פתיחת התפריט הראשי

לירה (כלי נגינה)

כלי מיתרים, מעין נבל קטן, מן החשובים ביוון העתיקה
הלירה כציור על אגרטל יווני עתיק
הסרקופג המיקני מכרתים מהמאה ה-14 לפנה"ס ובו הלירה בעלת שבעת המיתרים

הלירהיוונית: λύρα) הוא כלי מיתרים, מעין נבל קטן, מן החשובים ביוון העתיקה. גוף הלירה היה עשוי משריון צב ומתוכו בלטו שתי זרועות מחוברות בדומה לעול שממנו נמתחו המיתרים. מספר המיתרים נע בין 3 ל-10 ופרטו עליהם במפרט. באורגנולוגיה, הלירה מוגדרת כלאוטה (או "קתרוס"), אשר בו המיתרים מחוברים לקורת רוחב (yoke).

אזכורים שונים של כלי הנגינה בתרבותעריכה

המיתולוגיה היוונית מספרת שהרמס בנה את הלירה משריון צב בבוקר בו נולד. תמורת כלי נגינה זה, הסכים אפולו, שהיה חובב מוזיקה, להפוך את הרמס ואת אמו לאלים.[1] כלי נגינה זה מוזכר ביצירותיו של הומרוס: האיליאדה והאודיסיה. שאול טשרניחובסקי, אשר תרגם את היצירה לעברית, כינה את הכלי "כינור".[2]

בעיר אור העתיקה שבמסופוטמיה נחשפו לירות המתוארכות לשנת 2500 לפני הספירה.

הציור המוקדם ביותר של לירה בעלת שבעה מיתרים מופיע על סרקופג המפורסם של Hagia Triada (מקום ישוב קטן בכרתים) והיא מתוארכת לשנת 1400 לפני הספירה.

מימי הביניים משמש השם "לירה" בעיקר לכלי קשת שונים כמו "כינור הגלגל", וכינור הדומה ל"כמנצ'ה" בטורקיה. הלירה נמצאת בשימוש כיום באתיופיה, במצרים העליונה ובדרום סיני.

לפי המסורת היהודית, דוד המלך ניגן לפני שאול המלך בנבל קשתי, שהוא למעשה לירה. כלי נגינה זה מכונה "כינור דוד". כך מתואר בספר שמואל (ט"ז, כ"ג): "וְהָיָה, בִּהְיוֹת רוּחַ-אֱלֹהִים אֶל-שָׁאוּל, וְלָקַח דָּוִד אֶת-הַכִּנּוֹר, וְנִגֵּן בְּיָדוֹ; וְרָוַח לְשָׁאוּל וְטוֹב לוֹ, וְסָרָה מֵעָלָיו רוּחַ הָרָעָה".

סוגים של לירהעריכה

הלירה המוכרת לנו כיוםעריכה

כלי מיתר דמוי כינור עם מיתרי תהודה. (נפוצה גם בטורקיה בסגנון קצת שונה)

לירה דה בראצ'ועריכה

לירת הזרוע (באיטלקית: lira da braccio). זהו כלי קשת, הדומה לכינור, מתקופת הרנסאנס. בעל חמישה מיתרים המתוחים מעל השחיף ושני מיתרי בורדון מחוצה לו.

לירה דה גאמבהעריכה

לירת שוק (באיטלקית: lira da gamba). קרויה גם לירונה (באיטלקית: lirone). זהו כלי באס גדול הנתמך מתחת לצוואר המנגן ומונח בין ברכיו. הכלי הוא בעל תשעה עד חמישה עשר מיתרים ושני מיתרי בורדון.

סוגים נוספים של לירהעריכה

  • לירת קופסה - תיבת התהודה שלה דמוית קופסה
  • לירת קערה - תיבת התהודה שלה בצורת קערה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא לירה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אהרון שבתאי, הקוסמולוגיה והאלים האולימפים - הולדת הרמס, בתוך: המיתולוגיה היוונית, עמ' 16-18 הוצאת מפה, תש"ס, 2000
  2. ^ הומירוס, האיליאדה והאודיסיה, תרגום ש. טשרניחובסקי, הוצאת דביר, עמוד 173, שורה 144