פתיחת התפריט הראשי

ליגת העל בכדורסל

ליגת הכדורסל לגברים הבכירה בישראל
(הופנה מהדף ליגת ווינר סל)

ליגת העל בכדורסל (נקראת גם ליגת וינר בכדורסל או ליגת וינר סל לצורכי חסות מסחרית) היא הליגה הבכירה בכדורסל הגברים בישראל. בעבר נקראה "הליגה הלאומית" ובתקופה מאוחרת יותר "ליגה לאומית א'". הליגה מנוהלת על ידי מנהלת ליגת העל בכדורסל.

ליגת העל בכדורסל
Basketball current event.svg עונת 2019/2020 בליגת העל בכדורסל
Ligat Winner BasketBall.png
שם מלא ליגת העל בכדורסל
כינוי ליגת ווינר סל
תחום כדורסל
ארגון מנהלת ליגת העל בכדורסל
איגוד הכדורסל בישראל
מדינות ישראל
קבוצות 12
מירב הזכיות מכבי תל אביב (53 זכיות)
תאריך הקמה 1954
שמות קודמים ליגה לאומית, ליגה לאומית א' וליגת לוטו
אלופה נוכחית מכבי תל אביב
מפעל גבוה יורוליג, יורוקאפ,
ליגת האלופות,
יורופקאפ
מפעל מקביל גביע המדינה בכדורסל
מפעל נמוך הליגה הלאומית בכדורסל

אלופת המדינה לעונת 2018/2019 היא קבוצת מכבי תל אביב. מכבי תל אביב היא הקבוצה היחידה המשתתפת בליגה מאז היווסדה.

היסטוריהעריכה

עמוד ראשי 
ראו גם – עונות בליגה העליונה בכדורסל בישראל

הליגה הלאומית לכדורסל הוקמה בישראל בשנת 1954. עוד קודם לכן התקיימו משחקי כדורסל בארץ, אך בצורה חובבנית ובלתי מסודרת.

משמונה הקבוצות שייסדו את הליגה נותרו כיום ארבע בלבד: מכבי תל אביב, הפועל תל אביב, הפועל חולון ומכבי חיפה.

להלן רשימת 7 הקבוצות ששיחקו בליגת העל כשזו יצאה לדרך בשנת 1954, לפי סדר מיקומן:

  1. מכבי תל אביב
  2. הפועל חולון
  3. הפועל תל אביב
  4. הפועל מעין ברוך
  5. מכבי דרום תל אביב
  6. מכבי חיפה
  7. מכבי צפון ת"א

בתחילת עונת 1975/1976 לראשונה חייב איגוד הכדורסל את כל קבוצות הליגה לארח את משחקיהן באולמות סגורים ולא במגרשים פתוחים.

מיום הקמת הליגה זכו באליפות המדינה 7 קבוצות: מכבי תל אביב זכתה ב-53 אליפויות, הפועל תל אביב זכתה ב-5 אליפויות (כולן בשנות ה-60), הפועל גלבוע גליל זכתה בשתי אליפויות (אחת בשנת 1993 והשנייה ב-2010), הפועל ירושלים בשנת 2015 ובשנת 2017, הפועל חולון בשנת 2008, מכבי חיפה בשנת 2013 ומכבי ראשון לציון בשנת 2016.

מלך הסלים של הליגה בכל הזמנים הוא דורון ג'מצ'י אשר קלע 9611 נקודות, כמחצית מהן במדי מכבי תל אביב.

מיקי ברקוביץ' הוא שיאן ההופעות של הליגה - 469, והוא ממוקם במקום השני בטבלת הקלעים עם 8465 נקודות.

קווין מגי הוא השחקן עם ממוצע הנקודות הגבוה למשחק - 25.7.

שיטת המשחקיםעריכה

1954-1979: עונה סדירה בלבדעריכה

משנת הקמת הליגה ועד סוף שנות ה-70 התקיימה ליגה סדירה בלבד בשני סיבובים של משחק בית וגומלין במשחק חוץ. מוליכת הליגה בסיום הליגה זכתה באליפות, בלבד מעונה אחת שבה הונהג שלב שני שאליו מעפילות 6 הראשונות ששוב משחקות זו מול בשיטת ליגה, שמוליכת הבית זוכה בסיום באליפות.

1979-1989: צורות מוקדמות של פלייאוףעריכה

בשנת 1979 הוכנס פורמט פלייאוף, ושמונה הראשונות התמודדו זו מול זו (מקום ראשון מול שמיני, שני מול שביעי וכך הלאה) בסדרות של הטוב משלושה משחקים, כשלקבוצה בעלת המיקום הגבוה יותר יתרון ביתיות. מנצחות סדרות רבע הגמר (מנצחת מקום ראשון-שמיני נגד מנצחת מקום רביעי-חמישי וכך הלאה) וחצי הגמר התמודדו בסדרת גמר של טוב משלוש כאשר המנצחת בסדרת הגמר זוכה באליפות.

הפורמט בוטל לאחר עונה והוחזרה הליגה הסדירה, אך כעבור שנתיים הפורמט הוחזר, כשהפעם התווסף "בית גמר" בשיטת ליגה-בסיום העונה הרגילה משוחק פלייאוף של 6 הראשונות בסיום הליגה הסדירה בסדרות של הטוב משלושה. המנצחות בסדרות עולות לבית גמר בשיטת ליגה של 3 קבוצות ושני סיבובים, מוליכת הבית בסיום זוכה באליפות.

בשנה שלאחר מכן (1983) בוטל בית הגמר והונהג פלייאוף של סדרות בלבד, של המקומות 1–8 בסיום הליגה הסדירה.

1989-2005: שיטת פלייאוף יציבהעריכה

בעונת 1989 צומצם הפלייאוף לפלייאוף עליון של מקומות 1–4 בלבד בסיום הליגה הסדירה, ופלייאוף תחתון למקומות 5–8. בעונה שלאחר מכן הונהגו סדרות של הטוב מחמישה משחקים.

בעונת 1998 חזר הפלייאוף למתכונת של שמונה הראשונות זו נגד זו. שיטה זו הונהגה עד אמצע שנות ה-2000.

2006-2011: שיטת הפיינל פורעריכה

בעקבות שליטת מכבי תל אביב בליגה מאז 1970 ועד היום (הפסידה באותה תקופה רק פעם אחת ב38 שנים),היו טענות על חוסר התחרות בליגה, ובשנת 2005 נאם אפי בירנבוים נאום שכונה "שתיקת הכבשים", בו הוא מחה על השליטה של מכבי תל אביב, וטען שיש להנהיג תקרת שכר בליגה, כמו שמקובל בליגת ה-NBA. בעקבות כך היו עצומות של אוהדים הקוראות לתקרת שכר שעליהן חתמו גם שחקנים ומאמני כדורסל.[דרוש מקור] עוד נטען שחוסר התחרותיות פוגע בעניין הציבורי של הליגה. השיא היה כאשר קבוצת הפועל תל אביב חגגה את האליפות מעצם עלייתה לסדרת משחקי גמר הפלייאוף וסיומה כמקום 2 בעונה, כמחאה על חוסר הספורטיביות.[דרוש מקור] שנה לאחר מכן, בשנת 2006, שיטת המשחקים שונתה לשיטת פיינל פור, על מנת לנסות וליצור תחרות. בשיטה זו האליפות מוכרעת במשחק אחד בלבד, ולא בסדרת משחקי גמר המקובלת ברוב העולם. השיטה התקבלה פה אחד כאשר מכבי תל אביב הסירה את התנגדותה. עוד נקבע, שמשחקי הפיינל פור ייערכו בהיכל יד אליהו ללא קשר למיקום הסופי של הקבוצות.

2011-2013: שינויים בשיטהעריכה

ביוני 2011 דירקטוריון מנהלת ליגת העל בכדורסל החליט כי אחרי שני סיבובים של ליגה סדירה, הליגה תתפצל לשני בתים, עליון ותחתון, ואחריהם ישוחקו סדרות רבע הגמר. המנצחות ישחקו בפיינל-פור.

במהלך[1] עונת 2011/2012 שוחקו רק שני סיבובים, כאשר הסיבוב השלישי יבוטל. לאחר שני הסיבובים הראשונים, חולקו הקבוצות בליגה לשני בתים: בית עליון שיורכב משש קבוצות ובית תחתון שיורכב מחמש קבוצות. לאחר החלוקה יקיימו כל אחד מהבתים סבב נוסף.

לאחר הסבב השלישי, שתי הקבוצות שיגמרו ראשונות בבית התחתון (מקומות 7–8) ישחקו ברבע גמר הפלייאוף נגד שתי הראשונות מהבית העליון (מקומות 1–2) בהתאמה. כמו כן, ישחקו הקבוצות 3–6 ו 4–5, בשיטת הטוב מחמישה משחקים. ארבע המנצחות ברבע הגמר יעלו לפיינל פור, שיתקיים בהיכל יד אליהו. שלוש הקבוצות האחרונות בבית התחתון (מקומות 9–11), ישחקו סיבוב אחד ביניהן. ב-19 בפברואר 2013 נקבע תקדים, כאשר הוחלט שגמר הליגה ישוחק, לאחר 7 שנים, בהיכל רוממה שבחיפה ולא בהיכל יד אליהו. שיטת הפיינל פור בליגה הישראלית בוטלה זמנית החל מעונת 2012/2013 (עד לעונת 2015/2016, בה חזרו לשיטה),

2013-2015: ביטול הפיינל פורעריכה

העונה הסדירה חולקה לשלושה סיבובים, אשר במהלך שני הסיבובים הראשונים שיחקה כל קבוצה פעמיים נגד כל אחת מהקבוצות האחרות, פעם בבית ופעם בחוץ. בסיבוב השלישי שיחקה כל קבוצה פעם אחת נגד כל אחת מהקבוצות, והביתיות נקבעת לפי המיקום בתום שני הסיבובים הראשונים.

בסיום העונה הסדירה שיחקו 8 הקבוצות הראשונות בשלב ה"פלייאוף" בשיטת הטוב מ-5, וארבע המנצחות שיחקו בפיינל פור. ארבע הקבוצות הראשונות מתוך ה-8 שיחקו בפלייאוף היו בעלות יתרון הביתיות: 3 משחקים מתוך החמישה נערכו בביתן, לעומת שניים בלבד לקבוצות שמוקמו במקומות 5–8 בליגה הסדירה.

משחקי שלב הפלייאוף

  • סדרת משחקים 1: מקום 1 בליגה הסדירה משחקת מול מקום 8
  • סדרת משחקים 2: מקום 2 - מקום 7
  • סדרת משחקים 3: מקום 3 - מקום 6
  • סדרת משחקים 4: מקום 4 - מקום 5

במקום שיטת הפיינל פור, חצאי הגמר מוכרעים בסדרה של הטוב מחמישה משחקים. האלופה הוכרעה ב-2012/2013 במשחק אחד, ובשתי העונות שלאחר מכן הוכרע הגמר בשני משחקים - בית וחוץ.

2015-היום: חזרה לפיינל פורעריכה

במרץ 2015 הוחלט בדירקטוריון מנהלת הליגה לחזור לשיטת הפיינל-פור מעונת 2015/2016 עם תנאי המגדיר כי במקרה שיוחלט לאפשר לשתי קבוצות להשתתף ביורוליג (לרוב מדובר באלופה או סגניתה) ידונו שוב בשיטת הגמר. כמו כן הוחלט שהפיינל-פור יתקיים בהיכלים הגדולים בישראל - אולם הפיס ארנה ירושלים או היכל יד אליהו בתל אביב, לפי בחירתה של הקבוצה שסיימה את הליגה הסדירה במקום הראשון. [2]

הקבוצותעריכה

הרכב הליגהעריכה

מספר הקבוצות בליגה אינו קבוע ונע בין 10 ל-16 בהתאם להחלטת מנהלת הליגה. החל מעונת 2016/2017 משחקות בליגה 12 קבוצות. מנהלת ליגת העל מגבילה את הכניסה לליגת העל ולא מאפשרת בהכרח למעפילות מהליגה הלאומית לעלות אליה. התנאים לעלייה מורכבים בעיקר מגודל ואיכות האולם הביתי של הקבוצה. תנאי נוסף הוא גיוס תקציב של לא פחות ממיליון דולר בעונה. קבוצה שלא מקיימת את התנאים הללו לא יכולה לשחק בליגת העל ובמקום מובילות הליגה הלאומית שלא מקיימות את התנאים, נשארות הקבוצות שסיימו את ליגת העל במקומות האחרונים והיו צריכות לרדת.

הקבוצות בליגה לעונת 2019/2020עריכה

קבוצה עיר נוסדה אולם ביתי מושבים
הפועל ירושלים ירושלים 1943 פיס ארנה ירושלים 11,600
מכבי תל אביב תל אביב 1932 היכל מנורה מבטחים 10,383
הפועל חולון חולון 1947 היכל טוטו חולון 5,600
מכבי חיפה חיפה 1957 היכל הספורט רוממה חיפה 5,000
הפועל תל אביב תל אביב 1935 היכל קבוצת שלמה 3,500
הפועל באר שבע באר שבע 1965 אולם הקונכייה 3,000
מכבי ראשון לציון ראשון לציון 1976 בית מכבי 2,500
עירוני נהריה נהריה 1970 עין שרה 2,500
מכבי אשדוד אשדוד 1961 היכל טוטו הקריה 2,200
הפועל גלבוע גליל מ. א. גליל תחתון ומ. א. גלבוע 1976 גן נר 2,057
הפועל מול הים אילת אילת 1987 היכל הספורט בגין 1,490
עירוני נס ציונה נס ציונה 2004 היכל לב המושבה 1,200

חוקי שחקנים והשבתת הליגהעריכה

חוקי הזריםעריכה

עד סוף שנות ה-70 הותר רק לשחקנים בעלי אזרחות ישראלית להשתתף במשחקי הליגה. בשנת 1979 הותר לראשונה לקבוצות לשתף שחקן אחד בעל נתינות זרה במשחקיהן, כמעט בלי יוצא מן הכלל שחקן אמריקאי. בקיץ 1984 פרץ סכסוך בין הקבוצות לגבי הגדלת מספר הזרים. מרכז מכבי דרש הוספת זר ומעבר לשני זרים, מרכז הפועל רצה להישאר עם אחד. אחרי איומי פרישה של קבוצות מכבי, שתכננו להקים ליגה חדשה, בסופו של דבר הוסכם שבעונה שלאחר מכן אכן יותר שיתוף שני זרים. מצב זה נשאר עד עונת 1999, בה הותר שיתוף של שלושה זרים-שניים מתוכם ללא הגבלה של מדינה ושלישי בעל אזרחות ממדינות אירופה, שכונה שחקן בוסמן. כעבור שנתיים הותר שיתוף שחקן בוסמן נוסף. לפני עונת 2006 הוחלט לאמץ את "החוק הרוסי", שם נוסה לראשונה-החתמת שחקנים זרים ללא הגבלת מספר או נתינות, בתנאי שעד שלושה מהם יימצאו בו זמנית על המגרש. ביוני 2011 הוחלט על ביטול החוק הרוסי ונקבע כי כל קבוצה תוכל לרשום עד שמונה זרים בסגל, אך רק ארבעה מהם יוכלו להירשם בטופס המשחק, לצידם של לפחות שישה ישראלים.

ביוני 2012 הוחלט שבעונת 2012/2013 יוכלו קבוצות הליגה לבחור אם לשחק עם 4 זרים או עם 5 זרים ו"החוק הרוסי". עוד הוחלט כי מעונת 2013/2014 לא תהיה בחירה והליגה תשוחק על פי "החוק הרוסי" כאשר כל קבוצה יכולה לרשום 5 זרים למשחק.[3]

אולם במרץ 2013, לקראת סוף עונת המשחקים 2012/2013, החליט ארגון שחקני הכדורסל בישראל לפתוח בשביתת שחקנים במטרה להפחית את מספר הזרים.[4] בעקבות השביתה הגיעו הקבוצות וארגון השחקנים להסכם שלפיו במשך חמש עונות החל מ-2013/14 יונהג החוק הרוסי וכל קבוצה תוכל לרשום למשחק 5 זרים כאשר קבוצות שירשמו 4 זרים למשחק למשך כל העונה יתוגמלו כספית. סכום כספי נוסף יחולק בין קבוצות שבהן צברו השחקנים הישראלים יותר דקות משחק.[5]

בעונת 2018-2017 הופסקה עונת הכדורסל במחזור ה-32 עקב שביתת שחקני הכדורסל הישראלים במחאה על נושאים שונים, ביניהם כוונת מנהלת הליגה לבטל את החוק הרוסי. השביתה הסתיימה תוך מספר ימים, והליגה המשיכה במסלולה עם הסכם שנחתם לטווח קצר.

בסוף עונת 2018-2019, כחלק ממתווה שרעבי, הוחלט להפסיק את החוק הרוסי, ושכל קבוצה תשחק עם לפחות ישראלי אחד בחמישייה ותוכל לרשום מקסימום 5 זרים למשחק.[6]

חוקי המתאזרחיםעריכה

הסיבה לחוק המתאזרחים הוא בעיקר "החוק הרוסי". בכל רגע נתון היו חייבים להיות לפחות 2 ישראלים על המגרש, מה שגרם לצורך במספר שחקנים ישראלים גדול המתאימים לליגת העל.

עם הזמן מספר המתאזרחים ששיחקו בישראל בעקבות החוק הרוסי הלך וגדל, ובעקבות כך מעמד השחקנים שגדלו בישראל ירד.

בקיץ 2019, כחלק ממתווה שרעבי, הוחלט שמעונת 2020/21 כל קבוצה לא תוכל לרשום יותר מ-2 מתאזרחים "חדשים" (ותק של לפחות 4 שנים בישראל). ללא כל הגבלה על מתאזרחים ותיקים. רישום שלישי והלאה של מתאזרח "חדש", יבוא על חשבון מכסת שחקן זר.[7]

חוקי הצעיריםעריכה

במסגרת ההסכם שנחתם בין מנהלת הליגה לבין ארגון השחקנים, התקבל חוק נוסף, שזכה לשם "חוק הצעירים". במסגרת החוק כל קבוצה חייבת לרשום לכל משחק שלה בליגת העל לפחות שני שחקנים ישראלים מתחת לגיל 22, ועוד שחקן ישראלי אחד לפחות מתחת לגיל 25. חוק זה, יחד עם החוק הרוסי, אמנם עורר עליו מחלוקת עזה, גם מצד יו"ר איגוד השחקנים ניר אלון[דרוש מקור] וגם מצד מספר קבוצות[דרוש מקור], אך המשיך להתקיים עד עונת 2015/16 ולאחריה.

בנוסף, קיים חוק הכרטיס הכפול שמאפשר לשחקנים צעירים מליגת העל לשחק במקביל בקבוצה מליגה נמוכה יותר, ובכך להרוויח דקות וניסיון משחק.

כחלק ממתווה שרעבי, התווסף חוק נוסף שהחל מעונת 2020/21 על כל קבוצה לרשום למשחק לפחות 4 שחקנים בוגרי מחלקות נוער בישראל (Home Grown Player)[8].

אירועים ותחרויותעריכה

בקיץ 2010 הוחלט להחזיר את ליגת הקיץ, שהתקיימה שנים אחדות ואז הופסקה. משחק האולסטאר התקיים תקופה קצרה בראשית המילניום השני, אך בוטל והוחזר שוב לקראת עונת 2010/2011.

חסויותעריכה

כיום נקראת הליגה "ליגת וינר בכדורסל", או בקיצור "ליגת וינר סל", בעקבות הסכם החסות של המועצה להסדר ההימורים בספורט עם מנהלת ליגת העל. בשנים 20102012 נחתם הסכם חסות בין מנהלת ליגת העל למפעל הפיס ושם הליגה היה "ליגת לוטו".

זכויות שידורעריכה

משחקי ליגת העל משודרים בערוץ הספורט שרכש את זכויות השידור. בעונת 2010/2011 שודר המשחק המרכזי של ליגת העל בשיטת ה-HD בערוץ "5SPORT HD". בשנים 2012-2016 שודר המשחק המרכזי בערוץ הראשון, והחל משנת 2016 משודרים כל משחקי הליגה בערוץ הספורט. החל מאוקטובר 2018 משודרים כל משחקי הליגה ב-HD, לאחר המעבר של כל ערוצי הספורט (למעט 5GOLD) לשידור ב-HD, והחלפת 5SPORT HD הנפרד ב-5STARS, מה שמוסיף משבצת נוספת לשידורים. המשחק המרכזי משודר גם ב-4K.

כל האלופות והסגניותעריכה

עונה אלופה סגנית תוצאת גמר היכל מארח שיטת גמר שיטה בתום הליגה הסדירה מתכונת ליגה סדירה
2018/2019 מכבי תל אביב מכבי ראשון לציון 75:89 היכל מנורה מבטחים, תל אביב-יפו פיינל פור סדרות הטוב מ-5

(8 הראשונות)

שלושה סיבובים
2017/2018 מכבי תל אביב הפועל חולון 75:95 היכל מנורה מבטחים, תל אביב-יפו
2016/2017 הפועל ירושלים מכבי חיפה 76:83 היכל מנורה מבטחים, תל אביב-יפו
2015/2016 מכבי ראשון לציון הפועל ירושלים 77:83 פיס ארנה ירושלים, ירושלים
2014/2015 הפועל ירושלים הפועל אילת 65:80; 68:88 פיס ארנה / אולם הספורט בגין צמד משחקי גמר (בית-חוץ) סדרות הטוב מ-5

(8 הראשונות)

2013/2014 מכבי תל אביב מכבי חיפה 77:81; 84:82 היכל נוקיה / היכל רוממה סדרות הטוב מ-5

(8 הראשונות)

חלוקה לבתים וסיבוב שלישי
2012/2013 מכבי חיפה מכבי תל אביב 79:86 היכל רוממה, חיפה משחק גמר יחיד סדרות הטוב מ-5

(8 הראשונות)

חלוקה לבתים וסיבוב שלישי
2011/2012 מכבי תל אביב מכבי אשדוד 63:83 היכל נוקיה, תל אביב-יפו פיינל פור סדרות הטוב מ-5

(8 הראשונות)

חלוקה לבתים וסיבוב שלישי
2010/2011 מכבי תל אביב הפועל גלבוע גליל 64:91 היכל נוקיה, תל אביב-יפו שלושה סיבובים
2009/2010 הפועל גלבוע גליל מכבי תל אביב 77:90 היכל נוקיה, תל אביב-יפו שני סיבובים
2008/2009 מכבי תל אביב מכבי חיפה 72:85 היכל נוקיה, תל אביב-יפו
2007/2008 הפועל חולון מכבי תל אביב 72:73 היכל נוקיה, תל אביב-יפו פיינל פור אין שלושה סיבובים
2006/2007 מכבי תל אביב הפועל ירושלים 78:80 היכל נוקיה, תל אביב-יפו
2005/2006 מכבי תל אביב הפועל ירושלים 66:96 היכל נוקיה, תל אביב-יפו
2004/2005 מכבי תל אביב הפועל תל אביב 0:3 סדרת גמר הטוב מ-5 סדרות הטוב מ-5

(8 הראשונות)

ובית חצי גמר

שני סיבובים
2003/2004 מכבי תל אביב הפועל תל אביב 0:3
2002/2003 מכבי תל אביב עירוני נהריה 0:3 סדרת גמר הטוב מ-5 סדרות הטוב מ-5

(4 הראשונות)

חלוקה לבתים וסיבוב שלישי
2001/2002 מכבי תל אביב עירוני רמת גן 0:3 שלושה סיבובים
2000/2001 מכבי תל אביב הפועל ירושלים 0:3 חלוקה לבתים במחצית העונה
1999/2000 מכבי תל אביב מכבי רעננה 1:3 סדרת גמר הטוב מ-5 סדרות הטוב מ-5

(8 הראשונות)

שני סיבובים
1998/1999 מכבי תל אביב הפועל ירושלים 1:3
1997/1998 מכבי תל אביב הפועל אילת 0:3
1996/1997 מכבי תל אביב הפועל ירושלים 0:3 סדרת גמר הטוב מ-5 סדרות הטוב מ-5

(4 הראשונות)

שני סיבובים
1995/1996 מכבי תל אביב הפועל ירושלים 0:3
1994/1995 מכבי תל אביב הפועל גליל עליון 0:3
1993/1994 מכבי תל אביב הפועל תל אביב 0:3
1992/1993 הפועל גליל עליון הפועל תל אביב 1:3
1991/1992 מכבי תל אביב הפועל תל אביב 2:3
1990/1991 מכבי תל אביב מכבי ראשון לציון 1:3
1989/1990 מכבי תל אביב הפועל גליל עליון 0:3
1988/1989 מכבי תל אביב הפועל תל אביב 0:2 סדרת גמר הטוב מ-3 סדרות הטוב מ-5

(4 הראשונות)

שני סיבובים
1987/1988 מכבי תל אביב הפועל תל אביב 1:2 סדרת גמר הטוב מ-3 סדרות הטוב מ-3

(8 הראשונות)

שני סיבובים
1986/1987 מכבי תל אביב הפועל תל אביב 1:2
1985/1986 מכבי תל אביב אליצור נתניה 0:2
1984/1985 מכבי תל אביב הפועל תל אביב 1:2
1983/1984 מכבי תל אביב הפועל רמת גן 0:2
1982/1983 מכבי תל אביב הפועל רמת גן 0:2
1981/1982 מכבי תל אביב הפועל רמת גן 2:4 בית גמר 3 המנצחות סדרות הטוב מ-3

(6 הראשונות)

שני סיבובים
1980/1981 מכבי תל אביב הפועל רמת גן עונה סדירה בלבד שני סיבובים
1979/1980 מכבי תל אביב הפועל תל אביב
1978/1979 מכבי תל אביב הפועל תל אביב 0:2 סדרת גמר הטוב מ-3 סדרות הטוב מ-3

(8 הראשונות)

שני סיבובים
1977/1978 מכבי תל אביב הפועל גבת/יגור אין פלייאוף בית גמר

(6 הראשונות)

שני סיבובים
1976/1977 מכבי תל אביב הפועל רמת גן עונה סדירה בלבד שני סיבובים
1975/1976 מכבי תל אביב הפועל גבת/יגור
1974/1975 מכבי תל אביב הפועל רמת גן
1973/1974 מכבי תל אביב מכבי רמת גן
1972/1973 מכבי תל אביב מכבי רמת גן
1971/1972 מכבי תל אביב הפועל גבת/יגור
1970/1971 מכבי תל אביב הפועל תל אביב
1969/1970 מכבי תל אביב הפועל תל אביב
1968/1969 הפועל תל אביב מכבי תל אביב
1967/1968 מכבי תל אביב הפועל תל אביב
1966/1967 מכבי תל אביב הפועל תל אביב
1965/1966 הפועל תל אביב מכבי תל אביב
1964/1965 הפועל תל אביב הפועל חיפה
1963/1964 מכבי תל אביב הפועל תל אביב
1962/1963 מכבי תל אביב הפועל תל אביב
1961/1962 מכבי תל אביב הפועל חיפה
1960/1961 הפועל תל אביב מכבי תל אביב
1959/1960 הפועל תל אביב מכבי תל אביב
1958/1959 מכבי תל אביב הפועל תל אביב
1957/1958 מכבי תל אביב הפועל תל אביב
1956/1957 מכבי תל אביב הפועל תל אביב
1955/1956 העונה בוטלה עקב מלחמת סיני
1954/1955 מכבי תל אביב הפועל חולון עונה סדירה בלבד שני סיבובים
1953/1954 מכבי תל אביב הפועל חולון

טבלת זכיות באליפותעריכה

אליפויות לפי קבוצות
מקום קבוצה אליפויות סגנויות עונות כאלופה עונות כסגנית
1 מכבי תל אביב 53 7 1954, 1955, 1957, 1958, 1959,

1962, 1963, 1964, 1967, 1968,

1970, 1971, 1972, 1973, 1974, 1975, 1976, 1977, 1978, 1979,

1980, 1981, 1982, 1983, 1984, 1985, 1986, 1987, 1988, 1989,

1990, 1991, 1992, 1994, 1995, 1996, 1997, 1998, 1999,

2000, 2001, 2002, 2003, 2004, 2005, 2006, 2007, 2009,

2011, 2012, 2014, 2018, 2019

1960, 1961, 1966, 1969, 2008, 2010, 2013
2 הפועל תל אביב 5 20 1960, 1961, 1965, 1966, 1969 1957, 1958, 1959, 1963, 1964, 1967, 1968, 1970, 1971, 1979,

1980, 1985, 1987, 1988, 1989, 1992, 1993, 1994, 2004, 2005

3 הפועל ירושלים 2 7 2015, 2017 1996, 1997, 1999, 2001, 2006, 2007, 2016
4 הפועל גלבוע גליל 2 3 1993, 2010 1990, 1995, 2011
5 הפועל חולון 1 3 2008 1954, 1955, 2018
מכבי חיפה 1 3 2013 2009, 2014, 2017
7 מכבי ראשון לציון 1 2 2016 1991, 2019
8 הפועל רמת גן 0 6 - 1975, 1977, 1981, 1982, 1983, 1984
9 עירוני רמת גן 0 3 - 1973, 1974, 2002
הפועל גבת/יגור 0 3 - 1972, 1976, 1978
11 הפועל אילת 0 2 - 1998, 2015
12 הפועל חיפה 0 2 - 1962, 1965
עירוני נהריה 0 1 - 2003
אליצור נתניה 0 1 - 1986
מכבי עירוני רעננה 0 1 - 2000
מכבי אשדוד 0 1 - 2012

עולות ויורדותעריכה

עונה עולות מהלאומית יורדות ללאומית
2018/2019 מכבי חיפה בני הרצליה
2017/2018 הפועל באר שבע מכבי חיפה
2016/2017 עירוני נס ציונה מכבי קריית גת
2015/2016 הפועל גלבוע גליל עירוני נס ציונה
2014/2015 מכבי קריית גת הפועל גלבוע גליל
2013/2014 עירוני נהריה ברק נתניה
2012/2013 עירוני נס ציונה אליצור אשקלון
2011/2012 הפועל תל אביב אין, הליגה הורחבה
2010/2011 מועדון כדורסל גני תקווה מועדון כדורסל גני תקווה
2009/2010 מכבי אשדוד הפועל עפולה, עירוני נהריה, עירוני רמת גן
2008/2009 ברק נתניה, הפועל עפולה עירוני קריית אתא, מכבי גבעת שמואל
2007/2008 מכבי חיפה, עירוני קריית אתא, מכבי גבעת שמואל הפועל גלבוע/עפולה
2006/2007 הפועל חולון מכבי גבעת שמואל
2005/2006 הפועל גלבוע/עפולה א.ס. רמת השרון, הפועל תל אביב
2004/2005 עירוני רמת גן מ.כ. חיפה, מכבי פתח תקווה
2003/2004 מכבי פתח תקווה עירוני רמת גן
2002/2003 אליצור אשקלון אליצור קריית אתא
2001/2002 הפועל תל אביב, א.ס. רמת השרון, עירוני נהריה בני הרצליה
2000/2001 אין, הליגה צומצמה מכבי כרמיאל, הפועל צפת, הפועל חולון, הפועל חיפה, מכבי חדרה, אליצור אשקלון
1999/2000 מכבי כרמיאל, הפועל צפת, אליצור קריית אתא, מכבי גבעת שמואל, מכבי חדרה, אליצור אשקלון מכבי קריית מוצקין
1998/1999 הפועל חיפה, מכבי קריית מוצקין הפועל תל אביב, מכבי גבעת שמואל, הפועל אילת
1997/1998 הפועל תל אביב, מכבי חיפה מכבי קריית מוצקין, מכבי נתניה
1996/1997 מכבי קריית מוצקין, מכבי נתניה הפועל תל אביב
1995/1996 מכבי גבעת שמואל, מכבי עירוני רעננה הפועל גבת, הפועל צפת, מכבי ירושלים
1994/1995 הפועל צפת בית"ר רמת גן, הפועל גבעתיים, הפועל חיפה
1993/1994 הפועל חיפה, מכבי ירושלים עירוני נהריה, הפועל עפולה
1992/1993 הפועל עפולה, בית"ר רמת גן מכבי חיפה, מכבי חדרה
1991/1992 בני הרצליה, הפועל גבת, הפועל גבעתיים, עירוני נהריה בית"ר תל אביב, א.ס. רמת השרון
1990/1991 הפועל אילת, מכבי חדרה הפועל גבת

סטטיסטיקות ונתוניםעריכה

ישראל  
תארים אישיים בליגת העל בכדורסל
*שחקן העונה *השחקן המצטיין בגמר
*מאמן העונה *שחקן ההגנה המצטיין
*השחקן השישי של העונה *תגלית העונה
*השחקן המשתפר *חמישיית העונה
*מובילי הסטטיסטיקות


מובילי הסטטיסטיקות בכל עונהעריכה

  ערך מורחב – מלך הסלים של ליגת העל בכדורסל
עונה קלעים מובילים מובילים בריבאונדים מובילים באסיסטים
מלך הסלים קבוצה ממוצע למשחק מלך הריבאונדים קבוצה ממוצע למשחק מלך האסיסטים קבוצה ממוצע למשחק
1989/1990[9] ארצות הברית מרכוס גייטר מכבי קריית מוצקין 28.6 ארצות הברית ארל ויליאמס מכבי רמת גן 14.6 בוסניה והרצגובינה אמיר מוטאפצ'יץ' הפועל ירושלים 3.8
1990/1991[10] ארצות הברית מייקל האקט בית"ר תל אביב 26.7 ארצות הברית ארל ויליאמס (2) הפועל חולון 13.4 ישראל עמוס פרישמן הפועל תל אביב 5.4
1991/1992[11] ארצות הברית ישראל ג'ו דאוסן הפועל אילת 27.5 ארצות הברית ישראל ג'ו דאוסן הפועל אילת 10.7 ישראל עדי גורדון הפועל ירושלים 6.1
1992/1993[12] ארצות הברית דניס וויליאמס הפועל חולון 26.3 ארצות הברית גארי אלכסנדר מכבי חיפה 11.9 ישראל עדי גורדון (2) הפועל ירושלים 6.5
1993/1994[13] ארצות הברית דייוויד אנקראם הפועל עפולה 32.2 ארצות הברית קווין מגי מכבי ראשון לציון 12.5 ישראל עדי גורדון (3) הפועל ירושלים 5.4
1994/1995[14] ארצות הברית ג'יי. ג'יי. יובנקס מכבי רמת גן 30.9 ארצות הברית ג'יימס גוליי מכבי ראשון לציון 12.7 ישראל פפי תורג'מן הפועל ירושלים 6.5
1995/1996[15] ארצות הברית דריק גרווין הפועל עמק יזרעאל 27.5 ארצות הברית ג'יימס גוליי (2) מכבי ראשון לציון 11.6 ישראל עדי גורדון (4) הפועל ירושלים 5.4
1996/1997[16] ארצות הברית דמיטרי היל הפועל תל אביב 22.8 ארצות הברית ג'יימס גוליי (3) מכבי ראשון לציון 10.2 ישראל רותם ארליך מכבי רעננה 5.2
1997/1998[17] ארצות הברית דריק גרווין (2) מכבי קריית מוצקין 27.1 ארצות הברית אד אליסמה הפועל אילת 9.4 ישראל מאיר טפירו הפועל אילת 5.6
1998/1999[18] ישראל דורון ג'מצ'י מכבי ראשון לציון 20.9 ארצות הברית ישראל ג'יימי ארנולד הפועל גליל עליון 9.6 ארצות הברית קורי גיינס הפועל אילת 6.1
1999/2000[19] ארצות הברית ג'ו ג'ו אנגליש מכבי קריית מוצקין 23.8 ארצות הברית סטנלי ברנדי הפועל חיפה 10.7 ישראל ליאור ליובין עירוני רמת גן 5.5
2000/2001[20] ארצות הברית אדריאן פלדג'ר הפועל צפת 23.7 ארצות הברית סטנלי ברנדי (2) מכבי חיפה 11.4 ארצות הברית קורי גיינס (2) מכבי חיפה 5.4
2001/2002[21] קנדה רואן בארט מכבי ראשון לציון 25.5 ארצות הברית סטנלי ברנדי (3) מכבי חיפה 12.7 ארצות הברית קורי גיינס (3) מכבי חיפה 6.3
2002/2003[22] קמרון קנדה צ'ארלס מינלנד מכבי גבעת שמואל 25.3 ישראל עידו קוז'יקרו הפועל גליל עליון 9.1 ארצות הברית קורי גיינס (4) מכבי חיפה 7.2
2003/2004[23] ארצות הברית לושיוס דייוויס מכבי ראשון לציון 23.1 ארצות הברית ג'ייסון וולס הפועל חיפה/רמת השרון 11.5 ישראל מאיר טפירו (2) בני השרון 5.6
2004/2005[24] ארצות הברית מאליק דיקסון מכבי ראשון לציון 24.7 ארצות הברית סטנלי ברנדי (4) מכבי פתח תקווה 10.6 ארצות הברית אנדרה וולדריג' עירוני נהריה 5.2
2005/2006[25] ארצות הברית מרכוס האטן הפועל תל אביב 23.0 מאלי עוסמאן סיסה בני השרון 10.1 ישראל מאיר טפירו (3) הפועל ירושלים 5.4
2006/2007[26] ארצות הברית ריקארדו מארש עירוני אשקלון 20.9 ניגריה קני אדלקה הפועל גליל עליון 9.3 ישראל גוני יזרעאלי הפועל גלבוע/עפולה 6.5
2007/2008[27] ארצות הברית סטיב בארט ג'וניור עירוני אשקלון 21.1 ניגריה אנדודי איבי בני השרון 8.5 ארצות הברית למונט ג'ונס הפועל גלבוע/עפולה 5.7
2008/2009[28] הרפובליקה הדומיניקנית לואיס פלורס הפועל חולון 19.8 ארצות הברית ראהשון טרנר עירוני אשקלון 10.6 פוארטו ריקו קרלוס ארויו מכבי תל אביב 6.2
2009/2010[29] ארצות הברית ג'סטין דנטמון הפועל עפולה 19.8 ארצות הברית ג'ון תומאס הפועל חולון 8.6 ישראל מאיר טפירו (4) מכבי ראשון לציון 5.4
2010/2011[30] ארצות הברית לי ניילון בני השרון 18.2 גיאנה שון ג'יימס בני השרון 11.1 ישראל גל מקל הפועל גלבוע גליל 6.2
2011/2012[31] ארצות הברית ישראל אדריאן בנקס ברק נתניה 21.5 ארמניה בראיינט דאנסטון הפועל חולון 9.4 ישראל מורן רוט הפועל חולון 8.0
2012/2013[32] ארצות הברית ג'רום דייסון הפועל חולון 20.4 ארצות הברית פרנק האסל הפועל חולון 14.2 ארצות הברית דומיניק ווטרס הפועל חולון 7.3
2013/2014[33] ארצות הברית קרלון בראון הפועל תל אביב 19.6 ארצות הברית מרכוס דאב מכבי אשדוד 9.5 ישראל מאיר טפירו (5) עירוני נס ציונה 6.6
2014/2015[34] ארצות הברית מארק ליונס עירוני נהריה 18.4 ארצות הברית ג'וליאן רייט בני הרצליה 9.8 ארצות הברית ג'רמי פארגו מכבי תל אביב 6.8
2015/2016[35] ארצות הברית ויל קלייבורן הפועל חולון 20.9 ניגריה אלאדה אמינו הפועל אילת 9.9 ישראל גל מקל (2) מכבי תל אביב 7.4
2016/2017[36] ארצות הברית מארק ליונס (2) הפועל תל אביב 20.1 ישראל כרם משעור בני הרצליה 10.3 ונצואלה גרגורי ורגאס מכבי חיפה 6.8
2017/2018[37] ארצות הברית גלן רייס ג'וניור הפועל חולון 24.3 ארצות הברית דמטריוס טרדוול הפועל אילת 9.2 ישראל אבי בן-שימול מכבי ראשון לציון 7.2
2018/2019[38] ארצות הברית מארק טולפסן מכבי אשדוד 20.4 ארצות הברית גרג וויטינגטון הפועל גלבוע גליל 9.6 ישראל אבי בן-שימול הפועל אילת 7.8

השחקנים המצטייניםעריכה

  ערך מורחב – שחקן העונה של ליגת העל בכדורסל
  ערך מורחב – השחקן המצטיין בגמר ליגת העל בכדורסל
עונה MVP העונה הסדירה עמדה קבוצה MVP משחקי הגמר עמדה קבוצה
1989/1990 ארצות הברית ישראל ברד ליף גארד הפועל גליל עליון
1990/1991 ארצות הברית דייוויד הנדרסון גארד הפועל תל אביב
1991/1992 ארצות הברית ישראל ג'ו דאוסן פורוורד הפועל אילת
1992/1993 ארצות הברית דייוויד ת'רדקיל גארד הפועל תל אביב
1993/1994 ארצות הברית נוריס קולמן פורוורד הפועל ירושלים
1994/1995 ישראל מורן מינץ גארד הפועל גבת/עמק יזרעאל
1995/1996 ארצות הברית ג'מייקה אנדרו קנדי פורוורד הפועל גליל עליון
1996/1997 ישראל תומר שטיינהאור סנטר מכבי רעננה
1997/1998 ישראל עודד קטש גארד מכבי תל אביב
1998/1999 סרביה ראדיסאב צ'ורצ'יץ' סנטר הפועל ירושלים
1999/2000 ארצות הברית סלובניה אריאל מקדונלד גארד מכבי תל אביב
2000/2001 ארצות הברית נייט האפמן סנטר מכבי תל אביב
2001/2002 ישראל מאיר טפירו רכז הפועל ירושלים
2002/2003 קמרון קנדה צ'ארלס מינלנד סמול פורוורד מכבי גבעת שמואל
2003/2004 ארצות הברית אנתוני פארקר סמול פורוורד מכבי תל אביב
2004/2005 ליטא שארונאס יאסיקביצ'יוס רכז מכבי תל אביב
2005/2006 ארצות הברית טימי באוורס רכז מכבי גבעת שמואל קרואטיה ניקולה וויצ'יץ' סנטר מכבי תל אביב
2006/2007 ארצות הברית לי ניילון פאוור פורוורד בני השרון ארצות הברית ויל ביינום גארד מכבי תל אביב
2007/2008 ארצות הברית פי. ג'יי. טאקר סמול פורוורד הפועל חולון ארצות הברית פי ג'יי טאקר פורוורד מכבי תל אביב
2008/2009 ארצות הברית דורון פרקינס רכז מכבי חיפה פוארטו ריקו קרלוס ארויו רכז מכבי תל אביב
2009/2010 ישראל אלישי כדיר פאוור פורוורד הפועל גלבוע גליל ארצות הברית בריאן רנדל פורוורד הפועל גלבוע גליל
2010/2011 ישראל גל מקל רכז הפועל גלבוע גליל ארצות הברית ישראל דייוויד בלו פאוור פורוורד מכבי תל אביב
2011/2012 ישראל ליאור אליהו פאוור פורוורד מכבי תל אביב ישראל יוגב אוחיון גארד מכבי תל אביב
2012/2013 ישראל גל מקל (2) רכז מכבי חיפה יוון ארצות הברית פט קאלת'ס סמול פורוורד מכבי חיפה
2013/2014 ונצואלה ארצות הברית דונטה סמית' סמול פורוורד מכבי חיפה ישראל דגן יבזורי קלע מכבי חיפה
2014/2015 ישראל ליאור אליהו (2) פאוור פורוורד הפועל ירושלים ארצות הברית ברייסי רייט רכז הפועל ירושלים
2015/2016 ארצות הברית דריל מונרו פוורד/סנטר מכבי ראשון לציון ארצות הברית דריל מונרו סנטר מכבי ראשון לציון
2016/2017 ארצות הברית ישראל ג'ון דיברתולומיאו רכז מכבי חיפה ארצות הברית ג'רום דייסון רכז הפועל ירושלים
2017/2018 ג'מייקה ארצות הברית סק הנרי קלע מכבי אשדוד ארצות הברית ישראל אלכס טיוס סנטר מכבי תל אביב
2018/2019 ארצות הברית קורי וולדן קלע הפועל חולון ארצות הברית ישראל ג'ון דיברתולומיאו רכז מכבי תל אביב


הקלעים המובילים בכל הזמניםעריכה

להלן רשימת עשרת השחקנים שקלעו הכי הרבה נקודות במשחקי העונה הסדירה בליגה[39].

דירוג שם השחקן שנים בליגה נקודות
1 דורון ג'מצ'י 2000-1978 9,611
2 מיקי ברקוביץ' 1995-1972 8,465
3 עופר אשד 1978-1958 7,785
4 בועז ינאי 1989-1972 6,985
5 אור גורן 1993-1974 6,606
6 ברד ליף 1998-1983 6,086
7 חיים בוכבינדר 1972-1962 6,044
8 סטיב קפלן 1985-1974 5,913
9 תנחום כהן-מינץ 1978-1957 5,851
10 חיים זלוטיקמן 1995-1974 5,812

שיאני ההופעות בכל הזמניםעריכה

מעודכן ליום 2 בינואר 2019. השחקנים המודגשים פעילים.

דירוג שם השחקן שנים בליגה הופעות
1 מאיר טפירו 2016-1993 511
2 דורון ג'מצ'י 2000-1978 468
3 מיקי ברקוביץ' 1995-1972 466
4 ישראל אלימלך 1999-1978 428
5 מוטי דניאל 2001-1979 423
6 תומר שטיינהאור 2004-1985 414
7 ארז חזן 1999-1980 410
עמית בן דוד 2015-1997 410
8 יהוא אורלנד 2016-2000 409
9 גיא פניני 2002- 403
10 עידו קוז'יקרו 2014-1998 399
11 תנחום כהן-מינץ 1978-1957 395
משה ברנר 2009-1992 395
12 ניצן חנוכי 2005- 377
13 חיים זלוטיקמן 1995-1975 373
14 אבי בן שימול 2004- 371
15 ליאור אליהו 2004- 369

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שי לוי, ‏בוטל הסיבוב השלישי, בעונה הבאה הליגה תוגדל, באתר ONE‏, 17 באוגוסט 2011
  2. ^ צעד לאחור: מנהלת הליגה החליטה לחזור לפיינל פור
  3. ^ רועי גלדסטון, ‏הניסוי נגמר: אחרי שבע שנים הפיינל פור בוטל, באתר ערוץ הספורט, ‏11 ביוני 2012
  4. ^ טל וולק, ‏ארגון השחקנים הודיע: שביתה במחזור הקרוב של הליגה בכדורסל, באתר גלובס, 19 במרץ 2013
  5. ^ יעל שחרור, כדורסל: השחקנים אישרו את ההסכם, באתר ynet, 4 באפריל 2013
  6. ^ מתווה שרעבי התקבל, 31 ביולי 2019, ערוץ הספורט
  7. ^ עיקרי הסכם 2019, 28 בספטמבר 2019, אתר מנהלת הליגה
  8. ^ קידום הכדורסלן הישראלי, 31 ביולי 2019, אתר מנהלת הליגה
  9. ^ מובילים בסטטסיטיקה לעונת 1989/1990, אתר מנהלת ליגת העל בכדורסל, אגף סטטיסטיקה
  10. ^ מובילים בסטטסיטיקה לעונת 1990/1991, אתר מנהלת ליגת העל בכדורסל, אגף סטטיסטיקה
  11. ^ מובילים בסטטסיטיקה לעונת 1991/1992, אתר מנהלת ליגת העל בכדורסל, אגף סטטיסטיקה
  12. ^ מובילים בסטטסיטיקה לעונת 1992/1993, אתר מנהלת ליגת העל בכדורסל, אגף סטטיסטיקה
  13. ^ מובילים בסטטסיטיקה לעונת 1993/1994, אתר מנהלת ליגת העל בכדורסל, אגף סטטיסטיקה
  14. ^ מובילים בסטטסיטיקה לעונת 1994/1995, אתר מנהלת ליגת העל בכדורסל, אגף סטטיסטיקה
  15. ^ מובילים בסטטסיטיקה לעונת 1995/1996, אתר מנהלת ליגת העל בכדורסל, אגף סטטיסטיקה
  16. ^ מובילים בסטטסיטיקה לעונת 1996/1997, אתר מנהלת ליגת העל בכדורסל, אגף סטטיסטיקה
  17. ^ מובילים בסטטסיטיקה לעונת 1997/1998, אתר מנהלת ליגת העל בכדורסל, אגף סטטיסטיקה
  18. ^ מובילים בסטטסיטיקה לעונת 1998/1999, אתר מנהלת ליגת העל בכדורסל, אגף סטטיסטיקה
  19. ^ מובילים בסטטסיטיקה לעונת 1999/2000, אתר מנהלת ליגת העל בכדורסל, אגף סטטיסטיקה
  20. ^ מובילים בסטטסיטיקה לעונת 2000/2001, אתר מנהלת ליגת העל בכדורסל, אגף סטטיסטיקה
  21. ^ מובילים בסטטסיטיקה לעונת 2001/2002, אתר מנהלת ליגת העל בכדורסל, אגף סטטיסטיקה
  22. ^ מובילים בסטטסיטיקה לעונת 2002/2003, אתר מנהלת ליגת העל בכדורסל, אגף סטטיסטיקה
  23. ^ מובילים בסטטסיטיקה לעונת 2003/2004, אתר מנהלת ליגת העל בכדורסל, אגף סטטיסטיקה
  24. ^ מובילים בסטטסיטיקה לעונת 2004/2005, אתר מנהלת ליגת העל בכדורסל, אגף סטטיסטיקה
  25. ^ מובילים בסטטסיטיקה לעונת 2005/2006, אתר מנהלת ליגת העל בכדורסל, אגף סטטיסטיקה
  26. ^ מובילים בסטטסיטיקה לעונת 2006/2007, אתר מנהלת ליגת העל בכדורסל, אגף סטטיסטיקה
  27. ^ מובילים בסטטסיטיקה לעונת 2007/2008, אתר מנהלת ליגת העל בכדורסל, אגף סטטיסטיקה
  28. ^ מובילים בסטטסיטיקה לעונת 2008/2009, אתר מנהלת ליגת העל בכדורסל, אגף סטטיסטיקה
  29. ^ מובילים בסטטסיטיקה לעונת 2009/2010, אתר מנהלת ליגת העל בכדורסל, אגף סטטיסטיקה
  30. ^ מובילים בסטטסיטיקה לעונת 2010/2011, אתר מנהלת ליגת העל בכדורסל, אגף סטטיסטיקה
  31. ^ מובילים בסטטסיטיקה לעונת 2011/2012, אתר מנהלת ליגת העל בכדורסל, אגף סטטיסטיקה
  32. ^ מובילים בסטטסיטיקה לעונת 2012/2013, אתר מנהלת ליגת העל בכדורסל, אגף סטטיסטיקה
  33. ^ מובילים בסטטסיטיקה לעונת 2013/2014, אתר מנהלת ליגת העל בכדורסל, אגף סטטיסטיקה
  34. ^ מובילים בסטטסיטיקה לעונת 2014/2015, אתר מנהלת ליגת העל בכדורסל, אגף סטטיסטיקה
  35. ^ מובילים בסטטסיטיקה לעונת 2015/2016, אתר מנהלת ליגת העל בכדורסל, אגף סטטיסטיקה
  36. ^ מובילים בסטטסיטיקה לעונת 2016/2017, אתר מנהלת ליגת העל בכדורסל, אגף סטטיסטיקה
  37. ^ מובילים בסטטסיטיקה לעונת 2017/2018, אתר מנהלת ליגת העל בכדורסל, אגף סטטיסטיקה
  38. ^ מובילים בסטטסיטיקה לעונת 2018/2019, אתר מנהלת ליגת העל בכדורסל, אגף סטטיסטיקה
  39. ^ "קלעי כל הזמנים - העשירייה המובילה", אלישע שוחט, ספר הכדורסל הישראלי, עמודים 834-835
נבחרי העונה של ליגת העל בכדורסל

חמישיית העונה בליגת העל בכדורסל
מלך הסלים של ליגת העל בכדורסל