ליגת העל היוגוסלבית
ליגת העל היוגוסלבית (בסרבית-קירילית: Прва савезна лига у фудбалу; בקרואטית: Prva savezna liga u nogometu; בבוסנית: Prva savezna liga u fudbalu; בסלובנית: Prva zvezna nogometna liga; במקדונית: Прва сојузна фудбалска лига; באלבנית: Liga e parë federale e futbollit; בהונגרית: Első szövetségi labdarúgó-bajnokság; בתרגום מילולי לעברית: "ליגת הכדורגל הפדרלית הראשונה") הייתה ליגת הכדורגל הבכירה ביוגוסלביה. הליגה הוקמה בשנת 1923 עם הקמת ממלכת יוגוסלביה לאחר מלחמת העולם הראשונה והתקיימה, עם הפסקה בשנת 1934, עד לכיבוש חלק משטח המדינה על ידי גרמניה הנאצית בשנת 1941. הליגה הוקמה שנית בשנת 1945 עם הקמת הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית והתקיימה עד לשנת 1992 עם התפרקות יוגוסלביה למספר מדינות. מליגה זו יצאו הליגות הבאות: ליגת העל של סרביה ומונטנגרו (שהפכה לאחר מכן לליגת העל הסרבית וליגת העל של מונטנגרו), ליגת העל הקרואטית, ליגת העל הסלובנית, ליגת העל המקדונית, ליגת העל של בוסניה והרצגובינה וליגת העל הקוסובנית. המפעל המקביל לתחרות הכדורגל של יוגוסלביה היה הגביע היוגוסלבי ששוחק באותן השנים.
ענף | כדורגל |
---|---|
תאריך ייסוד | 1923 |
תאריך פירוק | 1992 |
ארגון מפעיל | Football Association of Yugoslavia |
מדינות משתתפות | יוגוסלביה |
הכי הרבה זכיות | הכוכב האדום בלגרד (19) |
מפעל מקביל | הגביע היוגוסלבי |
מפעל נמוך יותר | הליגה היוגוסלבית השנייה |
ליגת העל של יוגוסלביה, שהפכה למקצוענית לחלוטין רק ב-1967, שימשה לא פעם למחאות ציבוריות אתניות של העמים השונים שישבו בכל רחבי יוגוסלביה, בעיקר לקראת פירוקה של המדינה, למשל במהומות דינמו זאגרב-הכוכב האדום בלגרד שהתרחשו בשנת 1990 במשחק בין דינמו זאגרב הקרואטית, שהייתה בעלת מוטיבים לאומנים קרואטים, לקבוצת הכוכב האדום בלגרד הסרבית. בסיומה של עונת 1990/1991 הוצאו מסבב הליגות של יוגוסלביה כל הקבוצות מקרואטיה וסלובניה (דינמו זאגרב, היידוק ספליט, אוסייק, רייקה, ואולימפיה לובליאנה) והחלפו בקבוצות מסרביה, מונטנגרו, מקדוניה ובוסניה והרצגובינה. צעד זה סימן את פירוקה של יוגוסלביה, עת סלובניה וקרואטיה הכריזו על עצמאותן ובשל כך לא השתתפו בליגה זו. עונת 1991/1992 הייתה לעונה האחרונה בתולדותיה של הליגה הבכירה ביוגוסלביה, עד שזו פורקה בשל המלחמה ובשל עצמאותן של המדינות השונות שהיו חלק מהמדינה היוגוסלבית.
הקבוצות שנטלו חלק בעונה האחרונה (1991/1992) לפני פירוק יוגוסלביה היו: הכוכב האדום בלגרד, פרטיזן בלגרד, סרייבו, ז'לייזניצ'אר סרייבו, ולז' מוסטר, בודוצ'נוסט טיטוגרד, וויבודינה נובי סאד, רדניצ'קי ניש, ספרטק סובוטיצה, סלובודה טוזלה, וארדאר סקופיה, OFK בלגרד, זמון, סוטייסקה ניקשיץ', פרולטר זרניאנין, ראד בלגרד, בוראץ באניה לוקה, פליסטר.
הקבוצה שזכתה הכי הרבה פעמים בתואר אליפות הליגה היוגוסלבית היא הכוכב האדום בלגרד, אשר זכתה ב-19 אליפויות, כולל בשלוש העונות האחרונות של הליגה. פרטיזן בלגרד זכתה ב-11 אליפויות, ובסך הכל זכו הקבוצות הסרביות ב-32 אליפויות. הקבוצות הקרואטיות זכו ב-11 אליפויות והקבוצות הבוסניות זכו בשלוש אליפויות. ההישג הגדול ביותר של קבוצה יוגוסלבית במפעלים האירופים הוא זכייתה של הכוכב האדום בלגרד בגביע אירופה לאלופות בעונת 1990/1991.
שם הליגה שימש גם את ליגת הכדורגל של הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה בין השנים 1991 ל-2003, עד שזו שינתה את שמה לסרביה ומונטנגרו ושם הליגה שונה לליגת העל של סרביה ומונטנגרו.
אלופות הליגה לפי עונות
עריכה- קבוצה המסומנת בכתב מודגש זכתה בגביע היוגוסלבי באותה העונה והשלימה דאבל מקומי
- ^ ליגה לא הסתיימה
אליפויות לפי קבוצה
עריכהאליפות ממלכת יוגוסלביה
עריכה# | קבוצה | אליפויות | סגנויות | שנות זכייה |
---|---|---|---|---|
1 | BSK בלגרד | 5 | 4 | 1931, 1933, 1935, 1936, 1939 |
2 | גראדאנסקי זאגרב | 5 | 2 | 1923, 1926, 1928, 1937, 1940 |
3 | היידוק ספליט | 2 | 5 | 1927, 1929 |
4 | יוגוסלביה בלגרד | 2 | 3 | 1924, 1925 |
5 | קונקורדיה זאגרב | 2 | 1 | 1930, 1932 |
6 | HAŠK זאגרב | 1 | - | 1938 |
7 | סלאביה סרייבו | - | 1 | |
8 | SAŠK סרייבו | - | 1 |
אליפות יוגוסלביה
עריכה# | קבוצה | אליפויות | סגנויות | שנות זכייה |
---|---|---|---|---|
1 | הכוכב האדום בלגרד | 18 (19[א]) | 10 | 1951, 1953, 1956, 1957, 1959, 1960, 1964, 1968, 1969, 1970,
1973, 1977, 1980, 1981, 1984, 1988, 1990, 1991, 1992 |
2 | פרטיזן בלגרד | 11 | 9 | 1947, 1949, 1961, 1962, 1963, 1965, 1976, 1978, 1983, 1986
1987 |
3 | היידוק ספליט | 7 | 6 | 1950, 1952, 1955, 1971, 1974, 1975, 1979 |
4 | דינמו זאגרב | 4 | 11 | 1948, 1954, 1958, 1982 |
5 | וויבודינה נובי סאד | 2 | 3 | 1966, 1989 |
6 | סרייבו | 2 | 2 | 1967, 1985 |
7 | ז'לייזניצ'אר סרייבו | 1 | 1 | 1972 |
8 | BSK בלגרד | - | 1 | |
9 | OFK בלגרד | - | 1 | |
10 | ולז' מוסטר | - | 3 |
לפי רפובליקה
עריכה# | מחוז | אליפויות | קבוצות |
---|---|---|---|
1 | סרביה | 31 ׁ(32[ב]) | הכוכב האדום (18/19), פרטיזן (11), וויבודינה (2) |
2 | קרואטיה | 11 | היידוק ספליט (7), דינמו זאגרב (4) |
3 | בוסניה והרצגובינה | 3 | סרייבו (2), ז'לייזניצ'אר (1) |
4 | מקדוניה | 0 | |
5 | מונטנגרו | 0 | |
6 | סלובניה | 0 |
- ^ האליפות האחרונה החלה ללא מועדונים מסלובניה וקרואטיה העצמאית, אך מועדונים מבוסניה (למעט FK Borac Banja Luka), נטשו את התחרות בחופשת חורף עם עצמאות המדינה המתקרבת, והשאירו רק מועדונים סרביים, מונטנגרים ומקדוניים שהתמודדו בשני במחצית השנייה של העונה.
- ^ האליפות האחרונה החלה ללא מועדונים מסלובניה וקרואטיה העצמאית, אך מועדונים מבוסניה (למעט FK Borac Banja Luka), נטשו את התחרות בחופשת חורף עם עצמאות המדינה המתקרבת, והשאירו רק מועדונים סרביים, מונטנגרים ומקדוניים שהתמודדו בשני במחצית השנייה של העונה.
הליגות הממשיכות שנוצרו
עריכה- בוסניה והרצגובינה ← ליגת העל של בוסניה והרצגובינה (הוקמה רשמית בשנת 2000; לפני כן התקיימה ליגה לא רשמית מפוצלת בשנים 1994–2000)
- קרואטיה ← ליגת העל הקרואטית (החל משנת 1992)
- מקדוניה ← ליגת העל המקדונית (החל משנת 1992)
- מונטנגרו ← ליגת העל של סרביה ומונטנגרו (1992–2006) ← ליגת העל של מונטנגרו (החל משנת 2006)
- סרביה ← ליגת העל של סרביה ומונטנגרו (1992–2006) ← ליגת העל הסרבית (החל משנת 2006)
- סלובניה ← ליגת העל הסלובנית (החל משנת 1991)
- קוסובו ← ליגת העל הקוסובנית (החל מ-2016 קמה ליגה מקצוענית מוכרת על ידי פיפ"א; לפני כן התקיימה כליגה לא מקצוענית בשנים 1991–2016)
הערות שוליים
עריכה- ^ שטח סרביה בשליטת גרמניה הנאצית