לימור מזרחי
לימור מזרחי (נולדה ב-24 ביוני 1970) היא כדורסלנית ישראלית[1] קפטן נבחרת ישראל בכדורסל, נבחרה לספורטאית העשור של מדינת ישראל, שיחקה בליגה המקצוענית בארץ ובחו"ל עד שנת 2008. כיום, מנהלת פרויקטים בוועד האולימפי בישראל, מרצה במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, מעבירה הרצאות השראה, ושגרירת אתנה - המועצה הציבורית לקידום נערות ונשים בספורט.
 | |
| לידה |
24 ביוני 1970 (בת 54) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| עמדה |
רכז |
| גובה | 1.70 |
| מכללה | מרילנד טראפינס |
| דראפט |
47, דראפט ה-WNBA 1998 ניו אינגלנד בליזארד |
| היכל התהילה | https://www.anatdraigor.com/49-hof-wbi |
| קבוצות כשחקנית | |
|
1980–1990 1991–1992 1992–1994 1994–1995 1995–1996 1996–1998 1998 1999 1999–2001 2001–2002 2002–2003 2003–2004 2004–2005 2005–2006 2006–2008 |
בני יהודה מרילנד טראפינס אליצור חולון אנדה רמת השרון בני הרצליה אליצור רמלה ניו אינגלנד בליזארד KR ריקיוויק נירוסופט כרמיאל אליצור חולון אנדה רמת השרון ארקה גדיניה (גדנסק) מכבי רמת חן ZKK גוספיץ אנדה רמת השרון |
| הישגים כשחקנית | |
| |
  | |
ביוגרפיה
עריכהמזרחי החלה את דרכה בספורט בגיל 6, עם בנים בהפועל גבעתיים, במקביל התאמנה בקבוצת השחייה של הפועל גבעתיים ובה זכתה באליפות ישראל עד גיל 12. בגיל 10 הצטרפה למועדון הכדורסל בית דני-בני יהודה, בו זכתה לראשונה בגביע המדינה 1988. בעונת 1991–1992 שיחקה בקבוצה של אוניברסיטת מרילנד ב-NCAA. לאורך הקריירה הארוכה שלה שיחקה במספר רב של קבוצות - אליצור חולון, אליצור רמלה, מכבי רמת חן, בני הרצליה, נירוסופט כרמיאל, אנדה רמת השרון, וכן במספר קבוצות באירופה, באיסלנד, בקרואטיה ובפולין, ובליגה המקצוענית בארצות הברית the American Basketball League (ABL).
במשך 20 שנה ייצגה את סגל נבחרת ישראל, ובמשך 4 שנים הייתה לקפטן הנבחרת[2][3].
בשנת 1998 נבחרה בדראפט ושיחקה בניו אינגלנד בליזארד מה-ABL - ליגת הכדורסל המקצוענית לנשים. בתום אותה עונה התפרקה הליגה.
מזרחי הגיעה להישגים על אף גובהה הנמוך יחסית לכדורסלנית (1.70 מ'). בשנת 2005 הייתה מלכת האסיסטים של הליגה הישראלית, עם ממוצע של 4.9 אסיסטים למשחק.
מזרחי זכתה ב-7 אליפויות, ב-7 גביעים (בארץ ובחו"ל). ב-5 ביוני 2008 הייתה לאחת מארבע ספורטאיות שזכו בתואר "ספורטאית העשור" מטעם משרד המדע, התרבות והספורט. בשנת 2008, לאחר שתי עונות ברמת השרון, הודיעה על פרישתה מכדורסל. לאחר פרישתה הקימה בתי ספר לכדורסל, ואת האקדמיה למצוינות במכון וינגייט.
בעונת 2010/11 שימשה כעוזרת מאמן אליצור מכבי נתניה מליגת העל. בשנים 2016 ו-2017 מונתה למאמנת נבחרת הקדטיות.[4]
חיים אישיים
עריכהמזרחי למדה בבית הספר היסודי "ברנר" בגבעתיים ובתיכון עירוני א' בת"א. שיחקה בנבחרת הכדורסל של בית הספר, וזכתה עם קבוצתה במקום ה-1 באליפות הארצית של בתי הספר התיכוניים (1986). שרתה בצה"ל בחיל כללי כמדריכת אימון חדר כושר ושיחקה בנבחרת אכ"א בכדורסל והגיעה עם קבוצתה לגמר אליפות צה"ל (1990). למדה במכללת אוהלו – מדריכה בכירה כושר גופני ומשחקי כדור (2000) והוראה B.Ed בחינוך גופני. מאמנת כדורסל מוסמכת – בית הספר למאמנים ומדריכים במכון וינגייט (2002). למדה בקורס "מדריכי חדרי כושר" למבוגרים וילדים. בוגרת קורס מאמנים לאומיים מטעם הוועד האולימפי. בעלת תואר שני במדעי ההתנהגות M.P.E. – מכללת וינגייט. היא שימשה כמרצה מן החוץ באוניברסיטת בן-גוריון ומנהלת את פרויקט "היום שאחרי" לספורטאים.ות אולימפיים[5]. ממונה על הטרדות מיניות ומוגנות בספורט מטעם הוועד האולימפי בישראל. אמא לעופרי.
לימור מזרחי נכנסה להיכל התהילה - כדורסל נשים
קישורים חיצוניים
עריכה- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר eurobasket
- פרופיל, באתר פיב"א
- רינת קליין, לימור שוב מחייכת, מעריב, 9 בפברואר 1989
- אהרל'ה ויסברג, לימור מזרחי: "ספורטאית אהובה? סימן שהצלחתי לגעת באנשים", באתר וואלה, 11 באוגוסט 2023
- לימור מזרחי, פרויקט שכונת התקווה לימור מזרחי
הערות שוליים
עריכה- ^ ענת דרייגור, לימור מזרחי - היכל התהילה כדורסל נשים
- ^ קרקס מזרחי במערב-גרמניה, מעריב 8 בספטמבר 1987
- ^ אריה ליבנת, "מרגישה שמיציתי. עכשיו תור הצעירות", באתר וואלה, 27 ביולי 2004
- ^ מינויים: שירה העליון וטלי נוי לעתודה, לימור מזרחי לקדטיות, באתר איגוד הכדורסל בישראל, 16 בדצמבר 2015
- ^ לימור מזרחי באתנה