לטואון
הלטואון (טורקית Letoon; לטינית Letoum) הוא מתחם מקדשים המוקדש לנימפה לטו, ולשני ילדיה, אפולו וארטמיס, אשר שימש כמוקד הפולחן החשוב ביותר בליקיה בתקופה ההלניסטית. האתר שוכן למרגלות גבעה בלב מישור בדרומה של ליקיה שבדרום טורקיה. הוא נמצא כ-4.5 ק"מ צפונית-מזרחית לחוף הים התיכון, וכ-3.5 ק"מ דרומית-מזרחית לעתיקות העיר קסנתוס. שני האתרים הוכרזו כאתר מורשת עולמית בשנת 1988.
 | |||||||||
| מראה הלטואון | |||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
| מידות | |||||||||
| שטח |
29 הקטאר  | ||||||||
| היסטוריה | |||||||||
| תרבויות |
יוון העתיקה | ||||||||
| מיקום | |||||||||
| מדינה |
 טורקיה | ||||||||
| קואורדינטות | 36°19′55″N 29°17′23″E / 36.331944444444°N 29.289722222222°E | ||||||||
 | |||||||||
  | |||||||||
היסטוריה עריכה
הממצאים המוקדמים באתר, שלא שימש מעולם כמקום מגורים סדיר, הם מסוף המאה ה-6 לפנה"ס, דהיינו, קודם להגמוניה ההלנית באזור, שהחלה בתחילת המאה ה-4 לפנה"ס. בתקופה זו שימש האתר כמקום פולחנה של האלה האם. מאוחר יותר הוחלפה אלה זו בנימפה לטו, אשר הולידה לזאוס את אפולו וארטמיס[1]. לפי המסורת המקומית שהתה לטו בליקיה בעת שנמלטה מפני הרה הקנאית, רחצה את ילדיה במימי הנהר הסמוך והרוותה את צמאונה.
האתר היה קשור לקסנתוס הסמוכה שתושביה תחזקו אותו. בלטואון התקיימו טקסים, מופעים וחגיגות של ערי ברית הערים הליקית, והוא המשיך ופעל כמקום פולחן גם בתקופתה הרומית. במאה ה-5 החל האתר מתכסה בחול שהובא למקום על ידי נהר קסנתוס, והפולחן הפגאני בו פסק. במאה ה-6 הוקמה באתר כנסייה ביזנטית מאבנים שנלקחו מהעתיקות, אך במאה ה-7 המקום ננטש לחלוטין וחרב, וייתכן שהדבר קשור לפלישות הערבים לאסיה הקטנה. החפירות במקום החלו בשנות ה-50, ומאז שנת 1962 הן נערכות על ידי ארכאולוגים צרפתים. כיום מוקף האתר באזור חקלאי מיושב, ובצידו הדרומי והמערבי הוא גובל בחממות.
האתר עריכה
באתר שרידיהם של שלושה מקדשים, שנבנו במקום בו ניצבו מקדשים מוקדמים יותר. מקדש לטו מהמאה ה-5 לפנה"ס הוא המערבי מבין השלושה. הוא נבנה מאבן גיר והוא הגדול והשמור מבין המקדשים. בחזיתו ניצב שער בסגנון איוני והנאוס הוקף בעמודים שנשאו כותרות קורינתיות. המקדש המזרחי ביותר מוקדש לאפולו, הוא מתוארך למאה ה-4 לפנה"ס וסגנונו דורי. רצפת הפסיפס של המקדש מתארת את סמליו של האל חץ וקשת וכן לירה. בתווך ניצב המקדש הקטן ביותר, מקדש ארטמיס שסגנונו איוני, וכמו מקדש אפולו גם הוא מתוארך למאה ה-4 לפנה"ס.
סמוך מצפון-מזרח לשלושת המקדשים ניצבים הסטואה והאמפיתיאטרון ההלניסטים. האמפיתיאטרון הוקם במאה ה-2 לפנה"ס והוא השתמר במצב טוב. דרומית-מערבית למקדשים נמצא הנימפאון המוצף כיום במים באופן חלקי. המבנה מסמל את המקום בו רחצה לטו את ילדיה, וייתכן ששימש בטקס טבילה כלשהו. ליד הנימפאון שוכנים שרידיה של הכנסייה הביזנטית, שככל הנראה שימשה כבית התפילה של קהילת נזירים מקומית.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה