ליאו אלתון

פוליטיקאי אמריקאי

ליאו אלתוןאנגלית: Leo Elthon;‏ ‏9 ביוני 189816 באפריל 1967) היה פוליטיקאי אמריקאי מאיווה, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל איווה ה-32 מנובמבר 1954 ועד ינואר 1955. הוא כיהן כסגן מושל איווה בשנים 19531957, ומתוקף כך כיהן כמושל המדינה בשארית תקופת כהונתו של ויליאם בירדסלי שנהרג בתאונת דרכים בעת כהונתו.

ליאו אלתון
Leo Elthon
ליאו אלתון
ליאו אלתון
לידה 9 ביוני 1898
פרטייל, איווה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 באפריל 1967 (בגיל 68)
פרטייל, איווה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה פרטייל, איווה, ארצות הברית
השכלה
מפלגה המפלגה הרפובליקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סגן מושל איווה
19531957
(כ־4 שנים)
תחת מושל איווה ויליאם בירדסלי
ליאו הויג
→ ויליאם ניקולס
ויליאם ניקולס ←
מושל איווה ה־32
21 בנובמבר 195413 בינואר 1955
(7 שבועות ו־5 ימים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראשית חייו עריכה

ליאו אלתון נולד בעיירה פרטייל שבאיווה כבנם של אנדרו ואולנה אלתון. אביו היה ממוצא נורווגי ואמו קנדית. ב-1917 סיים אלתון את לימודיו בבית הספר התיכון של פרטייל, ובהמשך למד בסמינר אאוגסבורג שבמיניאפוליס, בקולג' המדינתי של איווה למורים שבסידר פולס, ובאוניברסיטת המילטון למסחר במייסון סיטי. בשנים 19181919 הוא לימד בבית ספר מקצועי בקלייר לייק, שם הוא היה גם מורה לספורט. ב-1920 הוא היה מנהל בית הספר התיכון בעיירת הולדתו. באותה שנה הוא החל לעסוק בחקלאות. ב-1922 נשא אלתון לאישה את סינווה ימלנד, בת עיירת הולדתו, ולשניים נולדו שישה ילדים. בשנים הראשונות לעיסוקו בחקלאות, הוא היה פעיל בעסקי הציבור כנשיא מועצת בית הספר וכמנהל משרד החקלאות של העיירה.

מחוקק באיווה עריכה

ב-1932 התמודד אלתון על מועמדות המפלגה הרפובליקנית למושב מחוז הבחירה ה-41 בסנאט של איווה (מחוזות וורת', וינבגו ומיטשל). הוא התמודד מול נציג פופולרי בבחירות המקדימות על בסיס סוגיית העברת חוק למס הכנסה מדינתי לצורך הקלה של עול מס הרכוש, סוגיה שהעסיקה את החוואים, שבמהלך שנות השפל הגדול, חשו יותר ויותר את עול המס על אדמות החוות. בבחירות המקדימות ניצח אתלון, ובנובמבר הוא גם ניצח בבחירות הכלליות. בשנתו הראשונה בסנאט, הונהג מס הכנסה מדינתי.

אלתון כיהן בסנאט של איווה עשרים שנה, לאחר שנבחר לכהונות נוספות ב-1936, 1940, 1944 ו-1948 (בבחירות הכלליות של 1940 ו-1944 הוא נבחר כמועמד יחיד בבחירות הכלליות). בתחילה הוא נבחר לוועדה לענייני המחוזות הפוליטיים והשיפוטיים, לוועדת החקלאות, לוועדת התביעות, לוועדה לענייני המחוזות והרשויות המקומיות, לוועדה לדגי ופנאי, לוועדת בתי הספר הציבוריים, ולוועדת המיסוי והתקצוב. בסוף שנות ה-30 מינה אותו המושל נלסון קראשל לוועדה המדינתית לעבודות החירום לשימור, שם הוא למד את ערכה של אבן הגיר החקלאית לטובת השבחת האדמה, וב-1938 הוא החל לעסוק בחציבה בנוסף לעבודתו כחוואי וכמחוקק. במהלך תקופת כהונתו האחרונה בסנאט המדינתי, היה אלתון למנהיג הסיעה הרפובליקנית של הבית. ב-1951 זכה אלתון בפרס מטעם מועדון העיתונות והרדיו של דה מוין על "שירות יוצא מן הכלל במהלך המושב של הסנאט של אותה שנה".

סגן מושל איווה עריכה

ב-1952 התמודד אתלון על משרת סגן מושל איווה. בבחירות המקדימות לא קיבל אף אחד מהמועמדים את 35 האחוזים הדרושים לבחירה, כך שההחלטה על זהות המועמד עברה לוועידה המדינתית של המפלגה הרפובליקנית, שבחרה באלתון. בנובמבר הוא ניצח בבחירות הכלליות בהפרש של כמעט 200,000 קולות על פני יריבו הדמוקרטי.

מושל איווה עריכה

באמצע שנת 1953 שקל אלתון לזמן קצר להתמודד על משרת המושל, אך ביולי הוא הכריז על התמודדותו לכהונה נוספת כסגן המושל. בנובמבר 1954 הוא נבחר לכהונה שנייה בהפרש של 73,000 קולות.[1] פחות משלושה שבועות לאחר מכן נכנס אלתון לתפקיד המושל בנסיבות טרגיות. ב-21 בנובמבר נהרג המושל ויליאם בירדסלי בתאונת דרכים מצפון לדה מוין. בערבו של אותו יום התבשר אלתון על כך, ובשעה 2 לאחר חצות הוא יצא מביתו בפרטייל ונסע כל הלילה לדה מוין לשאת את שבועת האמונים שלו כמושל. אלתון לא התמודד על בחירה מחדש כמושל, ולפיכך כהונתו הסתיימה בינואר 1955. בבחירות שהתקיימו אז למשרת המושל, נבחר התובע הכללי של איווה, ליאו הויג, אך כהונתו החלה רק ב-13 בינואר. לפיכך אלתון כיהן כמושל במשך 52 ימים (היחידי מבין כל מושלי איווה שכיהן במקום מושל שהלך לעולמו במהלך כהונתו) ולאחר מכן הושבע לכהונה נוספת כסגן המושל.

במהלך כהונתו הקצרה כמושל, המתיק אלתון את עונשי מאסר העולם של 17 נידונים, ובכך השלים הליך שהחל בו ברידסלי. הוא גם נשא את "נאום מצב המדינה", שבו הוא קרא להרחבת הסיוע המדינתי לבתי הספר, האצת תוכנית סלילת הכבישים, עדכון של חוקי הארגון מחדש של בתי הספר, שיפור הבטיחות בדרכים, והרחבת ביטוח האבטלה והפיצויים לעובדים.

שנותיו האחרונות עריכה

עם סיום כהונתו כסגן המושל בינואר 1957, שב אלתון לפרטייל ונבחר כראש העיר שלה. בתפקיד זה הוא כיהן עד 1962, כאשר הוא נבחר שוב לסנאט המדינתי מטעם מחוז הבחירה ה-45 (מחוזות האוורד, מיטשל וורת'). בשל התקף לב שלקה בו ב-1964 הוא נעדר מכמה מהמושבים של 1965.

ליאו אלתון נפטר ב-16 באפריל 1967. הוא נטמן בעיירת הולדתו.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ליאו אלתון, באתר המילון הביוגרפי של איווה