לימפומה פוליקולרית

לימפומה פוליקולריתאנגלית- follicular lymphoma) היא הלימפומה השנייה השכיחה ביותר מתוך לימפומות שאינן הודג'קין ומהווה בין 20% ל-30% מכלל הלימפומות שאינן לימפומות מסוג הודג'קין. הלימפומה מופיעה בממוצע בגיל 60, ושיעור התמותה מדי שנה הוא כ- 8%. המחלה מאופיינת ברמיסיות והישנויות, כאשר המרחק בין ההתקפים הולך ומתקצר ותוחלת החיים יורדת. בסופו של דבר הלימפומה יכולה לעבור טרנספורמציה ל- "לימפומה מפושטת של תאי B" אשר עמידה לטיפול.

לימפומה פוליקולרית
Lymphoma macro.jpg
בלוטת לימפה נגועה בלימפומה פוליקולרית. הלימפומה היא הנאדות הוורודות המוקפות ברקמת שומן צהבהבה.
שם בלועזית Follicular lymphoma
תחום אונקולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine article/203268 
MeSH D008224
OMIM 151430
סיווגים
ICD-10 C82
ICD-11 2A80 עריכת הנתון בוויקינתונים
ICD-O Follicular lymphoma
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

זוהי לימפומה כרונית של תאי הזקיק בקשרית הלימפה מסוג תאי B- צנטרוציטים וצנטרובלסטים (תאים קטנים או גדולים).

אבחון הלימפומה נעשה על ידי בדיקת ביופסיה (לרוב מבלוטת לימפה מוגדלת)- לרוב בדיקה כאמור מסייעת לביצוע אבחנה מספקת של לימפומה פוליקולרית. לעיתים על מנת להגיע לאבחון מדויק נעזרים בבדיקות נוספות (בהן בדיקות דם, CT PET, בדיקת מח עצם). הגידול עצמו מורכב מתאים הגדלים באופן פוליקולרי. במידה ואכן מדובר בלימפומה פוליקולרית, ניתן לאפיין cd20 חיובי (המראה על כך שמדובר בתאי B) וכן BCL חיובי (חלבון אשר מבוטא על גבי לימפוציטים לאחר שנכנס אנטיגן לקשרית הלימפה- מעיד על התמיינות ה- germinal center)- בגידול זה החלבון מבוטא ביתר.

הטרנסלוקציה האופיינית היא בין כרומוזום 14 ל-18: על כרומוזום 14 נמצאים המקטעים המבודדים לרפטור של תאי B, ועל כרומוזום 18 נמצא החלבון BCL2, זהו אונקוגן אנטי-אפופטוטי אשר מבוטא ביתר כתוצאה מהטרנסלוקציה. בנוסף, היא לרוב שלילית עבור CD5.

הסתמנות קליניתעריכה

במרבית המקרים המטופל מגיע לאור הגדלה של בלוטת לימפה שאינה כואבת. לרוב יש מעורבות של מספר בלוטות לימפה כולל בלוטות לימפה באזורים פחות שכיחים- כגון בלוטות לימפה אפי-טרוכלאריות (הנמצאות באזור הזרוע מעל המרפק). כל איבר עשוי להיות מעורב במחלה, לרבות איברים שאינם קשורים למערכת הלימפה (אקסטרה-נודאליים). מרבית החולים לא סובלים מחום, הזעות לילה או ירידה במשקל.

קלסיפיקציהעריכה

ניתן לחלק את הגידול למספר Grades- דרגות:

  • grade 1- לימפומה של צנטרוציטים (תאים קטנים)
  • grade 2- שילוב בין צנטרוציטים לצנטרובלאסטים,

טיפולעריכה

לימפומה פוליקולרית היא אחד הגידולים שהכי מגיבים לטיפול כימותרפי וטיפול הקרנתי. בנוסף לכך, חלק מהגידולים עוברים רגרסיה גם ללא טיפול. אצל חולים ללא סימפטומים, אין צורך בטיפול התחלתי אלא במעקב בלבד. אצל חולים הנדרשים לטיפול רפואי, הטיפול הניתן הוא מתן כימותרפיה- בין אם על ידי תרופה אחת (למשל chlorambucil ) או מישלב של מספר תרופות כגון מתן שילוב CHOP או R-CHOP. מרבית החולים (50%-75%) ישיגו רמיסיה מן המחלה עם טיפול נכון. עם זאת, אצל מרבית מן החולים המחלה חוזרת. טיפולים נוספים כוללים: קומבינציות של אלקילטורים, rituximab, וכן השתלות מח עצם.

מחקר שנערך במרכז דוידוף בבילינסון גילה כי התרופה הביולוגית ריטוקסימב (rituximab) ("מבְּתֶרה") מפחית ב-40% את תמותת החולים.[1]

קישורים חיצונייםעריכה

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.