ליאון יוריס

מחבר רומנים אמריקאי

ליאון מרקוס יוריסאנגלית: Leon Marcus Uris;‏ 3 באוגוסט 1924, בולטימור שבמרילנד21 ביוני 2003, ניו יורק) היה סופר יהודי אמריקאי, מחבר "אקסודוס" ושורת ספרים רבי מכר נוספים. נודע בתחקירים המקיפים שערך לפני כתיבת הרומנים שלו.

ליאון יוריס
Leon Uris
לאון יוריס, איור מאת חיים טופול
לאון יוריס, איור מאת חיים טופול
לידה 3 באוגוסט 1924
בולטימור‎, מרילנד‎, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 ביוני 2003 (בגיל 78)
שלטר איילנד, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Leon Marcus Uris
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הלאומי קואנטיקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקולג' של בולטימור עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות אקסודוס, מילא 18, זעקת הקרב עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Jill Uris (15 בפברואר 19701988) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ליאון יוריס בנגב בעת ההכנות לכתיבת אקסודוס

תולדות חייו עריכה

ראשית חייו עריכה

יוריס נולד לוולף ויליאם יוריס, במקור אוריס, ולאנה (לבית בלומברג) יוריס. אביו, מהגר פולני יליד נובוגרודק ואחיו של אליעזר ירושלמי, שהה שנה בארץ ישראל בתום מלחמת העולם הראשונה לפני שהיגר לאמריקה ב-1921. הוא עסק בעבודות פשוטות, וכפי שהתבטא בנו ליאון, "עבר מכישלון לכישלון". וולף ויליאם שינה את היגוי שמו מאוריס ליוריס, לפי כללי האנגלית ולדבריו בהתבסס על המילה ירושלמי.

יוריס למד בבית ספר אך לא סיים את התיכון כיוון שנכשל באנגלית. בגיל 17 הצטרף למארינס (חיל הנחתים) ולחם כאלחוטן קרבי בזירת האוקיינוס השקט[1] בקרבות גוודלקנל וטאראווה[2]. בעת שהחלים ממחלת המלריה בסן פרנסיסקו הכיר את בטי בק, סמלת חיל הים, ממוצא דני-אמריקאי, והם נישאו ב-1945 והתגרשו ב-1968.

פעילותו העיתונאית והספרותית עריכה

העיתון אסקווייר קנה מאמר שלו וזה עודד אותו לכתוב רומן. התוצאה הייתה הרומן הידוע "זעקת הקרב" משנת 1953, המספר על לוחמי חיל הנחתים וגבורתם במלחמת העולם השנייה בזירת האוקיינוס השקט [3]. הספר זכה להצלחה גדולה, נמכר בשלושה מיליון עותקים ועובד לסרט מלחמה. ספר נוסף היה "הגבעות הזועמות" מ-1955, המתאר את המלחמה ביוון.

כעיתונאי ותסריטאי התעניין מאוד במדינת ישראל. הוא ביקר בישראל ב-1956 ובמשך מספר חודשים ערך תחקיר[4] שבעקבותיו כתב את ספרו הידוע ביותר "אקסודוס" בשנת 1958, שהתבסס באופן חופשי ביותר על סיפורה של אוניית המעפילים "יציאת אירופה תש"ז". הספר שימש בסיס לסרט מצליח באותו שם.

ב-1957 כתב את התסריט לסרט דו-קרב באו. קיי. קוראל.

בקיץ 1978 ביקר בישראל לחקר הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ביריחו ביקר עם אשתו השנייה ג'יל יוריס. ג'יל פיבודי, ילידת 1947 בוגרת אוניברסיטת הרווארד, קולורדו קולג' ואוניברסיטת ניו יורק, צלמת עיתונות מקצועית, עבדה עם יוריס על ספריו בנושאי מלחמות מאז נישאו בפברואר 1970. לשם סקירת "ביקורי קיץ" של משפחות הפלסטינים, הגיעו השניים למעבר גשר אלנבי. עמדו באמצע הגשר ושוחחו עם חיילי צה"ל ושוטרי הגבול הירדנים מעל נהר הירדן בשיחה חופשית מוקלטת כשג'יל מצלמת לקראת כתיבת תסריט לסרט על הנושא.

רומנים אחרים שלו הקשורים לשואת יהודי אירופה הם "מילא 18" מ-1961, שהוא כתובת מטה מורדי גטו ורשה. "משפט דיבה" מ-1970, מתייחס למשפט שבו נתבע יוריס בשנת 1964 על הוצאת דיבה בספר "אקסודוס", על ידי הרופא פולני ולדיסלב דרינג, המוזכר בספר כמי שערך ניסויים אכזריים באסירי מחנה ההשמדה אושוויץ. אדלאיד אובאל, רופאה שעבדה במחנה העידה נגד דרינג אך חבר המושבעים פסק שעל יוריס לשלם לדרינג פיצוי בסך חצי פני.

ספרו "החאג'" בודק את היסטוריית המאבק במזרח התיכון וכיצד מעורבות פוליטית של מדינות זרות הולידה את המאבק כיום. יוריס התעניין ברבים מספריו במאבקים פוליטיים במקומות שונים בעולם כמו אירלנד, ברלין ומרכז אמריקה. ג'יל יוריס, ערכה עמו במשותף את מחקרם באירלנד ו-388 צילומיה הובאו בספרו החמישי, ספרם המשותף "אירלנד, יופי נורא".

חייו הפרטיים עריכה

יוריס היה נשוי שלוש פעמים. התחתן עם אשתו הראשונה, בטי בק (2005-1922), בשנת 1945. נולדו להם שלושה ילדים והתגרשו ב-1968. ב-1968 הוא נשא לאישה את מרג'רי אריאל אדוארדס. לפי העדות המאוחרת של בנו מייקל בספר אוטוביוגרפיה[5], בין הבן לאמו החורגת נרקמו רגשות אהבה. היא התאבדה בירייה באמצעות אקדח בשנת 1969. מותה גרם לסופר לשבר גדול. החל מ-1970 אשתו השלישית, ב-23 שנה צעירה ממנו, הייתה הצלמת ג'יל פיבודי מבוסטון. לזוג נולדו שני ילדים, רייצ'ל וקונור. פיבודי צילמה צילומים עבור ספרו על אירלנד ועל ירושלים. הם התגרשו ב-1988 ולאחר מכן יוריס התיישב בניו יורק.

לאון יוריס נפטר בביתו בשלטר איילנד בלונג איילנד ב-2003. היה בן 78 במותו ונפטר סבל מאי ספיקת כליות. השאיר חנישה ילדים ושני נכדים. הוא לקבורה בבית הקברות הלאומי קואנטיקו במדינת וירג'יניה.

הנצחה עריכה

ארכיון כתביו נמצא במרכז הרי רנסום באוניברסיטת טקסס באוסטין. הוצאת אוניברסיטת טקסס פרסמה ספר ביוגרפי עליו. בארכיון נמצאים כל הרומנים שלו, פרט ל "הח'אג'" ו"מעבר מיתלה", כמו כן כתבי היד של התסריט "דו-קרב באו. קיי. קוראל".

ספריו של יוריס בעברית עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • ההיסטוריה כמלודרמה: "אקסודוס" - הספר, הסרט והתרבות הישראלית, מאת רחל ויסברוד, נדפס ב"מבטים פיקטיביים - על קולנוע ישראלי", תשנ"ח, 1998.
  • Jill and Leon Uris IRELAND, a terrible beauty, 1975.
  • 2017 Michael Cady Uris The Uris Trinity: The father, the son and the trophy wife

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ליאון יוריס בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ גל פרל, "עם הים הקר מאחוריהם, האש המשתוללת לפניהם", הבלוג על הכוונת, ‏ 15 בפברואר 2024.
  2. ^ ליאון יוריס, "זעקת הקרב", הוצאת משרד הביטחון-זמורה ביתן, 1987.
  3. ^ ליאון יוריס, "זעקת הקרב", הוצאת משרד הביטחון-זמורה ביתן, 1987, עמוד 3.
  4. ^ יוסף לפיד, אנשים חשובים מאוד עמ' 17, הוצאת מסדה, 1963
  5. ^ Michael Cady Uris 2017