ליימן הול

רופא אמריקאי

ליימן הולאנגלית: Lyman Hall;‏ 12 באפריל 172419 באוקטובר 1790) היה רופא, כומר, ומדינאי, היה מחותמי הכרזת העצמאות של ארצות הברית כנציג של ג'ורג'יה. מחוז הול נקרא על שמו.

ליימן הול
Lyman hall.jpg
לידה 12 באפריל 1724
וולינגפורד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 באוקטובר 1790 (בגיל 66)
מחוז בורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, ממלכת בריטניה הגדולה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת ייל עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הוויגית עריכת הנתון בוויקינתונים
מושל ג'ורג'יה
8 בינואר 1783 – 9 בינואר 1784
(שנה)
John Martin
John Houstoun
חתימה Lyman Hall signature.png עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חייו ומשפחתועריכה

ליימן הול נולד לג'ון ומרי הול, בוולינגפורד שבקונטיקט. הול סיים את לימודיו באוניברסיטת ייל בשנת 1747, מסורת שאחיו הצעירים המשיכו. בשנת 1749, הוא קיבל משרת כמורה בקהילת סטארטפילד (כיום ברידג'פורט). כניסתו לתפקיד לוותה בסערה, ב-1751, הוא פוטר לאחר שהוטל דופי באופיו המוסרי, אשר, על פי אחת מהביוגרפיות, "נתמכה על ידי הוכחה וגם על ידי הודאתו שלו". הוא המשיך להטיף שנתיים נוספות, בתור ממלא מקום, ובמקביל למד רפואה ולימד בבית ספר.

ב-1752 נשא לאישה את אביגיל בור מפירפילד, קונטיקט, אך היא נפטרה בשנה שלאחר מכן. ב-1757 הוא נישא בשנית למרי אוסבורן. הול התחיל לעבוד בתור רופא לאחר שעברו לדורצ'סטר שבדרום קרוליינה, על יד צ'ארלסטון, עיירה שנוסדה כמה שנים לפני כן על ידי מהגרים תומכי הקונגרס, שהיגרו מדורצ'סטר שבמסצ'וסטס עשרות שנים קודם לכן. כאשר המתיישבים עברו למחוז מידוויי (כיום מחוז ליברטי) שבג'ורג'יה, הול עבר יחד איתם. הוא הפך במהרה לאחד מהאזרחים המובילים בעיירה החדשה שהוקמה שם, סונברי.

במלחמת העצמאותעריכה

סונברי בערב המהפכה האמריקנית, הייתה לחממה של רגשות קיצונים שהתהוו בעיקר סביב הלויאליסטים (תומכי הבריטים). אף על פי שלג'ורג'יה לא היה בתחילה ייצוג בקונגרס הקונטיננטלי הראשון, בזכות השפעתו של הול, הקהילה שוכנעה לשלוח נציג- הול עצמו - לפילדלפיה שבפנסילבניה, לקונגרס הקונטיננטלי השני. הוא קיבל מושב בקונגרס ב-1775, והיה אחד משלושת הנציגים של ג'ורג'יה שחתמו על מגילת העצמאות.

בינואר 1779, סונברי נשרפה על ידי הבריטים. משפחתו של הול הצלחה להימלט לצפון, שם נשארו עד לפינוי הבריטי ב-1782. הול חזר לג'ורג'יה, והתיישב בסוואנה. בינואר 1783, הוא נבחר למושלה של המדינה, תפקיד שבו החזיק למשך שנה אחת. בזמן כהונתו, הול תמך בסיבסוד הלימודים באוניברסיטה של המדינה, מתוך אמונה כי החינוך, חינוך דתי במיוחד, יביא לאוכלוסייה מהוגנת יותר. מאמציו הובילו לסיבסוד אוניברסיטת ג'ורג'יה ב-1785. בתום כהונתו כמושל, הוא חזר לעיסוקו ברפואה.

מותו ומורשתועריכה

ב-1790, עבר הול לחווה במחוז בורק, בג'ורג'יה, על גבול קרוליינה, שם הוא נפטר ב-19 באוקטובר בגיל 66. אלמנתו של הול, מרי אוסבורן, נפטרה אחריו בנובמבר 1793.

ליימן הול הונצח בג'ורג'יה, שם אחד המחוזות על שמו, ובקונטיקט, מדינת המקור שלו, העיירה וולינגפורד כיבדה אותו במתן שמו לבית הספר התיכון שלה. בתי ספר יסודיים במחוזות ליברטי והול, שבג'ורג'יה, נקראים גם כן על שמו.

אנדרטת החותמים, אובליסק גרניט מול בית המשפט באוגוסטה, ג'ורג'יה, מנציחה את הול ואת שני החותמים האחרים מג'ורג'יה שחתמו על מגילת העצמאות. עצמותיו נקברו שם לאחר שהועברו מהקבר המקורי בחווה שלו במחוז בורק.

מראי מקוםעריכה

  • Franklin B. Dexter. 1896. "Lyman Hall." In BIOGRAPHICAL SKETCHES OF THE GRADUATES OF YALE COLLEGE, 1745-1763. New York: Henry Holt & Company.
  • Charles S. Hall. 1896. HALL ANCESTRY. New York: G.P. Putnam's Sons.
  • Walter A. Clark. Dr. Lyman Street Hall: Connecticut's Contribution to Colonial Georgia. Correspondence, The Hartford Courant, Mar. 16, 1910, p. 16.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ליימן הול בוויקישיתוף