לילך דקל-אבנרי

במאית תיאטרון, דרמטורגית ומנהלת אמנותית

לילך דקל-אבנרי (נולדה ב־2 באוקטובר 1970) היא במאית תיאטרון, דרמטורגית ומתרגמת ישראלית.

לילך דקל-אבנרי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 2 באוקטובר 1970 (בת 53) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה עריכת הנתון בוויקינתונים
https://cargocollective.com/lilachDekelAvneri
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

דקל-אבנרי נולדה ב-1970 למשפחה עם שורשים מזרח אירופיים.

גדלה ברמת השרון.

בילדותה רקדה בלהקת בת דור, אך בגיל 16 עזבה את הלהקה כי רצתה ללמוד קולנוע.

בוגרת תיכון אלון ברמת השרון.[1]

בתום שירות צבאי כקצינה סיימה תואר ראשון בקולנוע ובאומנות,

לאחר מכן התגוררה שנתיים בפריז, למדה צרפתית בסורבון, וכששבה לארץ סיימה תואר שני בהצטיינות בכתיבה, דרמטורגיה ובימוי באוניברסיטת תל אביב[1].

במהלך לימודיה יזמה וניהלה אמנותית את פסטיבל Smallבמה, תיאטרון הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב[1].

בשנים 20072012 הייתה במאית הבית, דרמטורגית ויועצת אמנותית בתיאטרון תמונע, ובמסגרת תפקידה יזמה את עונת "שייקספיר אנפלאגד" (2008), העונה הנורווגית (2009), פסטיבל ביופידבק (2009) והעונה הגרמנית שהופקה בשיתוף מכון גתה (2010).

הייתה חברה בוועדה האמנותית של פרויקט "נקודת פתיחה" של מפעל הפיס[2], והתנדבה כחברת ועדה בתיאטרון תמונע ובאמנות-לעם.

מאז 2016 היא מנהלת את הוועדה העברית של רשת "יורדרם", ומנהלת אמנותית את פסטיבל "מדרום" באופקים, שיתוף פעולה בין מכללת ספיר לעיריית אופקים, ובאותה שנה גם זכתה דקל-אבנרי בפרס רוזנבלום לאמנויות הבמה כיוצרת מצטיינת.

ב-2017 פיתחה עבודת פרפורמנס במסגרת רזדנסי בבית הנסן שהוצגה בתערוכה של משתתפי הרזדנסי ובפסטיבל מדרום 8, באופקים.

דקל-אבנרי העבירה סדנאות לסטודנטים למשחק ולבימוי במסגרות שונות, לימדה במכללת לוינסקי וספיר וניהלה אמנותית את פסטיבל מדרום לאמנות בינתחומית, באופקים. היום מלמדת בימוי בנקודת פריצה.

קריירה מקצועית

עריכה

בימוי

עריכה

כתיבה

עריכה

תרגום

עריכה

פאתוס-מאתוס

עריכה

ב-2014 הקימה דקל-אבנרי את קבוצת התיאטרון והפרפורמנס פאתוס-מאתוס, אותה היא מנהלת אמנותית.

ב-2015 השיקה קבוצת פאתוס-מאתוס את פרויקט "בחדרי חדרים" - סדרה של מפגשים תלויי חלל, בחללים אלטרנטיביים בתל אביב ובפורמט אינטימי, בעקבות נשים במקרא ללא שם. הפרויקט זכה לתמיכה של 929 וקרן רבינוביץ[23].

בעקבות הפרויקט עלה ב-2016 מופע של כ-4 שעות באלמא בזכרון יעקב, ובאותה השנה הופיעו חברי הקבוצה עם המשחק הפרפורמטיבי "אמת או חובה בחדרי חדרים", בגלריה משונע, בתיאטרון תמונע, ובבית הגפן בחיפה.

ב-2018 יזמה דקל-אבנרי בשיתוף חברי הקבוצה רועי פביאן ונדב משעלי, את פרויקט "מניפסטאובייקט" פרויקט פלייסמייקינג, בשיתוף ובתמיכת עיריית אופקים וארגון הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה[24].

במסגרת פסטיבל עכו 2021 עלה המופע בימי כתר שיצרה דקל אבנרי בהשתתפות חברות הקבוצה ומתאר הוויה אנושית־נשית בתקופת הקורונה[25]. המופע זכה בצל"ש על יצירה הפורצת את גבולות המדיום.

קריירה בינלאומית

עריכה

בשנת 2010 השתתפה דקל-אבנרי עם ההצגה "אדם גייסט" בפסטיבל בתיאטרון דרמטיצ'ני בוורשה[26], תחת ניהולו האמנותי של פאבל מיצ'קביץ, וב-2012 הזמין אותה מיצ'קביץ לביים בתיאטרון.

בשנת 2013 נבחרה על ידי האגף לקשרי תרבות ומדע במשרד החוץ, מינהל התרבות של משרד התרבות והמכון למחזאות ישראלית לנהל אמנותית את אירועי "ישרא-דרמה"[2] - פרויקט לחשיפת תיאטרון ישראלי למנהלי תיאטראות ומחזאים ברחבי העולם[27].

ב-2014 כיהנה כנשיאת חבר השופטים בפסטיבל הבינלאומי בבלגרד 48Bitef.

כמו כן השתתפה בפסטיבלי תיאטרון באירופה, ביניהם פסטיבל "מפגש תיאטרון" בברלין, "תיאטרון העולם" במנהיים, פסטיבל של האקדמיה לאמנויות בברלין(אנ'), ופסטיבל PUF בפולה שבקרואטיה.

המופע "פרויקט אייכמן" שיצרה עבור פסטיבל ישראל השתתף בשנים 2021–2022 בפסטיבל Dramatiker בגראץ[28], בפסטיבל Femart בקוסובו, בפסטיבל Segal בניו יורק[29] ובפסטיבל Chutzpah בוונקובר[30].

חיים אישיים

עריכה

אימה של דקל-אבנרי היא צופיה דקל, אוצרת אומנות ובעברה יוזמת מוסף גלריה של עיתון הארץ. אחותה היא האמנית שחף דקל, יוצרת סדרת הרשת "י (ו)צרים".

נשואה לאיציק אבנרי וב-2005 נולד בנם היחיד.

קישורים חיצוניים

עריכה

  אתר האינטרנט הרשמי של לילך דקל-אבנרי

  סרטונים בערוץ של לילך דקל-אבנרי, באתר יוטיוב

  לילך דקל-אבנרי, ברשת החברתית פייסבוק

  לילך דקל-אבנרי, ברשת החברתית LinkedIn

  לילך דקל-אבנרי, ברשת החברתית אינסטגרם

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 תיאטרון - להתחרות באליזבת טיילור ופול ניומן, באתר www.habama.co.il
  2. ^ 1 2   תמר רותם, לילך דקל־אבנרי תנהל את "חשיפה בינלאומית לתיאטרון”, באתר הארץ, 23 ביוני 2013
  3. ^ תיאטרון - עובדיה בעל מום – נצחון הרוח המורדת, באתר www.habama.co.il
  4. ^ תיאטרון - "דג בבטן" – על ציר הזמן, באתר www.habama.co.il
  5. ^ פדרה מאוהבת, באתר www.tmu-na.org.il
  6. ^ רותי זוארץ, ‏דם חדש למקבת, באתר גלובס, 9 בינואר 2008
  7. ^ לילך וולך, מישהו בדרך הנה: סיוט יפהפה ומפתה, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2009
  8. ^ מיכאל הנדלזלץ, "אדם גייסט": האדם וכל הרוחות, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2010
  9. ^ פסטיבלים - העונה הגרמנית בתיאטרון תמונע, באתר www.habama.co.il
  10. ^ תיאטרון - רוחות מורנוב, באתר www.habama.co.il
  11. ^ תיאטרון - הקירות הצועקים של שכונת מורנוב, באתר www.habama.co.il
  12. ^   תמר רותם, ההצגה הזוכה בפסטיבל עכו: "גן העדן האבוד", באתר הארץ, 14 באוקטובר 2014
  13. ^ אמסטרדם – Israeli Dramatists Website, באתר dramaisrael.org
  14. ^ 1 2 לילך דקל-אבנרי, אתגר הקורונה: התרבות לא נעלמה. אבל איפה לעזאזל אייכמן?, באתר טיים אאוט, ‏2020-12-23
  15. ^ דיור מוגן, באתר Viral Festival
  16. ^ Pathos Mathos company, Tomorrow (Saturday) is the premiere of our director Lilach Dekel-Avneri “She will find solace ” in Moscow for the Theatrum Festival, in the Museum of Voznesensky, www.facebook.com, ‏14 באוגוסט 2020
  17. ^ תיאטרון - אדם בתוך עצמו הוא גר, באתר www.habama.co.il
  18. ^ הספר קולות חדשים בדרמה הישראלית / לוי שמעון - עריכה (2006), באתר www.bookholder.co.il
  19. ^ מחזאות גרמנית של המאה ה-21 – רסלינג הוצאת ספרים
  20. ^ תיאטרון - תמונות מתוך "מטוהרים", באתר www.habama.co.il
  21. ^ Blasted // 9-10.11, www.facebook.com
  22. ^ מרב יודילוביץ', תיאטרון תמונע מציג: העונה הגרמנית, באתר ynet, 3 בפברואר 2010
  23. ^   יאיר אשכנזי, מפנים זרקור אל הסיפורים הזוועתיים של נשות התנ"ך חסרות השם, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2016
  24. ^ פסטיבל מדרום - מכללת ספיר, מניפסטאובייקט, באתר www.facebook.com, ‏29 באפריל 2018
  25. ^ yuval saar, בימי כתר: שנת הספה של לילך דקל־אבנרי, באתר מגזין פורטפוליו, ‏2021-09-17
  26. ^ פסטיבלים - ההצגה אדם גייסט לפולין, באתר www.habama.co.il
  27. ^   תמר רותם, האם לילך דקל אבנרי תשנה את התיאטרון הישראלי, באתר הארץ, 10 ביולי 2013
  28. ^ Dramatikerinnenfestival 2022, EICHMANN PROJECT – TERMINAL 1 by Lilach Dekel-Avneri and the Pathos-Mathos Company, www.dramatikerinnenfestival.at
  29. ^ The Eichmann Project - Terminal 1 by Lilach Dekel-Avneri, Pathos-Mathos company, Segal Center Film Festival on Theatre and Performance (FTP) 2022, ‏2022-02-11 (ב־)
  30. ^ Chutzpah! Festival & The Norman Rothstein Theatre, Israeli theatre artist Lilach Dekel-Avneri and the Pathos Mathos company explore this trial and its enduring relevance in their digital theatre piece “The Eichmann Project - Terminal 1.”, www.facebook.com, ‏18 באוקטובר 2021