ליגת העל השווייצרית
ליגת העל השווייצרית (Swiss Super League) היא ליגת הכדורגל הבכירה בשווייץ. הליגה הוקמה בשנת 1897 כאשר זוכת הליגה הראשונה הייתה גראסהופרס. בתום כל עונה הקבוצה הפחות טובה בטבלה יורדת לליגה השנייה ואילו הקבוצה הטובה בליגה השנייה עולה לליגה הראשונה. כמו כן, הקבוצה השנייה מסוף הטבלה בליגה הראשונה והקבוצה השנייה בטבלת הליגה השנייה משחקות שני משחקי פלייאוף ירידה שבסיומם המפסידה משחקת בעונה לאחר מכן בליגה השנייה ואילו המנצחת משחקת בליגה הראשונה. בעקבות כך שבליכטנשטיין אין ליגה, הקבוצות ממדינה זו משחקות בליגות השווייצריות. הבכירה שבהן היא ואדוץ.
 | |
| כינוי | ריפייסן סופר ליג |
|---|---|
| תחום | כדורגל |
| ארגון |
התאחדות הכדורגל השווייצרית  |
| מדינות |
 ליכטנשטיין |
| קונפדרציה | אופ"א |
| קבוצות | 10 |
| תקופת הפעילות | 1897–הווה (כ־127 שנים) |
| אלופה נוכחית | יאנג בויז ברן (2022/2023) |
| מירב הזכיות | גראסהופרס ציריך (27) |
| מפעל מקביל | הגביע השווייצרי |
| מפעל נמוך | הליגה השווייצרית השנייה |
|
www | |
  | |
עד עונת 2003/2004 הונהגה בשווייץ משך מספר שנים שיטת הקיזוז, אך בוטלה בשל טענות לחוסר ספורטיביות מצד הקבוצות.
היסטוריה עריכה
מועדון הכדורגל הראשון שהוקם בשווייץ היה מועדון הקריקט והכדורגל לוזאן ב-1860 על ידי סטודנטים אנגלים שגרו במדינה. היה זה גם מועדון הכדורגל הראשון שהוקם מחוץ לאנגליה. התאחדות הכדורגל השווייצרית הוקמה ב-1895 והחלה לקיים תחרות רשמית של "אליפות שווייץ בכדורגל" (שנקראה גם ה"סרייה A") ב-1897. בעונת הבכורה זכתה קבוצת גראסהופרס ציריך שהיא שיאנית הזכיות עד היום. ב-4 עונות הראשונות היה המפעל למעשה טורניר במתכונת גביע נוקאאוט של מספר קבוצות מצומצם שלאחר מכן נוספו עוד קבוצות בהדרגה. ב-1901 הפך הטורניר להיות במתכונת של בתים אזוריים שממנה עלו הקבוצות במקומות הראשונים לפלייאוף להתמודד על האליפות. ב-1905 התקבלה ההתאחדות השווייצרית לקונפדרציית פיפ"א. ב-1907 ועד 1909 חזרה ההתאחדות לקיים פלייאוף אליפות בלבד ללא בתים. ב-1909/1910 ועד 1932/1933 התקיימו שוב בתים אזוריים ולאחר מכן טורניר פלייאוף שהתקיים בתחילה בנוקאאוט ולאחר מכן בבית גמר שקבע את אלופת שווייץ.
החל מ-1933 מקיימת ההתאחדות ליגה שווייצרית עליונה בשם "הליגה הלאומית השווייצרית A" שהיא ליגה אחת ללא בתים אזוריים. בעונת הבכורה היו 16 קבוצות בליגה הבכירה בה זכתה סרבט ז'נבה. לאחר מכן בשנים הבאות צומצמה הליגה ל-12 קבוצות ולאחר מכן הורחבה ל-14 קבוצות.
ב-1954 הצטרפה ההתאחדות השווייצרית לקונפדרציית אופ"א (באותה העונה גם אירחה שווייץ את מונדיאל 1954).
שיטת הקיזוז עריכה
בעונת 1987/1988 החלה הליגה להתקיים במתכונת של שיטת הקיזוז: הליגה הורכבה מ-12 קבוצות ששיחקו שני סיבובים במתכונת בית-חוץ. לאחר מכן קוזזו הנקודות בחצי והליגה חולקה לפלייאוף האליפות בו מתחרות 8 הראשונות בשני סיבובי משחקים נוספים ולפלייאוף תחתון בו התחרו 4 האחרונות בליגה הראשונה ו-4 הראשונות בליגה השנייה על הזכות לשחק בעונה הבאה בליגת העל השווייצרית, כש-4 הקבוצות שסיימו ראשונות בפלייאוף זכו לכך. מעונת 1995/1996 הקבוצות קיבלו בליגה 3 נקודות על ניצחון במקום 2 נקודות עד כה.
בעונת 2001/2002 נוצר מצב ייחודי בליגה השווייצרית, בו משתתפת קבוצת ואדוץ מליכטנשטיין בליגה השווייצרית, שהיא לא במדינה שלה, מפני שהיא קבוצת הכדורגל המקצוענית היחידה במדינה ולא קיימת ליגה ליכטנשטיינית מקצוענית. לכן ביקשה ואדוץ מההתאחדות השווייצרית להשתבץ במערכת הליגות שלה. ההתאחדות נענתה לבקשתה אולם התנאי היחידי שהעמידה ההתאחדות ואופ"א על מצב ייחודי זה, הוא שואדוץ אינה יכולה לזכות בכרטיסים לאירופה מההתאחדות השווייצרית דרך הליגה. כלומר האפשרות היחידה שלה להשתתף בגביעי אירופה היא רק דרך הכרטיס לליגה האירופית בלבד של גביע ליכטנשטיין (בו היא זוכה רוב השנים ברציפות), ולמעשה היא איננה יכולה להגיע למפעל ליגת האלופות. בסיום עונת 2002/2003 שיטת הקיזוז בוטלה בשל טענות לחוסר ספורטיביות מצד הקבוצות[1].
החל מעונת 2003/2004 שונתה השיטה בליגה לחלוטין: הליגה הוקטנה ל-10 קבוצות בלבד, שיטת הקיזוז בוטלה ובמקומה ישנם 3 סיבובים בין כל הקבוצות בליגה. הקבוצה במקום העשירי יורדת לליגת המשנה בעוד הקבוצה במקום התשיעי מקיימת משחקי פלייאוף ירידה נגד הקבוצה שסיימה במקום השני בליגת המשנה. מ-2009 ועד 2017, זכתה פ.צ. בזל ב-8 אליפויות ברצף והיא שיאנית האליפויות הרצופות בליגת העל השווייצרית, אולם שיאנית הזכיות באליפות שווייץ היא גראסהופרס ציריך עם 27 זכיות לאורך ההיסטוריה.
בעונת 2023/24 השיטה השתנתה והליגה חזרה ל-12 קבוצות. כתוצאה מכך בעונת 2022/23 לא היתה יורדת ישירה אלא הקבוצה האחרונה התמודדה נגד ירידה נגד המקום השלישי מליגת המשנה. ושני הראשונות מליגת המשנה עלו לליגה הראשונה. השיטה החל מעונת 2023/24 היא שלושה סיבובים שבהם הקבוצות נפגשות האחת נגד השניה (33 מחזורים) לאחר מכן הליגה מפוצלת לשניים, קבוצת האליפות בה יהיו 6 הקבוצות הראשונות לאחר 33 מחזורים, וקבוצה הירידה בה יהיו 6 הקבוצות האחרונות. כל קבוצה תפגוש את 5 האחרות בקבוצה שלה ובסיומה תקבע האלופה והיורדות. בניגוד לעונות שלפני המעבר לליגה של 10 קבוצות, לא תופעל שיטת הקיזוז וכל קבוצה תמשיך לפיצול עם כל הנקודות שצברה עד למחזור ה־33.
הקבוצות והאצטדיונים לעונת 2023/2024 עריכה
| קבוצה | עיר | אצטדיון | תכולה |
|---|---|---|---|
| בזל | בזל | זנקט יאקוב פארק | 37,994 |
| וינטרטור | וינטרטור | אצטדיון שוטזנוייס | 8,550 |
| לוגאנו | לוגאנו | סטאדיו קורנראדו | 6,390 |
| לוצרן | לוצרן | סוויספורארנה | 16,490 |
| סרבט ז'נבה | ז'נבה | סטאד דה ז'נב | 30,084 |
| סנט גאלן | סנט גאלן | קיבון פארק | 19,456 |
| גראסהופרס ציריך | ציריך | אצטדיון לציגרונד | 30,000 |
| יאנג בויז ברן | ברן | סטאד דה סוויס ונקדורף | 31,789 |
| ציריך | ציריך | אצטדיון לציגרונד | 26,104 |
| לוזאן | לוזאן | סטאד אולימפיק דה לה פונטיי | 15,850 |
אלופות הליגה לפי עונות עריכה
- קבוצה המסומנת בכתב מודגש זכתה בגביע השווייצרי באותה העונה והשלימה דאבל מקומי.
|
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אליפויות לפי קבוצה עריכה
| מועדון | זכיות | סגנויות | מקום שלישי | עונות זכייה |
|---|---|---|---|---|
| גראסהופרס ציריך | 27 | 21 | 13 | (1897/1898[2]), 1899/1900, 1900/1901, 1904/1905, 1920/1921, 1926/1927, 1927/1928, 1930/1931, 1936/1937, 1938/1939, 1941/1942, 1942/1943, 1944/1945, 1951/1952, 1955/1956, 1970/1971, 1977/1978, 1981/1982, 1982/1983, 1983/1984, 1989/1990, 1990/1991, 1994/1995, 1995/1996, 1997/1998, 2000/2001, 2002/2003 |
| פ.צ. בזל | 20 | 9 | 5 | 1952/1953, 1966/1967, 1968/1969, 1969/1970, 1971/1972, 1972/1973, 1976/1977, 1979/1980, 2001/2002, 2003/2004, 2004/2005, 2007/2008, 2009/2010, 2010/2011, 2011/2012, 2012/2013, 2013/2014, 2014/2015, 2015/2016, 2016/2017 |
| סרבט ז'נבה | 17 | 16 | 12 | 1906/1907, 1917/1918, 1921/1922, 1924/1925, 1925/1926, 1929/1930, 1932/1933, 1933/1934, 1939/1940, 1945/1946, 1949/1950, 1960/1961, 1961/1962, 1978/1979, 1984/1985, 1993/1994, 1998/1999 |
| יאנג בויז ברן | 16 | 19 | 13 | 1902/1903, 1908/1909, 1909/1910, 1910/1911, 1919/1920, 1928/1929, 1956/1957, 1957/1958, 1958/1959, 1959/1960, 1985/1986, 2017/2018, 2018/2019, 2019/2020 2020/2021, 2022/2023 |
| פ.צ. ציריך | 13 | 9 | 8 | 1901/1902, 1923/1924, 1962/1963, 1965/1966, 1967/1968, 1973/1974, 1974/1975, 1975/1976, 1980/1981, 2005/2006, 2006/2007, 2008/2009, 2021/2022 |
| לוזאן | 7 | 8 | 8 | 1912/1913, 1931/1932, 1934/1935, 1935/1936, 1943/1944, 1950/1951, 1964/1965 |
| לוגאנו | 3 | 5 | 11 | 1937/1938, 1940/1941, 1948/1949 |
| לה שו-דה-פון | 3 | 3 | 7 | 1953/1954, 1954/1955, 1963/1964 |
| וינטרטור | 3 | 2 | 1 | 1905/1906, 1907/1908, 1916/1917 |
| אראו | 3 | 1 | 3 | 1911/1912, 1913/1914, 1992/1993 |
| נשאטל גזמאקס | 2 | 3 | 8 | 1986/1987, 1987/1988 |
| פ.צ. סיון | 2 | 2 | 7 | 1991/1992, 1996/1997 |
| סנט גאלן | 2 | - | 4 | 1903/1904, 1999/2000 |
| ביל/ביין | 1 | 2 | 2 | 1946/1947 |
| לוצרן | 1 | 2 | 2 | 1988/1989 |
| אטואל שו דפונדס | 1 | 1 | - | 1918/1919 |
| קנטונל נשאטל | 1 | - | 1 | 1915/1916 |
| אנגלו אמריקן | 1 | - | - | 1898/1899 |
| בריל סט. גאלן | 1 | - | - | 1914/1915 |
| AC בלינצונה | 1 | - | - | 1947/1948 |
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ליגת העל השווייצרית
הערות שוליים עריכה
- ^ מיכל גרונדלנד, גם בשוייץ הבינו: ניסינו את הקיזוז והתחרטנו על כך, באתר ONE, 23 במאי 2010
- ^ אליפות לא רשמית