ליותפראנד (Liutprand, מת בינואר 744) היה מלך הלומברדים בין יוני 712 ועד מותו בשנת 744 והוא זכור בעיקר בשל מתת סוטרי (בשנת 728) ובשל זמן שלטונו הארוך, במהלכו נקלע לסכסוכים ברחבי איטליה של ימינו (ובדרך כלל יצא בהם כשידו על העליונה). תקופתו נחשבת בדרך כלל כתקופת השיא של לומברדיה. ליותפראנד ניצל את חולשתם של הביזנטים להרחבת השפעתו לאזור אמיליה-רומאניה. ליותפראנד בלט בחוקים שהנחיל ללומברדיה ובקידום הנצרות בארצו. בתקופתו הפכו הדוכסויות ספולטו (Spoleto) ובנוונטו (Benevento) לחלק מממלכתו, והוא ויתר על רומא לטובת האפיפיור זכריה בהסכמים בין ממלכתו לזו של האפיפיור.

ליותפראנד על מטבע

ליותפראנד נולד לפני 680 למלך לומברדיה אנספראנד, הדוכס מאסטי. תחילת דרכו בישרה לו דווקא רעות: אביו גורש מממלכתו לגלות בקרב הבווארים; אחיו הגדול זיגיפרט עוּוַר על ידי המלך אריפרט השני ואמו ואחותו הפכו לנכות. ליותפראנד ניצל מכיוון שנראה צעיר ולא מסוכן. הוא שוחרר מכלאו של אריפרט והורשה להצטרף לאביו בגולה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ליותפראנד בוויקישיתוף