פתיחת התפריט הראשי

לחמניות גבינה, ולעיתים "לחם גבינה", הן לחמניות קטנות בטעם גבינה, פופולריות למדי בבוליביה, ברזיל, פרגוואי וצפון ארגנטינה. בברזיל הן נקראות "פאו ד'י קייז'ו" (pão de queijo), ובאמריקה הספרדית הן נקראות "צ'יפה" (chipá) או "קוניאפה" (cuñapé).

לחמניית גבינה
Pão de queijo.jpg
מידע
מוצא ברזיל עריכת הנתון בוויקינתונים
מרכיבים עיקריים שורש קסאווה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לחמניות הגבינה מיוצרות מעמילן תירס או עמילן קסאווה ועיקר ייחודן במרקמן הפנימי, שהוא לח וצמיגי. צורת הלחמניות כדורית, עם קוטר של מספר סנטימטרים, ולעיתים כמעין כדור משוטח בגובה של כשלושה-ארבעה סנטימטרים ובקוטר של כעשרה. בפרגוואי ובצפון ארגנטינה ניתן למצוא לחמניות גבינה קטנות יותר.

לחמניות הגבינה נמכרות לרוב בדוכנים בצידי הרחוב או בידי רוכלים. מחירן נמוך לרוב והן פופולריות עד מאוד.

בברזילעריכה

"פאו ד'י קייז'ו" (pão de queijo; מילולית: לחם גבינה) הוא מרכיב טיפוסי במטבח הברזילאי, במיוחד במדינות מינאס ז'ראיס וגויאס. מקורו של המאכל אינו ודאי, ומניחים כי תחילתו במאה ה-18, למרות שהוא הפך לנפוץ במיוחד לאחר שנות ה-50 של המאה ה-20. כיום פאו ד'י קייז'ו מהווה פריט נפוץ בארוחת הבוקר, לצד כוס קפה. בשנים האחרונות ניתן אף לקנותו בצורת בצק קפוא להכנה ביתית.

הודות למסורת הארוכה של אפיית הפאו ד'י קייז'ו במדינת מינאס ז'ראיס ותעשיית מוצרי החלב שלה, ובמיוחד גבינות מינאס, ידועה המדינה בברזיל כמקור לפאו ד'י קייז'ו מעולה בטעמו ואיכותו. מוניטין זה מהווה גם מקור גאווה מקומית עבור "מינירוס" (בני המדינה) רבים.

באמריקה הספרדיתעריכה

באזור התפוצה של שפת הגוארני נפוצות לחמניות הגבינה ביותר תחת השמות chipá, chipa, chipacito ולעיתים chipa'í. מגמות הגירה בתוך החרוט הדרומי החל ממחצית המאה ה-20 הביאו להרחבת תפוצת הצ'יפה גם לצפון מזרח ארגנטינה, וכיום זהו מאכל נפוץ גם במטרופולין הגדול של בואנוס איירס, קורדובה, רוסריו וכדומה. הצ'יפה נמכר, לרוב, בשקיות נייר בצידי הרחוב, ומהווה חטיף פופולרי בזמן של חגיגות עממיות ודתיות.

בצפון ארגנטינה ובבוליביה קיים מאכל דומה הקרוי "קוניאפה" (cuñapé), הדומה לצ'יפה במרכיביו, אך שונה בממדיו הגדולים יותר. באקוודור ניתן למצוא את ה"מוצ'ינס דה יוקה" (muchines de yuca) ובקולומביה את ה"בוליטאס דה יוקה" (bolitas de yuca).

בפראגוואי נפוץ וריאנט של הצ'יפה הנקרה "צ'יפה גדולה" (chipa guasu או chipá guazú), האפוי מקמח תירס, ואשר מהווה מרכיב פופולרי בימי שישי, ובמהלך ימי התענית, שכן אינו מכיל בשר.

קישורים חיצונייםעריכה