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
כינור |
| חברת תקליטים |
RCA רקורדס |
| בן או בת זוג |
Dietlinde Turban (1986–?) ישראלה מרגלית (1969–?) |
| צאצאים |
Fiona Maazel |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
קורות חיים
עריכהראשית דרכו
עריכהמאזל נולד בשנת 1930 להורים יהודים אמריקאים בניי-סיר-סן, פרוור של פריז בירת צרפת, וגדל בארצות הברית, בעיקר בבית הוריו בשכונת אוקלנד (אנ') בפיטסבורג. אביו, לינקולן מאזל (1903–2009) (אנ'), היה זמר, מורה לפיתוח קול ולפסנתר ושחקן (כיכב בסרט האימה מ-1977 של ג'ורג' א' רומרו "מרטין");[1] אמו, מריון "מארי" שולמן מאזל (1894–1992), הייתה מנהלת תזמורת הנוער הסימפונית של פיטסבורג במשך 30 שנה.[2] סבו, יצחק, היה כנר בתזמורת המטרופוליטן אופרה במשך 20 שנה.[3]
מאזל היה ילד פלא; בגיל שבע קיבל את שיעור הניצוח הראשון שלו מוולדימיר בקלייניקוב, ובגיל שמונה ניצח לראשונה על תזמורת. בגיל שתים-עשרה יצא למסע קונצרטים באמריקה, ובו ניצח על תזמורות חשובות. את הופעתו הפומבית הראשונה ככנר נתן בגיל חמש-עשרה. בהמשך למד באוניברסיטת פיטסבורג.
קריירה
עריכהבשנת 1960 היה מאזל לאמריקאי הראשון שניצח בפסטיבל ביירוית. הוא היה מנצח הדויטשה אופר בברלין מ-1965 עד 1971 ומנצח התזמורת הסימפונית הגרמנית של ברלין מ-1965 עד 1975.
בשנת 1972 נבחר להחליף את גאורג סל כמנהל מוזיקלי של תזמורת קליבלנד. הוא נתקל בהתנגדות עזה מצד נגני התזמורת, שהרגישו שלא התחשבו בדעתם במשא ומתן; במשאל ניסיוני רק שניים מתוך מאה הנגנים הגדירו את מאזל כבחירה המוצלחת ביותר. פרשנותו הרגשית העשירה של מאזל הייתה שונה מאוד מגישתו של סל, שהתאפיינה בהקפדה על הדיוק ועל הגדרות חדות בביצוע. מאזל כיהן במשרה זו עד לעזיבתו בשנת 1982. המבצע המשמעותי ביותר שלו במהלך תקופה זו היה ההקלטה הראשונה המלאה של "פורגי ובס" מאת ג'ורג' גרשווין, שעשתה שימוש בצוות שכולו אפרו-אמריקאי.
לאחר קליבלנד היה מאזל מנצח האופרה של וינה משנת 1982 עד 1984, התזמורת הסימפונית של פיטסבורג משנת 1988 עד 1996, ותזמורת רדיו בוואריה במינכן משנת 1993 עד 1992. בשנת 2002 החליף את קורט מאזור כמנהל מוזיקלי בפילהרמונית של ניו יורק.
לאורך השנים, החל ב-1960, הרבה מאזל לבקר בישראל ולנצח על התזמורת הפילהרמונית הישראלית.[4] משנת 2012 ועד שנת 2014 היה המנהל המוזיקלי של הפילהרמונית של מינכן.
חיים אישיים
עריכהמאזל היה נשוי שלוש פעמים. ב-1952 נישא למרים סנדבנק,[5] וממנה היה אב לשתי בנות. לאחר גירושיהם, נישא ב-1969 לפסנתרנית ישראלה מרגלית (אנ'), ומנישואים אלה היה אב לבן ובת. ולאחר גירושיו ממנה, נישא ב-1986 לשחקנית הגרמנייה דיטלינדה טוּרבַּן (אנ'), והשניים היו הורים לשני בנים ובת.
מאזל נפטר ביולי 2014 בביתו בווירג'יניה מסיבוך של דלקת ריאות. במותו הותיר את אשתו, ילדיו ונכדיו.
לקריאה נוספת
עריכה- נתן דונביץ, מאסטרו - גדולי המנצחים בכל הזמנים, הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, 2006, הפרק "אמריקני מפריז: לורין מאזל - אנין, ציני ומתנשא", עמ' 527–544.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של לורין מאזל (באנגלית)
לורין מאזל, ברשת החברתית פייסבוק
לורין מאזל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
לורין מאזל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
לורין מאזל, באתר AllMovie (באנגלית)
לורין מאזל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
לורין מאזל, באתר ספוטיפיי
לורין מאזל, באתר AllMusic (באנגלית)
לורין מאזל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
לורין מאזל, באתר Discogs (באנגלית)
לורין מאזל, באתר Songkick (באנגלית)- לורין מאזל, במסד הפרופילים Nndb (באנגלית)
- לורין מאזל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- לורין מאזל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- מיכל אוהד, המאסטרו עודנו צעיר, דבר, 29 באפריל 1960
- י. פינקלסטון, מזל וישראלה, מעריב, "ימים ולילות", 14 בינואר 1972
- זאב רב-נוף, מאזל מחפש מימד חדש, דבר, 3 בפברואר 1972
- זאב רב-נוף, לורין מאזל: מוסיקה זה לב, לא אינטלקט, דבר, 23 בדצמבר 1976
- חיים הנדוורקר, קונצ'רטו לאגו ולתזמורת, באתר הארץ, 24 בפברואר 2003
.svg){kind=logo}
- Allan Kozinn, Lorin Maazel, Brilliant, Intense and Enigmatic Conductor, Dies at 84, הניו יורק טיימס, July 13, 2014
ביקורות:
- אבנר בן מיכאל, מנצח אורח מזהיר ואמני המוסיקה הקאמרית, חרות, 29 באפריל 1960
- אבנר בן-מיכאל, המנצח לורין מאזל והפסנתרן קליפורד קרזן, חרות, 27 באפריל 1962
- אוליה זילברמן, בארטוק מעורר ומהנה בניצוחו של לורין מאזל, מעריב, 3 ביולי 1968, המשך
- מרים בר, י. מרגלית ול. מאזל, דבר, 1 בפברואר 1972, המשך
- מרים בר, מבחר כמעט אידיאלי, דבר, 13 בפברואר 1972
- אוליה זילברמן, הפילהרמונית בניצוחו של לורין מאזל, מעריב, טורים 2–3, 3 בפברואר 1972
- מרים בר, מאזל ופרנקל בפילהרמונית, דבר, 19 במאי 1975
- חנוך רון, קאתדרלה מוסיקאלית, דבר, 31 בדצמבר 1976
- מרים בר, ערבים חשובים בפילהרמונית, דבר, 2 בינואר 1977
הערות שוליים
עריכה- ^ על אביו ראו: Lynne Conner, The Double Life of Lincoln Maazel, Pittsburgh Post-Gazette, January 13, 2002; Sara Bauknecht, Obituary: Lincoln Maazel / Performer and father of symphony conductor, Pittsburgh Post-Gazette, September 23, 2009.
- ^ Marion Maazel, Variety, December 17, 1992.
- ^ שני הוריו של מאזל התראיינו לפרויקט ההיסטוריה שבעל-פה של סניף פיטסבורג של המועצה הלאומית של נשים יהודיות (NCJW). להאזנה: מריון (מארי) מאזל (1974), לינקולן מאזל (11 בנובמבר 1994).
- ^ 1960 (י. לפיד, מסך ומסכה | ילד-הפלא ינצח בישראל, מעריב, טור 2, 13 באפריל 1960; היחיד והציבור, חרות, 15 באפריל 1960; המנצח לורין מאזל הוזמן לנהל התזמורת הפילהרמונית, דבר, 17 באפריל 1960), 1962 (שיחות מעריב | השרביט הנודד, מעריב, טורים 1–2, 12 באפריל 1962), 2001 (מרב יודילוביץ', לורין מאזל ינצח על הפילהרמונית הישראלית, באתר ynet, 18 באפריל 2001; לורין מאזל וכריסטוף פון דוהנני ינצחו על התזמורת הפילהרמונית הישראלית, באתר הארץ, 16 באפריל 2001; הפילהרמונית יצאה לסיור באירופה עם לורין מאזל, באתר הארץ, 29 באפריל 2001) ובתווך (ראו ביקורות בקישורים החיצוניים, לעיל).
- ^ Lorin Maazel, Boston Girl Married, Pittsburgh Post-Gazette, June 26, 1952, p. 10.