לייטננט קיז'ה

לייטננט קיז'הרוסית: Пору́чик Киже́) היא סוויטה תזמורתית שהלחין סרגיי פרוקופייב בשנת 1933 (Op. 60). הסוויטה נכתבה במקור כפסקול לסרטו של הבמאי אלכסנדר פיינצימר הנושא אותו שם ומבוסס על ספרו של יורי טיניאנוב.

רקע עריכה

היצירה נכתבה על ידי פרוקופייב בשנת 1933, זמן קצר לפני חזרתו לברית המועצות הסובייטית, לאחר שנים ארוכות של שהיה במערב (בייחוד צרפת). כמו כן הקדימה היצירה במעט את הביקורת החריפה שמתח משטרו של סטלין על "האומנות הדקדנטית והקפיטליסטית", שלוותה ברדיפה למעשה של אומנים שחרגו מהקו הנוקשה של מוזיקה הרמונית, טונאלית, מלודית ובייחוד "רוסית" (פרוקופייב עצמו הותקף בחריפות ב-1948).

במקור הולחנה המוזיקה כפסקול לסרט על פי סיפור של יורי טיניאנוב ולפי הזמנה של אולפני לנפילם. במרכז הסיפור, לגלוג על השלטון והבירוקרטיה בתקופת השלטון הצארי. הסרט כשלעצמו מעולם לא זכה להקרנות לציבור הרחב, עקב המסרים החתרניים שמצאה בו הצנזורה. אף על פי כן, עיבד פרוקופייב את המוזיקה לסוויטה בת חמישה פרקים בעלת אותו שם. הסוויטה, בניגוד לסרט, זכתה להצלחה רבה.

סיפור המעשה עריכה

הסיפור מתרחש ברוסיה הצארית של תחילת המאה ה-19. בטקס חלוקת דרגות, גורמת שגיאת הגהה לצאר פאבל הראשון להעלות לדרגת לייטננט חייל שאינו קיים בשם קיז'ה. בשל חשש מזעמו של הצאר, פקידיו אינם מעיזים להעמידו על טעותו, אך הצאר מחליט להתעניין דווקא באותו קיז'ה אלמוני שהמציא. כך נאלצים הפקידים לברוא דמות פיקטיבית יש מאין, ולהמציא לה סיפור חיים. מכאן מתגלגל השקר הלאה. הצאר אינו שוכח את קיז'ה, ומתעניין בקורותיו. הפקידים מצדם, מתארים בפניו עלילות גבורה דמיוניות של הסגן הנועז, וכן את קורות חייו (הוא מתאהב, ואף מתחתן). לבסוף מתעקש הצאר לפגוש את הגיבור שנלחם עבורו, ואז בא קצו של קיז'ה: הפקידים ממציאים את מותו של קיז'ה בקרב, ועורכים לו טקס אשכבה מפואר.

היצירה עריכה

הסוויטה מורכבת מ-5 פרקים, להם נתן פרוקופייב את השמות הבאים:

  1. לידתו של קיז'ה - Andante assai – Doppio movimento
  2. רומן - Andante – Allegretto – Andante come prima
  3. חתונתו של קיז'ה - Allegro fastoso – Più animato
  4. מזחלת השלג (טרויקה) - Moderato – Allegro con brio
  5. הלוויה של קיז'ה - Andante assai – Allegro moderato

לתזמור היצירה שתי גרסאות. באחת מנוגן הנושא הראשי בסקסופון טנור ובשנייה הוא מושר בקול בריטון. בשתי הגרסאות נעשה שימוש נרחב בכלים עם אופי צבאי (כלי נשיפה ממתכת, פיקולו וכלי הקשה).

הזמר סטינג פרסם ב-1985 שיר הנקרא Russians שמנגינתו מבוססת על היצירה.

קישורים חיצוניים עריכה