ליפובנים

ליפובנים הוא כינוי שניתן לבני קבוצה אתנית ממוצא רוסי השוכנת בעיקר בדלתא של הדנובה בדרום מזרח רומניה, בדרום בסרביה באוקראינה, בדוברוג'ה, כולל בקדרילטר ובאזורים אחרים בבולגריה.

ריכוזי היישוב של ליפובנים ברומניה ב-2002
ליפובנים בעת טקס דתי בכפר סלבה צֶ'רקֶזָה שברומניה. צילום: מיכאיל אבסטאפייב

מספר הליפובנים ברומניה הוא 29,774 ומקובל לצרף למספר זה גם את מספר הרוסים שהוא 8,914‏[1]. מרבית הליפובנים ברומניה מתגוררים במחוז טולצ'ה, אך יש ליפובנים גם בקונסטנצה, יאשי, סוצ'אבה ובראילה. בירת הלופבנים באוקראינה היא וילקובה בדלתא של הדנובה. בשנת 1654, הכנסייה הרוסית בהנהגת הפטריארך ניקון הנהיגה שינויים. מאוחר יותר, בתקופת פיוטר הגדול, נכפו השינויים בכוח והוטלו סנקציות על מי שלא קיבל אותם, כולל כפיית לבוש מיוחד. המאמינים, שלא היו מוכנים לשנות את אורחותיהם, נדדו למקומות שונים ובהם פולין, קנדה, אלסקה ויפן. חלק מהם הגיעו לאזור הדלתה של הדנובה בדוברוג'ה וחלק לבוקובינה.

הליפובנים שהגיעו לרומניה היו בעיקר דייגים מסביבות הדון והדנייפר, לכן התאים להם להתיישב במקומות בהם המשיכו במלאכת הדיג.

הליפובנים הם נוצרים פרבוסלבים אדוקי האמונה הישנה בדתם, משתמשים בלוח היוליאני ומדברים ניב רוסי ישן שקלט לתוכו מילים אוקראיניות ומילים רומניות.

אטימולוגיהעריכה

הליפובנים קרויים על שמו של מייסד הכת, אב המנזר ויגורצקאיה, שב-1742, בתקופת הדיכוי הסתגר עם חסידיו במנזר קטן ונידח, חסם את הבאר והצית את עצמו. שמו של אב המנזר היה פיליפ פוסטוביאט ומהשם פיליפ נקראו החסידים "פיליפובני", שם שהתקצר ל"ליפובני".

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ליפובנים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה