ליא קניג

שחקנית תיאטרון ישראלית
(הופנה מהדף ליה קניג)

לִיַא (לאה) קֶנִיג-שְׁטוֹלְפֶּר (נולדה ב-30 בנובמבר 1929, כ"ז בחשוון ה'תר"ץ) היא שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלית. כלת פרס ישראל לתיאטרון לשנת 1987 וכלת פרס התיאטרון הישראלי לשנת 1998. מכונה בפי רבים "הגברת הראשונה של התיאטרון הישראלי".

ליא קניג
Lea Koenig
Lea Koenig.JPG
לידה 30 בנובמבר 1929 (בת 91)
כ"ז בחשוון ה'תר"ץ
לודז', הרפובליקה הפולנית השנייה פוליןפולין
סוגה מועדפת תיאטרון
מדינה ישראלישראל  ישראל
תקופת הפעילות 1948–הווה (כ־73 שנים)
שפה מועדפת עברית, יידיש, רומנית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית תיאטרון, שחקנית קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוג צבי שטולפר
פרסים והוקרה פרס ישראל לתיאטרון (1987)
פרס התיאטרון הישראלי (1998)
פרס א.מ.ת בתרבות ואומנות (2012)
ליא קניג - כלת פרס ישראל
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ליא קניג, 2012
ליא קניג, 2013
שלט הכניסה לרחוב ליא קניג שטולפר ליד תיאטרון גבעתיים, 2020

ביוגרפיהעריכה

נולדה בשם ליא קניג בעיר לודז' שבפולין, להורים שחקנים. אמה, דינה קניג, הייתה שחקנית מוערכת בפולין וברומניה; אביה, אוסקר יוסף קאמיין, ודודה היו חברי הלהקה הווילנאית ("די ווילנער טרופע"). במהלך תקופת השואה במלחמת העולם השנייה, חיו ליא ואמה בצ'רנוביץ שבאוקראינה ובבסרביה שבמולדובה, ולאחר מכן נמלטו לתוככי ברית המועצות, לאזור אוזבקיסטן הסובייטית. אביה אוסקר יוסף קמיין נשאר עם להקתו בפולין במהלך תקופת השואה, ונפטר ממחלה בשנת 1942. לאחר מכן, אמה התחתנה בשנית עם השחקן יצחק חוויס, יליד סרביה.

לאחר מלחמת העולם השנייה, בדרכם מערבה, השתקעה המשפחה ברומניה. בניגוד לרצון אמהּ, קניג החלה ללמוד משחק באקדמיה לאמנות שבבוקרשט, והחלה להופיע עוד מגיל צעיר בתיאטרון היהודי בעיר. היא הופיעה במגוון רחב של הצגות ונודעה ביותר בעת שגילמה את דמותה של אנה פרנק (במחזה בבימויו של ג'ינל תאודורסקו).[1]

פעילותה האומנותית בישראלעריכה

בשנת 1961 קניג עלתה לישראל, יחד עם בעלה צבי שטולפר, שחקן ובמאי שורד שואה מטרנסניסטריה. בהשפעת אימה המנוחה שלא זכתה לעלות ארצה, ויתרה קניג על השתלבות ככוכבת בתיאטרון היידי והחלה ללמוד עברית. לאחר שסיימה לימודי עברית באולפן, התקבלה כשחקנית בתיאטרון הלאומי "הבימה".[1] בשנת 1962 הופיעה לראשונה על הבמה העברית במחזה "אדון פונטילה ומאטי משרתו" בבימוי שמואל בונים.[2] במהרה החלה לבלוט בשלל תפקידים ראשיים ב"הבימה", במחזות קלאסיים ובמחזות ישראלים מודרניים. קניג ושטולפר היו נשואים במשך כ-50 שנה ואף שיחקו יחדיו במספר מופעים.

בין תפקידיה הרבים בתיאטרון, לרוב תפקידים ראשיים, ניתן למנות את: תפקידה ב"הכתובה", מירל'ה ב"מירל'ה אפרת", קוראז' ב"אמא קוראז'", האם ב"חתונת הדמים", פילומנה ב"פילומנה", קלייר זכאנסיאן ב"ביקור הגברת הזקנה", שרציה ב"הלוויה חורפית", הקשישה ב"הכיסאות", האם ב"מדריך למטייל בוורשה", אופל ב"אוהבים את אופל", אבי ברוסטר ב"רעל ותחרה", לביבה ב"מלאכת החיים", דייזי ב"הנהג של מיס דייזי", "סונטת סתיו", לוסיל ב"מועדון האלמנות העליזות", רוזה ב"כל החיים לפניו", תולבריינה ב"מוריס שימל", קיי ב"משהו טוב", ג'ני ב"מה עושים עם ג'ני?", אולגה ב"שלוש אחיות", שושנה ב"מקווה" וגולדי ב"זאקופנה שלי". כמו כן, שיחקה ב"פתאום הגיע סתיו" עם תומר שרון. בנוסף, כיכבה גם בהצגות היחיד "כוכבים ללא שמיים" ו"אוסקר ודודה רוזה". קניג גם כיכבה לצד בעלה בסדרת המערכונים ביידיש "זוג מהשמיים" שבעלה צבי שטולפר כתב, והעלתה מספר ערבי יחיד ביידיש. היא גם שיחקה בסדרת הדרמה "אהבה בשלכת" בערוץ 1.

חיים אישייםעריכה

קניג הייתה נשואה לשחקן ולבמאי צבי שטולפר עד מותו ב-1998.

היא מתגוררת בגבעתיים. בבחירות למועצת העיר גבעתיים בשנת 2018 שובצה במקום ה-17 ברשימתו של רן קוניק.

קניג דוברת 7 שפות, ביניהן יידיש, פולנית, רומנית, עברית, גרמנית, רוסית ואנגלית.

פרסים והוקרהעריכה

בשנת 1987 זכתה בפרס ישראל לתיאטרון.

בשנת 1998 זכתה בפרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים.

בשנת 2008 הוענק לקניג תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת תל אביב. בנימוקים להענקתו, צוין כי התואר ניתן לה "על תרומה שאין דומה לה לחברה ולתרבות בישראל ועל יכולת וירטואוזית על הבמה".

בשנת 2010 קיבלה קניג תואר דוקטור לשם כבוד גם מאוניברסיטת בר-אילן.

בשנת 2012 זכתה בפרס א.מ.ת בקטגוריה תרבות ואמנות בתחום תיאטרון.[3]

בספטמבר 2020 נקרא על שמה הרחוב המוביל לתיאטרון גבעתיים בגבעתיים (קיים רחוב נוסף על שמה בעיר חולון).

עיטורים נוספיםעריכה

הצגות בהשתתפותה (רשימה חלקית)עריכה

פילמוגרפיהעריכה

קולנועעריכה

סרט במאי תפקיד שנה
המועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה גלעד אמיליו שנקר הגברת ינקלובה 2018
העדות עמיחי גרינברג 2018
קמטי צחוק פיני עדן האנה 2016
צילי עמוס גיתאי קול 2015
המסע של האנה יוליה פון היינץ גרטרוד 2014
מלך של קבצנים אורי פסטר ציפה לאה 2007
שישה מיליון רסיסים ציפי טרופה פולה 2001
קדוש עמוס גיתאי אלישבע 1999
אנסטסיה הקיסרית מריה פיודורובנה 1997
זכרון דברים עמוס גיתאי סטיפנה 1995
אל תשאלי אם אני אוהב ברברה נובל האם 1979
לופו בניו יורק בועז דוידזון אמא של עמוס 1976
שתי דפיקות לב שמואל אימברמן סוניה 1972
כץ וקרסו מנחם גולן פניה כץ 1971
מלכת הכביש מנחם גולן לאה 1971
לופו מנחם גולן אמא של עמוס 1970

טלוויזיהעריכה

סדרה ערוץ שידור במאי תפקיד שנה
להישאר במשחק כאן 11 יובל ברגר בתפקיד עצמה 2020
אבא משתדל כאן 11 עודד דוידוף יהודית 2019
שטיסל Yes הטלוויזיה בלוויין אלון זינגמן מלכה שטיסל 2015
משפחה שולטת ערוץ הילדים רובי דואניאס בתפקיד עצמה 2015
טקסי דרייבר Yes הטלוויזיה בלוויין איתן ענר בתפקיד עצמה 2010
המערכת ערוץ לוגי רועי פלורנטין, מיכל חגי סבתא של אלון 2005
אהבה בשלכת הערוץ הראשון יוחנן ולר חנה רבינוביץ' 2003-2004
צימרים הערוץ הראשון חיים רינסקי הניה 2003
שמש ערוץ 2 רובי דואניאס, יואב צפיר אמא של שמש 1999-2004
פרפר נחמד ערוץ 23 יעל גרף סבתא לאה 1987-1989
רחוב סומסום ערוץ 23 מוטי אבירם, דב נתיב סבתא של מיקי 1985
חדווה ושלומיק הערוץ הראשון שמואל אימברמן אריקה קרקובר 1971

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 פנים חדשות, דבר, 2 בפברואר 1962
  2. ^ פונטילה בהבימה, דבר, 17 בינואר 1962
  3. ^ ליא קניג - אתר א.מ.ת
  4. ^ מורן אזולאי ורן בוקר, זאב רווח וליא קניג ידליקו משואה ביום העצמאות, באתר ynet, 7 באפריל 2018


הקודמים:
1997 - יוסי בנאי, חנה מרון
פרס התיאטרון הישראלי - פרס מפעל חיים
1998 - ליא קניג, ניסן נתיב
הבאים:
1999 - שלמה בר שביט, נולה צ'לטון