פתיחת התפריט הראשי

ליגת היהלום של התאחדות האתלטיקה הבינלאומיתאנגלית: IAAF Diamond League) היא סבב של 14 תחרויות לנשים ולגברים שמאורגנת על ידי התאחדות האתלטיקה הבינלאומית בחודשי הקיץ והסתיו, החל משנת 2010. ליגת היהלום החליפה את ליגת הזהב, שהתקיימה משנת 1998, בתור תחרות העל עבור אתלטיקה, מלבד המשחקים האולימפיים, אליפות העולם באתלטיקה וגמר האתלטיקה העולמי. נותנת החסות הראשית של התחרות היא חברת סמסונג הדרום-קוריאנית. בשנת 2017, לסבב היו יותר מ-280 מיליון צופים ברחבי העולם[1].

ליגת היהלום
Sports current event.svg ליגת היהלום 2019
לוגו ליגת היהלום
שם מלא IAAF Diamond League
תחום אתלטיקה
ארגון התאחדות האתלטיקה הבינלאומית
תאריך הקמה 2010
www.diamondleague.com

בעוד ליגת הזהב כללה שש תחרויות בלבד וכולן מיבשת אירופה, ליגת היהלום כוללת סדרה של 14 תחרויות שונות ברחבי העולם. אחת המטרות בהקמתה ובשינוי הפורמט היה הרחבת העניין באתלטיקה אל מחוץ למדינות אירופה. לשם כך אכן נוספו תחרויות במזרח התיכון, בסין, ובארצות הברית, תוך שמירה על התחרויות בפורמט האירופאי.

בישראל משודרות התחרויות בערוץ ספורט 1 של צ'רלטון.

שיטת ניקודעריכה

בסבב מתחרים ב-32 ענפים, 16 לגברים ו-16 לנשים, 9 ענפי מסלול ו-7 ענפי שדה. ענפי המסלול הם: ריצת 100 מטר, ריצת 200 מטר, ריצת 400 מטר, ריצת 800 מטר, ריצת 1500 מטר, ריצת 5000 מטר, ריצת 110 מטר משוכות, ריצת 400 מטר משוכות וריצת 3000 מטר מכשולים, וענפי השדה הם: קפיצה לגובה, קפיצה לרוחק, קפיצה משולשת, קפיצה במוט, הטלת כידון, זריקת דיסקוס והדיפת כדור ברזל. לא מתחרים בכל מקצוע בכל תחרויות הסבב, אלא ב-7-10 תחרויות בשנה.

שמונת הזוכים בכל תחרות מקבלים נקודות : 8 נקודות למקום הראשון, 7 נקודות למקום השני וכן הלאה.

עד 2016, האתלט בעל מספר הנקודות הגבוה ביותר בסוף שנה בכל ענף זכה ב"מרוץ ליהלום" והוכתר כאלוף. במידה והיו שני מתחרים בעלי ניקוד זהה, זכה בעל מספר הניצחונות הרב ביותר, ובמידה וגם נתון זה זהה, זכה האתלט שסיים בדירוג גבוה יותר במקצה הגמר (Final). החל מעונת 2017, שבעת האתלטים (בריצות 200 מטר ,400 מטר ו-400 מטר משוכות) שמונת האתלטים (בריצות 100 מטר, 100 מטר משוכות, 110 מטר משוכות, מקצועות הזריקות ומקצועות הקפיצות האופקיות) או שנים עשר האתלטים (בריצות בינוניות וארוכות ובקפיצות האנכיות) בעלי הניקוד הגבוה ביותר בסיום התחרויות הסדירות מעפילים לתחרות הגמר שהמנצח בה מוכתר כאלוף.

פרסיםעריכה

בסבב ליגת היהלום, כל משתתף זוכה בפרס כספי כלשהו[2].האתלט שהוכתר בתחרות הגמר כאלוף, בכל אחד מהמקצועות, זוכה בפרס כספי של 50,000 דולר, ובהשתתפות אוטומטית באליפות העולם. המקום השני זוכה ב-20,000 דולר, והמקום השלישי זוכה ב-10,000 דולר. בכל תחרות סבב רגילה (שאינה הגמר), המנצח בכל מקצוע זוכה בפרס כספי של 10,000 דולר, המקום השני זוכה ב-6,000 דולר והמקום השלישי זוכה ב-4,000 דולר.

תחרויותעריכה

תאריך (עונת 2019) תחרות אצטדיון עיר מדינה
3 במאי הגרנד פרי של קטאר אצטדיון סוחאים בן חמד דוחה קטר (מדינה)   קטר
18 במאי הגרנד פרי המוזהב של שנגחאי אצטדיון שנגחאי שנגחאי הרפובליקה העממית של סין   הרפובליקה העממית של סין
30 במאי סטוקהולם באוהאוס האצטדיון האולימפי סטוקהולם שוודיה   שוודיה
6 ביוני הגולדן גלה סטאדיו אולימפיקו רומא איטליה   איטליה
23 ביוני אקסון מוביל ביסלט גיימס אצטדיון ביסלט אוסלו נורווגיה   נורווגיה
16 ביוני מפגש האתלטיקה ע"ש מוחמד השישי אצטדיון הנסיך מולאי עבדאללה רבאט מרוקו   מרוקו
30 ביוני פרפונטיין קלאסיק היווארד פילד יוג'ין, אורגון ארצות הברית   ארצות הברית
5 ביולי אתלטיסימה האצטדיון האולימפי לוזאן שווייץ   שווייץ
12 ביולי הרקוליס אצטדיון לואי השני מונקו מונקו   מונקו
2021 ביולי הגרנד פרי של לונדון אצטדיון לונדון לונדון הממלכה המאוחדת   הממלכה המאוחדת
18 באוגוסט הגרנד פרי הבריטי אצטדיון אלכסנדר ברמינגהאם הממלכה המאוחדת   הממלכה המאוחדת
24 באוגוסט המפגש של פריז סטאד דה פראנס סן-דני, פריז צרפת   צרפת
מפגשי הגמר
29 באוגוסט וולטקלאסה ציריך אצטדיון לציגרונד ציריך שווייץ   שווייץ
6 בספטמבר Memorial Van Damme אצטדיון המלך בודואן בריסל בלגיה   בלגיה

האתלטים המעוטרים ביותרעריכה

מפתח:      נשים      גברים

מקום שם מדינה זכיות מקצוע זכייה אחרונה
1 רנו לאבילני צרפת   צרפת 7 קפיצה במוט 2017
2
קתרין איברגואן קולומביה   קולומביה 6 קפיצה משולשת, קפיצה לרוחק 2018
כריסטיאן טיילור ארצות הברית   ארצות הברית 6 קפיצה משולשת 2017
סנדרה פרקוביץ' קרואטיה   קרואטיה 6 זריקת דיסקוס 2017
5
בארבורה שפוטאקובה צ'כיה   צ'כיה 5 הטלת כידון 2017
ואלרי אדמס ניו זילנד   ניו זילנד 5 הדיפת כדור ברזל 2016
7
פיטר מלכובסקי פולין   פולין 4 זריקת דיסקוס 2016
שלי-אן פרייזר-פרייס ג'מייקה   ג'מייקה 4 100 מטר, 200 מטר 2015
דון הרפר ארצות הברית   ארצות הברית 4 100 מטר משוכות 2015
אליסון פליקס ארצות הברית   ארצות הברית 4 200 מטר, 400 מטר 2015
קאליס ספנסר ג'מייקה   ג'מייקה 4 400 מטר משוכות 2014
מילסה צ'מוס צ'יווה קניה   קניה 4 3000 מטר מכשולים 2013
13
קונססלוס קיפרוטו קניה   קניה 3 3000 מטר מכשולים 2018
קסטר סמניה דרום אפריקה   דרום אפריקה 3 ריצת 800 מטר 2018
נייג'ל איימוס בוטסואנה   בוטסואנה 3 ריצת 800 מטר 2017
מועתז עיסא בראשים קטאר   קטאר 3 קפיצה לגובה 2017
אלונסו אדוארד פנמה   פנמה 3 200 מטר 2016
לאשון מריט ארצות הברית   ארצות הברית 3 400 מטר משוכות 2016
אסבל קיפרופ קניה   קניה 3 1500 מטר 2016
דייוויד אוליבר ארצות הברית   ארצות הברית 3 110 מטר משוכות 2015
יוניס סאם קניה   קניה 3 800 מטר 2015
ג'סטין גטלין ארצות הברית   ארצות הברית 3 100 מטר 2015
אמנטל מונטשו בוטסואנה   בוטסואנה 3 400 מטר 2013
סילקה שפיגלבורג גרמניה   גרמניה 3 קפיצה במוט 2013
פול קיפסילה קואץ' קניה   קניה 3 3000 מטר מכשולים 2012
ויויאן צ'רויוט קניה   קניה 3 5000 מטר 2012
כרמליטה ג'טר ארצות הברית   ארצות הברית 3 100 מטר, 200 מטר 2011
28
נואה ליילס ארצות הברית   ארצות הברית 2 200 מטר 2018
לובו מניונגה דרום אפריקה   דרום אפריקה 2 קפיצה לרוחק 2018
מריה לאסיצקנה 2 קפיצה לגובה 2018
שוני מילר-אויבו איי בהאמה   איי בהאמה 2 200 מטר 2018
הלן אובירי קניה   קניה 2 5000 מטר 2018
ליג'יאו גונג הרפובליקה העממית של סין   הרפובליקה העממית של סין 2 הדיפת כדור ברזל 2018
קטרינה סטפנידי יוון   יוון 2 קפיצה במוט 2018
דלילה מוחמד ארצות הברית   ארצות הברית 2 400 מטר משוכות 2018
אליין תומפסון ג'מייקה   ג'מייקה 2 100 מטר 2017
יקוב ואדלך צ'כיה   צ'כיה 2 הטלת כידון 2017
רות ג'בט קטאר   קטאר 2 3000 מטר מכשולים 2017
רות בייטייה ספרד   ספרד 2 קפיצה לגובה 2016
יוהאן בלייק ג'מייקה   ג'מייקה 2 100 מטר, 200 מטר 2012
בלנקה ולאשיץ' קרואטיה   קרואטיה 2 קפיצה לגובה 2011

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה