ליברל (מגזין)
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: תוכן נראה פרסומי.
| |
ליברל הוא ירחון ישראלי מודפס, המתמקד בפוליטיקה, תקשורת ותרבות.
סוג | ירחון בנושאי פוליטיקה, תקשורת ותרבות |
---|---|
פורמט | ירחון |
מו"ל | לאוניד נבזלין |
בעלים | ליברל תקשורת בע"מ |
עורך | רותם דנון |
תאריך ייסוד | מאי 2014 |
שפה | עברית |
מערכת | רחוב שוקן 21, תל אביב |
תפוצה | 35,000 |
מדינה |
ישראל ![]() |
theliberal.co.il |
ליברל נוסד בשנת 2014 על ידי לאוניד נבזלין ורותם דנון, תוך לקיחת השראה ממגזינים פוליטיים מובילים בחו"ל, כמו "אטלנטיק", "הניו יורקר" ו"אקונומיסט".
הגיליון הראשון יצא במאי 2014.
תוכן עניינים
צוות הירחוןעריכה
מו"ל המגזין הוא ליאוניד נבזלין, שמחזיק גם ב-20% ממניות עיתון "הארץ".
מנכ"לית הירחון היא ענבל זלצמן; רותם דנון משמש כעורך.
תיאורעריכה
חלק ניכר[דרוש מקור] מתפוצת המגזין היא הפצה רוויה ויזומה למעגל מקבלי ההחלטות בישראל: מנהלים בכירים, פוליטיקאים, פרסומאים ויועצי תקשורת, שופטים וסגל אקדמי בכיר.
חזון המגזין כפי שהוצג עם הקמתו, הוא לתת במה לסיקור עומק, בלתי מוטה, של הפוליטיקה והתקשורת בישראל. המגזין מציג מבט על-זמני, מנותק מהכרוניקה העיתונאית, על סיפורים, תופעות ואישים בתחומים האלה. כך למשל, הוא החזיר את ז'אנר "הפרופיל הפוליטי", כפי שהיה קיים בעבר הרחוק במגזינים כמו "העולם הזה". בין השאר פורסמו בו פרופילים של אביגדור ליברמן, יצחק הרצוג ונפתלי בנט.
שער המגזין מאוייר על ידי דניאל גולדפרב (עד נובמבר 2016 אוייר על ידי אלון ברייאר). האיורים שולטים גם בפנים המגזין, בין המאיירים במגזין: דניאל גולדפרב, עדי אלקין, יונתן פופר, זוהר וינר, רונלי פאר, תום אנגלר, יותם כהן, יניב טורם, רועי הרמלין, עובדיה בנישו, עמרי כהן, וליה רוזנצוויג, אסיה איזנשטיין, שירי אלגור ונוספים.
בין הכותבים במגזין בעבר ובהווה: ירון דקל, נחמה דואק, יונתן שם-אור, שרון כידון, דוב גרינבוים, גרשון הכהן, עמית תומר, גדי להב, פיני אסקל, רותה קופפר, לילך וולך, שי גולדן, בעז גאון, אודי סגל, נינו אבסדזה, רונית ורדי, מנחם גשייד, ירון טן-ברינק, שרה ליבוביץ'-דר, שלום ירושלמי, נדב איל, נדב פרי, דנה ויס, גבי גולדמן, רן אדליסט, דני קושמרו, אבי בניהו, עמנואל רוזן (צירופו הוביל לפרישתם של טל שניידר ואבנר הופשטיין מהמגזין[1]), אסי שריב, אמנון לוי, אביעד קיסוס, צבי האוזר, ראודור בנזימן, יובל נתן, יאיר רוה, רוגל אלפר, יעל פז מלמד, אלדד יניב, שלמה נקדימון, רפי מן, רוביק רוזנטל ואחרים.
מבנה המגזיןעריכה
- פרק פוליטיקה (כמחצית מהתוכן כולו)
- פרק תרבות
- טורים ומדורים אישיים
קישורים חיצונייםעריכה
- אתר מגזין ליברל
- לי-אור אברבך, הטורים של אלדד יניב עוברים למגזין ליברל, באתר גלובס
- יובל אביבי, היום עיתונאים ציניים עושים עיתונות צינית, באתר גלובס, 19 בפברואר 2014
- לי-אור אברבך, שמו של המגזין החדש של נבזלין ליברל, באתר גלובס, 2 בפברואר 2014
- דוד אברהם, ליברל יוצא לאור, באתר וואלה! NEWS, 11 במאי 2014
- עמוס שוקן, עמוס שוקן משיב לוואלה! ברנז'ה, באתר וואלה! NEWS, 20 במאי 2014
- אייל דץ, ביקורת מגזין, באתר mako, 15 במאי 2014
- תערוכת איורי ליברל בטיים אאוט, מאי 2015
- רותם דנון, עורך ליברל, בראיון אישי בתוכנית חיידק פוליטי בערוץ הכנסת, סרטון באתר יוטיוב
- אדי ז'נסקר, ראיון עם ליאוניד נבזלין, באתר שיחה מקומית, 12 בינואר 2017
הערות שולייםעריכה
- ^ רוגל אלפר, הוא כבר מסומן, באתר העין השביעית, 13 במאי 2014