ליל העשרים

"ליל העשרים" הוא מחזה מאת יהושע סובול, שנכתב בתחילת שנות ה-70 על פי יומני חברי קבוצת ביתניה עילית של השומר הצעיר, במהלך עבודה משותפת עם שחקני תיאטרון חיפה בבימוי נולה צ'לטון.

ליל העשרים

כתיבה	יהושע סובול
מבוסס על	קהליתנו
סוגה	דרמה
הצגת בכורה	פברואר 1976

עלילה

המחזה מתרחש בתקופת העלייה השלישית, שבה עלו לארץ ישראל כ-35,000 עולים חדשים, רבים מהם בוגרי תנועות נוער אשר חיפשו בארץ מקום להגשמת חלומותיהם. בוגרי תנועת השומר הצעיר, שבהם עוסק המחזה, הושפעו רבות מרעיונות החיבור של האדם לטבע, ממשנתו של א.ד. גורדון, גוסטב לנדאוור ומרוחן של תנועות הנוער הגרמניות.

העלילה מבוססת ברובה על הקובץ "קהליתנו", שאת חלקו כתבו אנשי ביתניה עילית, חלוצי העלייה השלישית, זמן קצר לאחר שנסתיימה עבודתם במקום ולאחר שהצטרפו לקבוצת גדוד שומריה, שעסקה בסלילת כביש חיפה-ג'דה. הקובץ נערך על ידי נתן ביסטריצקי ויצא לאור ב-1922 על ידי "קיבוץ א' של השומר הצעיר - כביש חיפה ג'דה" - אנשי ביתניה עילית, שחברו לקיבוץ ב'- אנשי גדוד שומריה. מאוחר יותר באותה השנה הקימו חברים משתי הקבוצות, בצוותא, את קיבוץ בית אלפא.

סיפור המחזה מתאר את המתרחש בקבוצת ביתניה עילית, המונהגת בידי מאיר יערי. המחזה מגולל את השאלות המוסריות, הקשיים והלבטים איתם נתקלים החלוצים ערב עלייתם לקרקע עלילת המחזה עוסקת בלילה האחרון של הקבוצה בביתניה, בה הם מקיימים שיחת-קבוצה סוערת. חברי הקבוצה חושפים איש איש את נפשו, ובעצם מתארים את התנגשותן של האידיאות המופשטות במציאות הארץ-ישראלית דאז.

יהושע סובול בוחר לשקף את דעותיהן של הדמויות כדי להראות את הדעות הרווחות אז בקרב מגשימי הציונות, אולם בעשותו כן, הוא חושף את הקוראים לוויכוח אידיאליסטי-רוחני, של דמותו של החלוץ בארץ ישראל, הקשיים העומדים לפניו ונכונותו להתמודד איתם.

הדמויות במחזה מבוססות בחלקן על אנשים אמיתיים שחיו בקבוצה. לפי דברי יהושוע סובול בריאיון עם אלי אשד, דמותו של משה במחזה מבוססת על מאיר יערי, ואילו דמותו של אפרים, על דוד הורוביץ. שיפרה היא אנדה יערי, לימים אשתו של מאיר יערי. נחמה עזבה את הארץ לטובת גדוד העבודה ברוסיה אחרי ביתניה, ומרים גם היא מבוססת על דמות אמיתית שסובול איננו חושף. נפתלי הוא דמות בדיונית, וגם עקיבא ככל הנראה איננו מבוסס על דמות מסוימת.

הפקות

בשנת 1976 המחזה הועלה לראשונה על ידי שחקני תיאטרון חיפה, בבימוייה של נולה צ'לטון.

בשנת 1990 הועלה המחזה בתיאטרון הבימה, בבימוייה של אופירה הניג.

בשנת 2008 עלה המחזה בבית הספר למשחק של סופי מוסקוביץ' לכבוד חגיגות 60 השנה למדינת ישראל.

בשנת 2016 הועלה המחזה פעם נוספת בתיאטרון חיפה, כשבפעם זאת, העיבוד והבימוי נעשו בידי נועה רבן.

המחזה עובד לסרט טלוויזיה בבימוי אנטואן סאלח שהוקרן לראשונה בטלוויזיה הישראלית ב-1 במאי 1979.

מלבד זאת, המחזה מועלה לעיתים בתיאטרוני חובבים ותיאטרוני פרינג' ישראלים, כגון בתיאטרון הטכניון (בשנת 2004).

השפעות תרבותיות

• במערכון "קבוצת חלוצים" של החמישייה הקאמרית משנות ה-90, מלגלגים על הקומונות בתקופת העלייה השנייה והשלישית, ועל השיח הקבוצתי הפולשני והחושפני של הדמויות במחזה.

לקריאה נוספת

• אוריאל זוהר, ליל העשרים, מחזה קולקטיבי ואינטימי, לאור משנתו של א.ד. גורדון, כתב העת "עלי-שיח" מס' 35, 1993, עמ' 117-131

קישורים חיצוניים

שולה קשת "ליל העשרים" באתר "ארכיון התיאטרון הישראלי"

• ליל העשרים באתר שוונג
• חוה נובק, "ליל העשרים" בחיפה, דבר, 23 בינואר 1976
• יהודית ליבנה, הלילה שממנו אין חזרה, דבר, 29 בינואר 1976
• עדית זרטל, אחרי בכורה | פרשת ביתניה כמחזה מרתק, דבר, 11 בפברואר 1976
• עדית זרטל, העבר חושף את צפורניו, דבר, טורים 2–3, 27 בפברואר 1976
• ליל העשרים, העיבוד הטלוויזיוני, סרטון באתר יוטיוב, בערוץ ה-YouTube הרשמי של רשות השידור