פתיחת התפריט הראשי

לזרוס גולדשמידט

סופר בריטי

אליעזר לָזָרוּס גולדשמידטגרמנית: Lazarus Goldschmidt, לצרוס גולדשמידט;‏ 17 בדצמבר 1871, פלונגה, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) – 18 באפריל 1950, לונדון) היה חוקר יהדות ומזרחן יהודי-ליטאי, מתרגם התלמוד הבבלי לגרמנית.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

אליעזר לזרוס בן גבריאל גולדשמידט נולד בדצמבר 1871 בעיר פלונגה שבפלך קובנה של האימפריה הרוסית (ליטא). הוא למד בישיבת כנסת ישראל בסלובודקה, אך ב-1888 היגר לגרמניה. ב-1890 החל ללמוד מזרחנות באוניברסיטת פרידריך וילהלם בהנחייתם של הפרופסורים אוגוסט דילמן ואברהרט שרדר. הוא הקדיש את זמנו ללימוד שפות המזרח בכלל, והתמחה בספרות געז. הוא עזב את ברלין לטובת המשך לימודים באותם תחומים באוניברסיטת שטרסבורג, ולבסוף עזב את האקדמיה על מנת לעסוק במחקר עצמאי. כבר ב-1892 יצא ספרו הראשון, תרגום מבואר של ספר חנוך א' מהגרסה החבשית חזרה לעברית. ב-1893 חיבר רשימה מקיפה של כל ספרות הגעז הזמינה. ב-1894 יצאו תרגומיו לגרמנית של ספר יצירה ושל ברייתא דמעשה בראשית. ב-1897 נדפס תרגומו לחיבור האתיופי הכנסייתי העתיק "חיי האב דניאל". לעיתים השתמש בשם העט "ערזלאי בן ברגלאי", שהוא שיכול אותיות של שמו העברי אליעזר בן גבריאל.

ב-1896 החל גולדשמידט בפרסום מפעלו הגדול ביותר, תרגום מלא ומבואר של התלמוד הבבלי מארמית ועברית לגרמנית, לפי הגרסה הבלתי-מצונזרת של ש"ס ונציה שנדפסה על ידי דניאל בומברג בין 1520 ל-1523. עבודתו של גולדשמידט בוקרה בחריפות על ידי הרב דוד צבי הופמן זמן קצר לאחר שיצא לאור סדר זרעים בגרמנית; החוקר השיב לו בחיבור "ביקורתו של האדון הר' ד' הופמן על מהדורת התלמוד שלי לאור האמת" ("Die Recension des Herrn Dr. D. Hoffmann über Meine Talmudausgabe im Lichte der Wahrheit"). עד 1909 הודפסו כל הסדרים בשמונה כרכים. מהדורה חדשה ומתוקנת של התרגום הודפסה בתריסר כרכים, בני 10,000 עמודים בסך הכל, בהוצאת "יודישר פרלאג" בברלין בין 1929 ל-1936. זוהי הגרסה המוסמכת של התלמוד בשפה הגרמנית עד היום.

ב-1916 חיבר גולדשמידט גם תרגום של הקוראן, בו ניסה לשמר את המבנה של קטעי השירה של המקור. בין 1921 ל-1925 פרסם תרגום מקיף חדש של חמישה חומשי תורה וספרי הנביאים בשלושה כרכים.

ב-1933, לאחר עליית הנאצים לשלטון, נאלץ גולדשמידט להגר מגרמניה. הוא עבר לבריטניה, ולקח עמו את אוסף הספרות האוריינטלית הפרטי שלו, בן 2,500 כרכים. הוא המשיך במחקריו באנגליה, וב-1940 פרסם הגדה מאוירת מפראג שהייתה עתיקה בכעשור יותר מהגרסה המאוירת מ-1526 שנחשבה לקדומה ביותר עד אז. לאחר מלחמת העולם השנייה מכר את אוספו לספרייה המלכותית הדנית בקופנהגן. בערוב ימיו שקד על קונקורדנציה מקיפה לתלמוד, שיצאה לאור רק ב-1959, תשע שנים לאחר מותו. לגולדשמידט הוענק תואר דוקטור לשם כבוד במדעי החברה (Doctor of Humane Letters) מטעם ההיברו יוניון קולג' בסינסינטי.

כתב ידו של תרגום התלמוד נמסר במתנה לאוניברסיטה העברית בירושלים.[1]

פרסומיועריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • William D. Rubinstein, The Palgrave Dictionary of Anglo-Jewish History, p. 337.

קישורים חיצונייםעריכה

מכתביו

הערות שולייםעריכה