תומאס אלינסון
תומאס ריצ'רד אלינסון (29 במרץ 1858 - 29 בנובמבר 1918) היה רופא בריטי, תומך דיאטה, איש עסקים, עיתונאי ופעיל צמחונות. עודד צריכה של לחם מלא (דגנים מלאים). שמו משמש עד היום למותג לחם פופולרי באירופה, "לחם אלינסון".[1]
 | |
| לידה |
1858 Hulme, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
1918 (בגיל 60 בערך) |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| השכלה |
אוניברסיטת אדינבורו |
  | |
ביוגרפיה עריכה
אלינסון נולד ברובע הולם שבמנצ'סטר ב-29 במרץ 1858.[2] הוא למד בבית הספר בלנקסטר ובמנצ'סטר ובגיל חמש עשרה החל לעבוד כעוזר כימאים. בכסף שחסך ובעזרה כספית מאביו החורג, הוא למד בבית הספר לרפואה חוץ-ביתית באדינבורו, שהיה פחות יקר מלימודי רפואה באוניברסיטה. הוא סיים את לימודי הרישיון של המכללה המלכותית לרופאים באדינבורו (LRCP, LRCS) בשנת 1879.[3] לאחר עבודות כאסיסטנט בשכונות הול ואיסט אנד שבלונדון, הוא הקים מרפאה במרילבון בשנת 1885.
במהלך שנות השמונים של המאה התשע עשרה פיתח אלינסון את תורת הרפואה שלו, אותה כינה רפואה היגיינית.[4] במקום הרפואה המסורתית, הוא קידם את הבריאות באמצעות תזונה, פעילות גופנית, אוויר צח ורחצה. הוא דגל בתזונה צמחונית והימנעות מצריכת אלכוהול, טבק, קפה ותה. הוא קידם במיוחד את היתרונות של לחמים מקמח מלא טחון בריחיים. הוא התנגד לשימוש בתרופות, שרבות מהן באותה התקופה לא היו יעילות ואף היו רעילות. כמו כן התנגד לחיסון חובה נגד אבעבועות שחורות. גישה זו נודעה בשם רפואה אלינסונית.[5] בשנת 1885 מונה לעורך הרפואי של ה"וויקלי טיימס" ו"הד", שעבורם כתב למעלה מ-1,000 מאמרים במהלך חייו,[2] וכן ענה לשאלות הקוראים בנושאים רפואיים.
אלינסון כתב מספר ספרים ועלונים שהופנו לקהל קוראים כללי ולא רפואי. ביניהם "מערכת של רפואה היגיינית" (1886), "כיצד להימנע מחיסון" (1888), "היתרון של לחם מלא", "מאמרים רפואיים" ו"ספר לנשים נשואות" (1894) וספרים על מחלות קיבה, צריכה (שחפת), שיגרון, בישול צמחוני ותזונה בריאה. הוא העביר הרצאות פומביות תכופות בכל רחבי אנגליה. באחד מספריו, "יתרונות הלחם המלא" (1889), טען שלחם מקמח מלא בריא יותר מלחם לבן. הוא האמין שעישון גורם לסרטן - רעיון רדיקלי באותה תקופה. אלינסון חיפש באופן קבוע פרסום לתיאוריות ולפרקטיקות שלו בעיתונות והפנה את האנרגיות שלו לא רק לעמיתיו אלא ישירות לציבור. כדי להדגים את התאמתה של תזונה צמחונית לפעילות גופנית מאומצת, יצא בשנת 1891 להליכה מאדינבורו ללונדון.[6] הוא הלך 15 ימים רצופים, בממוצע 28.5 מיל (45.9 קילומטרים) ביום, והגיע ללונדון ביום שבת, ה-12 בספטמבר.
דעותיו הביאו אותו לעיתים קרובות לסכסוך עם הקולג' המלכותי לרופאים באדינבורו והמועצה הרפואית הכללית, במיוחד התנגדותו לשימוש תכוף של רופאים בתרופות, התנגדותו לחיסון וקידומו העצמי בעיתונות.[3] בשנת 1892 נשלל רישיונו כרופא. למרות זאת המשיך לעבוד כרופא וטען שיש לו את הידע הרפואי הגדול ביותר באנגליה. בשלב זה הוא גורש גם מהאגודה הצמחונית של הממלכה המאוחדת (אנ') בגלל דעותיו לגבי אמצעי מניעה. מוהנדס קרמצ'נד גנדי, שלמד באותה תקופה משפטים בבריטניה והיה חבר באגודה הצמחונית, דיבר בזכותו של אלינסון לתמוך באמצעי מניעה, אף על פי שאישית התנגד לכך.
בשנת 1892 הקים את "חברת המזון הטבעי" מתוך כוונה לייצר ולמכור מזון בריא. הוא קנה טחנת קמח בריחיים בביתנאל גרין, וכעבור זמן קצר הוקמה מאפייה.
ספרו "לנשים נשואות" דגל בשוויון בין נשים וגברים, זכותה של אישה לבחור את גודל משפחתה ולהשתמש באמצעי מניעה. על כך הועמד לדין והורשע על פי חוק הפרסומים המגונים בשנת 1901.
במהלך מלחמת העולם הראשונה הוכר הערך התזונתי של לחם מלא. החברה שהקים שגשגה עקב הביקוש הגובר ללחם מלאה. לאחר מותו התרחבה החברה: נרכשו שתי טחנות נוספות נרכשו בניופורט (ויילס) ובשנת 1921 בקאסטלפורד. הטחנות עומדות עד היום.
אלינסון נפטר משחפת, בביתו שבמרילבון, ב-29 בנובמבר 1918.[2]
לחם עריכה
מתכון הלחם המקורי של אלינסון (100% קמח מלא, ללא שומן, פחות שמרים, יותר מים) משמש עד היום. סיסמת הפרסום של המותג מאז שנות השמונים היא "לחם ללא כלום".[7]
ואניטי פייר עריכה
בשנת 1911 קנה אלינסון מפרנק האריס את המגזין הכושל ואניטי פייר (כתב עת, 1868). הוא לא הצליח להעלות את המגזין על דרך המלך, ובשנת 1914 התמזג ואניטי פייר עם "האח והבית" (אנ').
פרסומים נבחרים עריכה
- מאמרים רפואיים (5 כרכים, 1892)
- בישול צמחוני של ד"ר אלינסון (1910)
לקריאה נוספת עריכה
- נ.ב. בראון. (1991). נטורופתים מוסמכים רפואית והמועצה הרפואית הכללית . היסטוריה רפואית 35: 50-77. (באנגלית)
קישורים חיצוניים עריכה
- כתבי תומאס אלינסון בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Welcome to over 100 years of Allinson quality and taste. allinsonflour.co.uk
- ^ 1 2 3 Corley, T. A. B. (2019-10-10). "Allinson, Thomas Richard (1858–1918), dietitian and businessman". Oxford Dictionary of National Biography (באנגלית). doi:10.1093/ref:odnb/39188. נבדק ב-2020-07-09.
- ^ 1 2 Scott, C. J. (1999). "The life and trials of T.R. Allinson ex-L.R.C.P.ED. 1858-1918" (PDF). Proceedings of the Royal College of Physicians of Edinburgh. 29 (3): 258–61. PMID 11624001.
- ^ Pepper S (1992) Allinson's Staff of Life. History Today 42:30–35
- ^ Metcalfe, R (2007). Allinson's Essays. Richmond Towers. p. 1.
- ^ "A Vegetarian Doctor's Walking Tour". The Vegetarian Messenger. 4 (1). 1892.
- ^ Flour Power – A Scottish Perspective (אורכב 09.06.2008 בארכיון Wayback Machine) at www.uni-ulm.de