פתיחת התפריט הראשי
Selmer-clarinet-mouthpieces-and-ligatures.png

ליגטורה הוא רכיב בכלי נשיפה מעץ חד עליים (קלרינטים וסקסופונים) שתפקידו להדק את העלה אל הפייה. המילה ליגטורה היא מאיטלקית ומשמעותה לקשור. את הליגטורה יש לחבר במקום המיטבי על גבי העלה, חיבור הליגטורה גבוה יותר (לכיוון הפה) יגרום לעלה להרגיש קל יותר, ולהפך.

על הליגטורה לתפוס את העלה היטב ובו זמנית לאפשר לעלה לרטוט בחופשיות לשם יצירת הצליל. עם השנים הומצאו שלל פתרונות, כמו העברת הלחץ שמופעל על העלה אל צידי העלה, בליגטורות אלו קיימים כמין שני מוטות בשני צידי העלה וכשהליגטורה נמתחת הלחץ מופעל מהצדדים פנימה (לדוגמה ליגטורות של בונד או פרימיום של וונדורן). בליגטורות אחרות ממוקד הלחץ למרכז העלה לכל אורך הטבעת (נפוץ בליגטורות מעור). ליגטורת "פרנסואה לואיז" היא ליגטורה שמורכבת מכמה מוטות זעירים מה שנותן עוד חופש לעלה. בליגטורות מסוימות (למשל אופטימום ממתכת של וונדורן) ניתן להחליף את הפלטפורמה שתופסת העלה למספר אפשרויות לקבלת גוונים שונים של צליל ונוחות שונה בפה.

בעבר היו לוקחים שרוך מעור או מחומר אחר ומלפפים סביב הפייה עם העלה וקושרים את הקצה. שיטה זו עדיין נהוגה בקרב נגני כלי נגינה תקופתיים ואף נגנים מודרניים רבים והיא פופולרית במיוחד בגרמניה (לדוגמה אצל הקלרינטנים ממשפחת מאייר). פיות רבות אף מיוצרות עם חריצים מיוחדים לקשירת שרוך.

נפוץ לייצר את הליגטורה מעור. ישנם גם ליגטורות מעץ הנחשבות למקצועיות ביותר, אך הליגטורות הנפוצות ביותר הן ממתכת, ניקל, כסף או זהב. הליגטורות הן בעלי בורג בודד או שני ברגים. ברוב הליגטורות הבורג יימצא בצד של העלה אך קיימים מספר דגמים בהם הבורג נמצא בצד הקדמי של הפייה.

חברות בולטות בייצור ליגטורות הן BG, ונדורן ובונד הצרפתיות.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ליגטורה בוויקישיתוף