לידיה חטואל-צוקרמן
לידיה חטואל-צוקרמן (נולדה ב-15 באוגוסט 1963) היא סייפת עבר ישראלית. היא ייצגה את ישראל בשלוש אולימפיאדות (לוס אנג'לס 1984, ברצלונה 1992 ואטלנטה 1996)[1]ונשאה את דגל ישראל בטקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים (אטלנטה 1996).
 | ||||||||||||||||||||
| לידיה חטואל-צוקרמן, 2012 | ||||||||||||||||||||
| לידה |
15 באוגוסט 1963 (בת 60) קזבלנקה שבמרוקו | |||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מידע כללי | ||||||||||||||||||||
| שם לידה | לידיה חטואל | |||||||||||||||||||
| מדינה |
 ישראל | |||||||||||||||||||
| משקל |
55 ק"ג  | |||||||||||||||||||
| גובה | 1.68 מטר | |||||||||||||||||||
| ספורט | ||||||||||||||||||||
| ענף ספורט | סיף | |||||||||||||||||||
| תת-ענף | רומח | |||||||||||||||||||
| תקופת הפעילות | 1971–2012 (כ־41 שנים) | |||||||||||||||||||
| הישגים | ||||||||||||||||||||
| שיאים אישיים | מקום שמיני באליפות העולם בסיף, בודפשט 1991 | |||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||||
לאחר פרישתה עסקה בפעילות ציבורית הייתה חברה בוועד האלימפי ויו"ר איגוד הסייף בישראל. היא מורה לחינוך גופני במכללת אוהלו. החל מ-2018 היא דוקטור בחינוך ובמנהל ספורט.
ביוגרפיה עריכה
חטואל-צוקרמן נולדה בקזבלנקה ב-1963 ועלתה לישראל זמן קצר לאחר מכן עם בני משפחתה והם התגוררו בעכו.
קריירה ספורטיבית עריכה
חטואל-צוקרמן החלה להתאמן בסיף בגיל 8 וב-1979, כשהיא בת 16, זכתה לראשונה באליפות ישראל ברומח, הישג אותו שחזרה במהלך הקריירה שלה 20 פעמים, מהן 16 ברציפות ואף נרשם על כך שיא בספר השיאים של גינס. בין השנים 1995 - 1996 דורגה בין 16 הסייפות הראשונות בעולם.
אולימפיאדה עריכה
- אולימפיאדת מוסקבה (1980) – הייתה אמורה להיות האולימפיאדה הראשונה בה היא משתתפת לאחר שעברה את המינימום האולימפי, אולם החרם האמריקאי שאליו הצטרפה גם ישראל מנע זאת ממנה.
- אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) – סיימה במקום 26. בסיבוב הראשון היא ניצחה את כל ששת הקרבות בתוצאה של (30 - 17), כולל את מרגריטה צלפי מאיטליה (5 - 4). בשלב רבע הגמר היא ניצחה קרב אחד והפסידה ב-3 קרבות בתוצאה של (10 - 19), כולל למרגריטה צלפי (1 - 5).
- אולימפיאדת סיאול (1988) – לאחר שעברה את כל הקריטריונים להשתתפות נמסר לה כי מאחר שהיום השני של תחרויות רומח נשים חל ביום כיפור, הוחלט על ידי הרשויות שלא לשלוח אותה.
- אולימפיאדת ברצלונה (1992) – סיימה במקום 23. בסיבוב הראשון היא ניצחה 3 הקרבות והפסידה ב-2 קרבות, בתוצאה של (22 - 20). בשלב הבא היא ניצחה קרב אחד והפסידה ב-2 קרבות.
- אולימפיאדת אטלנטה (1996) – הגיעה כוותיקת הספורטאים במשלחת הישראלית ונבחרה לשאת את דגל ישראל בטקס הפתיחה של המשחקים. הופעתה האישית במשחקים הייתה הטובה ביותר של סייף ישראלי אי פעם במשחקים האולימפיים, והיא סיימה במקום 13, לאחר ניצחון בסיבוב השני על פליציה צימרמן מארצות הברית (15 - 12) והפסד בסיבוב השלישי למוניקה וובר-קוסטו מגרמניה (13 - 15). נוסף לכך, הייתה זאת הפעם הראשונה שלמדינת ישראל היה ייצוג של נבחרת קבוצתית בסייף אשר כללה את איילת אוחיון, לילך פריסקי. הנבחרת סיימה במקום 9 מתוך 11 מדינות משתתפות לאחר שהפסידו לנבחרת סין בתוצאה 29 - 45 אך נצחו את הנבחרת של המדינה המארחת ארצות הברית בתוצאה 45 - 39.
אליפות העולם בסיף עריכה
- 1982 רומא, איטליה – מקום 52
- 1983 וינה, אוסטריה – מקום 26
- 1986 סופיה, בולגריה – מקום 22
- 1987 לוזאן, שווייץ - מקום 20
- 1989 דנוור, ארצות הברית – מקום 18
- 1990 ליון, צרפת – מקום 16
- 1991 בודפשט, הונגריה – מקום 8, דירוג שיא
- 1994 אתונה, יוון – מקום 15
- 1995 האג, הולנד – מקום 38
- 1999 סיאול, קוריאה הדרומית – מקום 73
- 2001 נים, צרפת – מקום 14
- 2002 ליסבון, פורטוגל – מקום 43
אליפות אירופה בסיף עריכה
- 2002 שלב חצי גמר
גביע העולם Grand Prix עריכה
המכביה עריכה
- 1985 - המכביה ה-12
- 2001 - המכביה ה-16
כינוס הפועל עריכה
- 1991 - כינוס הפועל ה-14
בשנת 2012 עדיין עסקה בפעילות ספורטיבית ואף הגיעה להישגים ברמה הארצית בתחרות בה היו "לראשונה בישראל: אם ובנה באותה תחרות סייף"[2].
פעילות ציבורית עריכה
חטואל-צוקרמן נמנתה עם מקימי ועד הספורטאים האולימפיים לאחר אולימפיאדת אטלנטה, והייתה חברה בו עד 2009. בין 2004 ל-2009 שמשה גם כחברה בוועד האולימפי.
בין השנים 2010 ל-2012 כיהנה כיושבת ראש איגוד הסיוף בישראל.
בין השנים 2004 ל-2013 שמשה בתפקיד מנהלת ראשות הספורט העירוני של העיר עכו ועם שחרורו של גלעד שליט מהשבי היא ארגנה את מרוץ האופניים "מדוושים לשלום" 2012.
לקראת הבחירות לכנסת ה-24 שובצה במקום ה-36 ברשימת יש עתיד[3].
חייה האישיים עריכה
חטואל-צוקרמן היא אחותו של הסייף יצחק חטואל, שהשתתף לצדה באולימפיאדת לוס אנג'לס, של מאמן הסייף חיים חטואל ודודתם של הסייפים דלילה חתואל ומאור חטואל.
בשנת 1989 היא נישאה לרוברט צוקרמן ויחד הביאו לעולם ארבעה ילדים שאף הם עוסקים בסייף. עידן צוקרמן (אלוף ישראל לנוער ולקדטים)[4], מתן צוקרמן (אלוף ישראל לנוער ולקדטים)[5][6], נירן צוקרמן (אלוף ישראל לגילאי 13)[דרוש מקור] וליהי (אלופת ישראל לגילאי 13).[דרוש מקור]
חטואל-צוקרמן היא מורה לחינוך גופני ועסקה בהוראה בחינוך המיוחד בבית הספר רגבים. החל משנת 2017 היא משמשת גם כמדריכה פדגוגית במכללת אוהלו.
השכלה עריכה
בשנת 2018 הוענק לה תואר דוקטור בחינוך ובמנהל ספורט מאוניברסיטת באבש-בולאי (אנ') שבקלוז'-נאפוקה, רומניה, בנושא "השפעת תוכנית אימונים בסיף על ילדים המאובחנים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות"[7].
קישורים חיצוניים עריכה
- לידיה חטואל-צוקרמן, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
- לידיה חטואל-צוקרמן, באתר olympedia.org
- לידיה חטואל-צוקרמן, באתר התאחדות הסיף הבין-לאומית
- אורי טלשיר, חטואל-צוקרמן חתואל: "התככים חישלו אותי, עורי מחוספס", באתר הארץ, 14 ביולי 2011
הערות שוליים עריכה
- ^ הוועד האולימפי | "הרגע ששינה את חיי" עם סייפת הרומח האולימפית ד"ר לידיה חטואל צוקרמן
- ^ לראשונה בישראל: אם ובנה באותה תחרות סייף, באתר ONE, 9 בדצמבר 2012
- ^ אסי ממן, 4 ספורטאים לשעבר ברשימת יש עתיד לבחירות, באתר ONE, 13 בספטמבר 2022
- ^ עידן צוקרמן סייף על רגל אחת עד לשמינית הגמר, באתר nrg, 6 בנובמבר 2011
- ^ אלופי ישראל קדטים 2013-14, באתר איגוד הסיוף בישראל
- ^ זיו פרבר, מתן צוקרמן זכה באליפות ישראל לקדטים בסייף, באתר בלינקר, 29 בדצמבר 2012
- ^ Hyperactivity\Impulsivity Amelioration Effects of a Fencing Training Program on Children Diagnosed With Attention Deficit Hyperactivity Disorder, at DISCOBOLUL; Physical Education, Sport and Kinetotherapy Journal, October-December 2016 (באנגלית)