ליסה לסלי

כדורסלנית

ליסה דשואן לסלי-לוקוודאנגלית: Lisa Deshaun Leslie-Lockwood; נולדה ב-7 ביולי 1972) היא כדורסלנית עבר אמריקאית ששיחקה בעמדת הסנטר בקבוצת לוס אנג'לס ספארקס מליגת ה-WNBA.

ליסה לסלי
Lisa Deshaun Leslie-Lockwood
לידה 7 ביולי 1972 (בת 51)
גרנדה שבקליפורניה עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה סנטר
גובה 1.96 מטרים
היכל התהילה נבחרה כשחקנית בשנת 2015
קבוצות כשחקנית
1994–1995
1997–2009
סיצ'ילגזו
לוס אנג'לס ספארקס
מאזן מדליות
ליסה לסלי
לסלי במדי נבחרת ארצות הברית במהלך אולימפיאדת בייג'ינג
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
אולימפיאדה
זהבאטלנטה 1996 כדורסל
זהבסידני 2000 כדורסל
זהבאתונה 2004 כדורסל
זהבבייג'ינג 2008 כדורסל
אליפות העולם בכדורסל
ארדאוסטרליה 1994 כדורסל
זהבגרמניה 1998 כדורסל
זהבסין 2002 כדורסל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לסלי, הנחשבת לאחת מהכדורסלניות הטובות בהיסטוריה, הייתה לשחקנית הראשונה שהטביעה במשחק בליגת ה-WNBA. היא זכתה בשתי אליפויות, בהן זכתה גם בתואר השחקנית המצטיינת של סדרת הגמר, הייתה שלוש פעמים ל-MVP של העונה הסדירה ב-WNBA ופעמיים בתואר שחקנית ההגנה של העונה. לסלי קלעה 6,263 נקודות בליגת ה-WNBA, נתון שהציב אותה כקלעית הגדולה בכל הזמנים בעת פרישתה.[1] ב-2015 נבחרה להיכל התהילה של הכדורסל.

בנבחרת ארצות הברית בכדורסל נשים זכתה לסלי בארבע מדליות זהב אולימפיות, והייתה שותפה לשתי זכיות באליפות העולם בכדורסל נשים ובמדליית ארד אחת.

ראשית חייה עריכה

לסלי גדלה בקליפורניה, ובינקותה עזב אביה את המשפחה. לאחר עזיבתו רכשה אימהּ משאית, על מנת לפרנס בעצמה את שלוש בנותיה. בעבודתה, נעדרה אימה תכופות מהבית, ולעיתים נאלצה להיעדר למספר שבועות כדי לכלכל את המשפחה.

לסלי, שהתנשאה לגובה של 1.80 מ' כבר כשהייתה בכיתה ז', החלה לשחק כדורסל בקבוצת בית הספר ובילדותה העריצה את ג'יימס וורת'י, כוכבה של לוס אנג'לס לייקרס. כבר מגיל צעיר התאמנה לסלי, שהייתה שמאלית מטבעה, על זריקה לסל גם בידה הימנית, ופיתחה אמבידקסטריות. בשנת 1986 החלה ללמוד בבית הספר התיכון "מורנינגסייד", בו שיחקה בקבוצת הכדורסל, הכדורעף והתחרתה גם באתלטיקה קלה, ואף הייתה לאלופת המדינה בקפיצה לגובה ובקפיצה משולשת לבנות גילה.

כשהייתה בכיתה י' סייעה לסלי לקבוצת התיכון להעפיל עד לחצי-גמר אליפות המדינה. עם הישמע הבאזר זרקה לסלי לסל בניסיון אחרון לנצח במשחק, אולם לא הצליחה לקלוע וקבוצתה הפסידה. כשהייתה לסלי בכיתה יא', כבר צמחה לגובה של 1.96 מטר והובילה את קבוצתה לאליפות המדינה ובסיום השנה אף זומנה לסגל נבחרת ארצות הברית לנערות.

בשנתה האחרונה בתיכון כבר נחשבה לסלי לשחקנית הטובה ביותר במדינה לבנות גילה. היא רשמה לאורך העונה ממוצעים של 27 נקודות ו-15 ריבאונדים והובילה את מורנינגסייד לזכייה נוספת באליפות. בקבוצת הכדורסל של התיכון היה נהוג כי כוכבת הקבוצה בשנת הלימודים האחרונה מנסה לשבור את שיא הקליעה של בית הספר. במשחקה האחרון בתיכון הורה מאמן הקבוצה לחברותיה למסור ללסלי את הכדור בכל הזדמנות על מנת שתנסה לשבור את השיא שעמד על 69 נקודות. לסלי קלעה 101 נקודות במחצית המשחק הראשונה בלבד,[2] אך על אף ששברה את שיא בית הספר, לא הצליחה לשבור את שיא המדינה של שריל מילר שעמד על 105 נקודות, משום שהקבוצה היריבה בחרה שלא להופיע במגרש לאחר הפסקת המחצית.

קריירת מכללות עריכה

עם סיום לימודיה התיכוניים, בחרה לסלי להישאר קרוב לביתה ונרשמה לאוניברסיטת דרום קליפורניה. כבר במשחק הבכורה שלה קלעה לסלי 30 נקודות וקטפה 20 ריבאונדים

קריירה מקצוענית עריכה

כשסיימה לסלי את לימודיה במכללות, טרם קמה בארצות הברית ליגה מקצוענית לנשים. היא החליטה להצטרף לקבוצת סיצ'ילגזו(איט') מהליגה האיטלקית, בה שיתפה פעולה עם שתי אמריקאיות נוספות - סינתיה קופר ותמי ג'קסון.[3] היא שיחקה בקבוצה עונה אחת, בה רשמה ממוצעים של 22.6 נקודות ו-11.7 ריבאונדים למשחק.

קריירת ה-WNBA עריכה

בשנת 1996, הוקמה ליגת ה-WNBA ובפברואר 1997 נערך דראפט ההקמה, בו כל אחת מהקבוצות בחרה כדורסלניות למילוי הסגל הראשוני שלהן. לסלי נבחרה בבחירה השביעית על ידי לוס אנג'לס ספארקס. כבר בעונת הבכורה של הליגה, הראתה לסלי דומיננטיות ושהייתה למלכת הריבאונדים הראשונה של הליגה כשקטפה 9.5 כדורים חוזרים למשחק. היא רשמה גם 2.1 חסימות, שנייה בליגה רק לאלנה ברנובה ו-15.9 נקודות, שהציבו אותה במקום השלישי בין קלעיות הליגה הטריה.[4] היא סייעה לקבוצתה לסיים את העונה במאזן של 14 ניצחונות ו-14 הפסדים, ובסיום העונה נבחרה לחמישיית העונה על אף שקבוצתה לא העפילה למשחקי הפלייאוף.

בעונה השנייה של הליגה, עונת 1998, המשיכה לסלי את הדומיננטיות שלה מתחת לסלים. היה הייתה למלכת הריבאונדים של הליגה בפעם השנייה ברציפות, חסמה 2.1 זריקות למשחק, שנייה בליגה רק למרגו דידק, ופעם נוספת הייתה שלישית בין קלעיות הליגה כשרשמה 19.6 נקודות בממוצע.[5] חרף יכולתה האישית הגבוהה, לא הצליחו הספארקס להעפיל למשחקי הפלייאוף בפעם השנייה ברציפות. בעונת 1999 הצליחה לוס אנג'לס להעפיל לראשונה למשחקי הפלייאוף. לסלי, שהייתה לקלעית המובילה של הקבוצה ולקוטפת הריבאונדים המצטיינת שלה, הובילה את הספארקס למאזן של 20 ניצחונות מול 12 הפסדים. הקבוצה העפילה לגמר המערב, בו פגשה את יוסטון קומטס, אלופת השנתיים הקודמות והודחה מולה בשני משחקים.

לקראת עונת 2000 מונה מייקל קופר למאמנה של הקבוצה. לסלי שרשמה שיא קריירה של 82.4% קליעה מקו העונשין, המשיכה בדומיננטיות הרבה שלה וסייעה לקבוצתה לסיים את העונה במאזן הטוב ביותר בליגה עם 28 ניצחונות מול ארבעה הפסדים בלבד. במשחקי הפלייאוף העפילה הקבוצה שוב לגמר המערב, בו פגשה שנית את יוסטון קומטס, והודחה מולה בשני משחקים פעם נוספת.

בנבחרת ארצות הברית עריכה

לסלי זומנה לראשונה לסגל נבחרת ארצות הברית לקראת אליפות העולם בכדורסל שנערכה באוסטרליה בשנת 1994. לסלי תרמה לאורך הטורניר 10.5 נקודות ו-4.8 ריבאונדים למשחק. נבחרת ארצות הברית העפילה עד לשלב חצי הגמר, בו הפסידה לנבחרת ברזיל. לסלי רשמה בחצי הגמר רק 5 נקודות, וקלעה סל אחד במשחק בחמישה ניסיונות.[6] במשחק על מדליית הארד קלעה לסלי שיא טורניר אישי של 19 נקודות, הוסיפה 7 ריבאונדים וסייעה לנבחרתה לגבור על נבחרת אוסטרליה המארחת 95-100, ולזכות במדליית הארד.[7]

בטורניר הכדורסל של אולימפיאדת אטלנטה (1996) הייתה לסלי לקלעית המובילה של נבחרתה עם 19.5 נקודות למשחק. ברבע גמר הטורניר היא קלעה 35 נקודות מול נבחר יפן, וקבעה שיא קליעה במדי נבחרת ארצות הברית.[8] בחצי גמר הטורניר היא רשמה דאבל דאבל של 22 נקודות ו-13 ריבאונדים בניצחון על אוסטרליה 71-93,[9] ובמשחק הגמר מול נבחרת ברזיל קלעה 29 נקודות והובילה את קבוצתה לזכייה במדליית הזהב.

לסלי המשיכה את הדומיננטיות הרבה שלה בזירה הבינלאומית גם באליפות העולם בכדורסל לנשים 1998. היא הייתה לקלעית המצטיינת של נבחרתה והרביעית בטורניר כולו עם 17.1 נקודות למשחק, והובילה את נבחרתה לתשעה ניצחונות ללא הפסד, ולמדליית זהב.[10] גם בטורניר הכדורסל של אולימפיאדת סידני (2000) הייתה לקלעית המצטיינת של נבחרתה והרביעית בטורניר כולו עם 15.8 נקודות למשחק, והובילה את ארצות הברית למדליית זהב נוספת בטורניר נטול הפסדים.[11]

סטטיסטיקות קריירה עריכה

בעונה הסדירה עריכה

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
1997 לוס אנג'לס 28 28 32.2 .431 .261 .598 9.5 2.6 1.4 2.1 15.9
1998 לוס אנג'לס 28 28 32.1 .478 .391 .768 10.2 2.5 1.5 2.1 19.6
1999 לוס אנג'לס 32 32 29.1 .468 .423 .731 7.8 1.8 1.1 1.5 15.6
2000 לוס אנג'לס 32 32 32.1 .458 .219 .824 9.6 1.9 1.0 2.3 17.8
2001 לוס אנג'לס 31 31 33.3 .473 .367 .736 9.6 2.4 1.1 2.3 19.5
2002 לוס אנג'לס 31 31 34.2 .466 .324 .727 10.4 2.7 1.5 2.9 16.9
2003 לוס אנג'לס 23 23 34.4 .442 .324 .617 10.0 2.0 1.3 2.7 18.4
2004 לוס אנג'לס 34 34 33.8 .494 .273 .712 9.9 2.6 1.5 2.9 17.6
2005 לוס אנג'לס 34 34 32.2 .440 .206 .586 7.3 2.6 2.0 2.1 15.2
2006 לוס אנג'לס 34 34 30.7 .511 .400 .650 9.5 3.2 1.5 1.7 20.0
2008 לוס אנג'לס 33 33 32.1 .463 .235 .661 8.9 2.4 1.5 2.9 15.1
2009 לוס אנג'לס 23 21 27.7 .518 .167 .722 6.6 2.1 0.7 1.4 15.4
קריירה 363 361 32.0 .470 .316 .695 9.1 2.4 1.4 2.3 17.3

בפלייאוף עריכה

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
1999 לוס אנג'לס 4 4 36.3 .483 .308 .778 8.5 2.8 1.0 1.5 19.0
2000 לוס אנג'לס 4 4 34.8 .491 .000 .826 10.3 2.0 0.2 1.2 18.8
2001 לוס אנג'לס 7 7 37.1 .492 .429 .740 12.3 3.0 1.7 4.4 22.3
2002 לוס אנג'לס 6 6 38.7 .535 .625 .731 7.8 1.8 1.8 2.8 19.3
2003 לוס אנג'לס 9 9 36.3 .540 .333 .704 8.9 2.6 1.3 3.1 20.8
2004 לוס אנג'לס 3 3 36.7 .452 .000 .750 8.7 0.7 0.3 2.7 11.3
2005 לוס אנג'לס 2 2 33.5 .357 .000 .615 6.5 3.5 2.5 1.5 9.0
2006 לוס אנג'לס 5 5 32.6 .308 .333 .759 7.2 1.8 0.8 1.6 12.6
2008 לוס אנג'לס 6 6 32.0 .516 .500 .625 8.8 2.2 1.2 2.8 13.8
2009 לוס אנג'לס 6 6 34.6 .452 .000 .615 9.2 2.0 1.3 1.5 16.7
קריירה 52 52 35.4 .480 .390 .711 9.1 2.3 1.3 2.5 17.5

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ליסה לסלי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה


נבחרת ארצות הבריתהאלופה האולימפית בבייג'ינג (2008)

1  • 2  • 3  • 4 פונדקסטר • 5 אוגוסטוס • 6 בירד • 7 לאוסון • 8 מילטון-ג'ונס • 9 לסלי • 10 קאצ'ינגס • 11 תומפסון • 12 טוראסי • 13 פלוורס • 14 סמית • 15 פארקר • מאמן: דונובן

ארצות הברית