לילי ב. ראדו
לילי ב. ראדו, (בהונגרית: B. Radó Lili; בודפשט, 5 ביוני 1896 – בודפשט, 19 בספטמבר 1977)[1] הייתה משוררת יהודייה-הונגרייה, סופרת נוער, מתרגמת.
 | |
| לידה |
5 ביוני 1896 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
19 בספטמבר 1977 (בגיל 81) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| שם לידה |
Radó Lili |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| השכלה |
Nemzeti Zenede |
  | |
ביוגרפיה עריכה
לילי ראדו סיימה את לימודיה בחוג השירה של המכללה "המוזיקה הלאומית" (Nemzeti Zenede) בבודפשט. משנת 1911 פרסמה בכתבי עת, תחילה באזור ערי השדה ולאחר מכן בבודפשט. לילי ראדו כתבה 17 כרכים של שירי נוער, ספרי סיפורים לנוער, שירה לנוער, יצירות למקהלות. היא הייתה חברת מערכת בעיתוני הנוער וברדיו לנוער. עבודותיה פורסמו גם בפינית, בגרמנית, באיטלקית ובשוודית. ראדו תרגמה רומנים רבים ושירים.
מתקופת הפלישה הגרמנית להונגריה במרץ 1944 (מבצע מרגרטה) ועד לשחרורה ניהלה יומן. היא שרדה את תקופת השואה עם משפחתה בבודפשט תחילה בבנייני הטלאי הצהוב ולאחר מכן בגטו בודפשט.
ראדו הייתה חברה ב"קרן האמנות של הרפובליקה העממית ההונגרית" ובמועדון PEN, ארגון הסופרים הבינלאומי ההונגרי.
היא התמלילנית של שיר תנועת הנוער המפורסם "הפיאוניר העליז" (Vidám úttörő), שמכונה בדרך כלל בשם "כמו הסנאי על העץ..." (Mint a mókus fenn a fán).[2]
משפחתה עריכה
ראדו היא בתם של ד"ר לאיוש ראדו (רוזנבליט) (1863–1915)[3] עורך דין יליד קישווארדה ושל מריה ודאס (ויינברגר).[4] היא איבדה את אמה בגיל צעיר. סבה וסבתה מצד אביה היה ד"ר ברנאט רוזנבליט ויוהנה פוקס, סבה וסבתה מצד אמה היו איגנץ ויינברגר ואילקה ברגר.
אחיה היה אישטוואן ראדו עיתונאי מפיק ודרמטורג.
בעלה ארפאד בלשה (מקודם: ברגר) היה אדריכל, איתו התחתנה ב-25 בדצמבר 1918 בבודפשט.[5] ילדיהם היו מריה בלשה (1919–1981) [6] רופאה וטמאש פ. בלשה, מלחין, מנצח ופסנתרן.
עבודותיה העיקריות עריכה
- שניים מול המראה (שירים, בודפשט, 1931)
- אני מרגישה שחייתי (שירים, בודפשט, 1935)
- שירים קטנים על בעלי חיים (עם המוזיקה של טיבור קזאקסיי, 1937)
- סיפורי הדודה לילי (בודפשט, 1937)
- שיר בלילה (שירים, בודפשט, 1942)
- פעוט, ציפור קטנה, פרח קטן (סיפורים, שירים. שירי ילדים עם המוזיקה של טמאש בלשה, בודפשט, 1943)
- מאשה הערמומית (תצלום הסיפורים, בודפשט, 1948)
- עיר הפרח האדום (אגדה, בודפשט, 1949)
- סיפורים צבעוניים (בודפשט, 1949)
- גן ירק עליז (ספר תמונות פואטי, בודפשט, 1949)
- יגון המלך פטי (אגדה, בודפשט, 1966)
לקריאה נוספת עריכה
- hu:Buza Péter: Éld túl az életet. Radó Lili történelme (Budapest, 2017) (פטר בוזה : לשרוד את החיים. ההיסטוריה של לילי ראדו (בודפשט, 2017))
הערות שוליים עריכה
- ^ Elhunyt Radó Lili (1977. szeptember 23.) Magyar Nemzet, 33. évfolyam, 224. szám, 6. o. Online elérés
- ^ Bíró Kriszta: Radó Lili történelme „…s asszony lehettél csak, semmi egyéb” (2018) Budapest, 41. évfolyam, 3. szám, 28-29. o. Online elérhető
- ^ "Radó Lajos halotti bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári halotti akv. 1242/1915. folyószáma alatt".
- ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a kisvárdai izraelita hitközség házassági akv. 13/1890. folyószáma alatt".
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 625/1918. folyószáma alatt".
- ^ "Balassa Mária születési bejegyzése a debreceni polgári születési akv. 2177/1919. folyószáma alatt".