לייטנינג הופקינס
סם ג'ון הופקינס (באנגלית: Sam John Hopkins; 15 במרץ 1912 - 30 בינואר 1982) שנודע יותר בשם הבמה לייטנינג הופקינס (Lightnin' Hopkins), היה זמר וגיטריסט בלוז אמריקאי, מיוסטון, טקסס. עם קריירה המשתרעת משנות ה-20 של המאה ה-20 ועד לשנות ה-80 של המאה ה-20, לייטנינג הופקינס ראה את סגנון הבלוז משתנה למספר כיוונים והופך לנחלת העולם. עם הזמן, הוא עבר מנגינה בגיטרה אקוסטית אל הגיטרה החשמלית, אך (בדומה למיסיסיפי פרד מקדואל) לא שינה את סגנונו הייחודי שהתפתח עוד מהימים בהם ניגן לבדו בקרנות הרחוב, מנסה ללכוד את תשומת לב ומטבעות העוברים. הופקינס נחשב לאחד ממעצבי סגנון הטקסס בלוז והשפעתו הגדולה ניכרת באומנים רבים המעידים על עצמם שהושפעו משיריו ונגינתו, בהם, ג'ימי הנדריקס וסטיבי ריי ווהן.
 | |
| לידה |
15 במרץ 1912 סנטרוויל (טקסס), ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
30 בינואר 1982 (בגיל 69) יוסטון, ארצות הברית |
| שם לידה |
Samuel John Hopkins |
| שם במה |
Lightnin' Hopkins |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1946 |
| סוגה |
בלוז חשמלי, טקסס בלוז, קאנטרי בלוז, בלוז |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
גיטרה |
| חברת תקליטים |
אלאדין רקורדס, וי-ג'יי רקורדס, קאנדיד רקורדס, Fire Records, מרקורי רקורדס, RPM Records, Gold Star Records, דקה רקורדס, ורב רקורדס, Jewel Records |
| פרסים והוקרה |
פרס גראמי למפעל חיים (2013) |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
כאשר נולד סם הופקינס ב-1912, בסנטרוויל, טקסס, הוא היה מוקף בצלילי וניחוחות הבלוז. בגיל 8, הוא פיתח הבנה עמוקה יותר של המוזיקה לאחר מפגש מכונן עם זמר ונגן הבלוז הידוע בליינד למון ג'פרסון. לדבריו, בעקבות מפגש זה הרגיש שהבלוז זורם בדמו והחל ללמוד אצל בן דודו המבוגר ממנו, זמר הבלוז אלגר "טקסס" אלכסנדר. הופקינס החל ללוות מדי פעם את בליינד למון ג'פרסון במפגשים בכנסייה. במהלך שנות ה-30, התקדמותו המוזיקלית נקטעה, לאחר שנכלא בכלא המחוזי של יוסטון, בשל עבירה לא ידועה. בסוף שנות ה-30, עבר ליוסטון עם בן דודו אלכסנדר בניסיון להיכנס אל סצנת המוזיקה המקומית, אך ללא הצלחה. בתחילת שנות ה-40, חזר לסנטרוויל ועבד בחווה חקלאית.
ב-1946, הופקינס קיבל הזדמנות כאשר התגלה על ידי מגלת הכישרונות לולה אן קולום. היא שכנעה אותו לעבור ללוס אנג'לס ושידכה בינו לבין הפסנתרן וילסון סמית'. השניים הקליטו 12 קטעים, כולל אחד משיריו המפורסמים, "Katie Mae", תחת הלייבל אלאדין. אנשי חברת התקליטים העניקו לסם את הכינוי "לייטנינג" (ברק) ולווילסון "ט'אנדר" (רעם). ב-1947, חזר לייטנינג ליוסטון והחל לנגן בלייבל גולד סטאר רקורדס. במהלך שנים אלה ועד לשנות ה-50 מיעט להופיע מחוץ לטקסס אך מעריכים כי הקליט בין 800 ל-1000 שירים במהלך הקריירה שלו.
עד לאמצע שנות ה-50, רכש לעצמו עדת מעריצים, בעיקר אפרו-אמריקאים וחובבי בלוז שגילו את איכויותיו המוזיקליות.
ב-1959 לייטנינג הופקינס הוצג לקהל מעורב על ידי הפולקלוריסט, מק מקורמיק, בתחילה ביוסטון ולאחר מכן בקליפורניה. הופקינס הופיע לראשונה בקרנגי הול, באוקטובר 1960 כשהוא מופיע לצד ג'ואן באאז ופיט סיגר. בשנים הבאות זכה להכרה ולהצלחה.
במהלך שנות ה-60 ואל תוך ה-70 הוציא לייטנינג הופקינס אלבום או שניים כל שנה ויצא להופיע בעיקר במועדוני ופסטיבלי פולק שונים.
קישורים חיצוניים עריכה
לייטנינג הופקינס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
לייטנינג הופקינס, באתר AllMovie (באנגלית)
לייטנינג הופקינס, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
לייטנינג הופקינס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
לייטנינג הופקינס, באתר אייטונס (באנגלית)
לייטנינג הופקינס, באתר ספוטיפיי
לייטנינג הופקינס, באתר AllMusic (באנגלית)
לייטנינג הופקינס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
לייטנינג הופקינס, באתר Discogs (באנגלית)
לייטנינג הופקינס, באתר Songkick (באנגלית)- לייטנינג הופקינס, באתר Genius
לייטנינג הופקינס, באתר בנדקמפ- מאמר אודות הופקינס ב"יוסטון כרוניקל" לרגל הצבת פסלו בעיר, 28 במרץ 2002 (באנגלית)
ערן סבאג, "חיים של אחרים" על לייטנינג הופקינס - תוכנית ראשונה, 30 בינואר 2011- ערן סבאג, "חיים של אחרים" על לייטנינג הופקינס - תוכנית שנייה, 30 בינואר 2012
- לייטנינג הופקינס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
