פתיחת התפריט הראשי

לְךָ אֵלִי תְּשׁוּקָתִי הוא פיוט אשר חיבורו מיוחס לרבי אברהם אבן עזרא (ראב"ע) בן המאה ה-12, אם כי יש המייחסים אותו לרבי יהודה הלוי.[1].

לך אלי תשוקתי

לְךָ אֵלִי תְּשׁוּקָתִי / בְּךָ חֶשְׁקִי וְאַהֲבָתִי
לְךָ לִבִּי וְכִלְיוֹתַי / לְךָ רוּחִי וְנִשְׁמָתִי
לְךָ יָדַי לְךָ רַגְלַי / וּמִמָּךְ הִיא תְּכוּנָתִי
לְךָ עַצְמִי לְךָ דָמִי / וְעוֹרִי עִם גְּוִיָּתִי
לְךָ עֵינַי וְרַעְיוֹנַי / וְצוּרָתִי וְתַבְנִיתִי
לְךָ רוּחִי לְךָ כֹחִי / וּמִבְטַחִי וְתִקְוָתִי
לְךָ לִבִּי וְדַם חֶלְבִּי / כְּשֶׂה אַקְרִיב וְעוֹלָתִי
לְךָ יָחִיד בְּלִי שֵׁנִי / לְךָ תוֹדֶה יְחִידָתִי
לְךָ מַלְכוּת לְךָ גֵאוּת / לְךָ תֵאוֹת תְּהִלָּתִי
לְךָ עֶזְרָה בְּעֵת צָרָה / הֱיֵה עֶזְרִי בְּצָרָתִי
לְךָ אוֹחִיל בְּעֵת אָחִיל / כְּיוֹלֵדָה בְּאַנְחָתִי
לְךָ שִׂבְרִי רְפָא שִׁבְרִי / וְאֶת צִירִי וּמַכָּתִי
לְךָ אֶהֱמֶה וְלֹא אֶדְמֶה / עֲדֵי תָּאִיר אֲפֵלָתִי
לְךָ נֶצַח בְּךָ אֶבְטַח / וְאַתָּה הוּא אֱיָלוּתִי
לְךָ אֶזְעַק בְּךָ אֶדְבַּק / עֲדֵי שׁוּבִי לְאַדְמָתִי
לְךָ אֲנִי בְּעוֹדִי חַי / וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי
לְךָ אוֹדֶה וְאֶתְוַדֶּה / עֲלֵי חֶטְאִי וְרִשְׁעָתִי
לְךָ יִשְׁעִי סְלַח רִשְׁעִי / וְאֶת פִּשְׁעִי וְאַשְׁמָתִי
לְךָ אִכַּף וְאֶפְרֹשׁ כַּף / שְׁמַע נָא אֶת תְּחִנָתִי
לְךָ אֶבְכֶּה בְּלֵב נִדְכֶּה / בָּרֹב שִׂיחִי וְתוּגָתִי
לְךָ חֶסֶד לְךָ חֶמְלָה / חֲמֹל עַל כָּל תְּלָאוֹתִי

חלק מהפיוט

פיוט זה נאמר על ידי כל הקהל כאיש אחד, על ידי החזן וקהל המתפללים לסירוגין או על ידי החזן בלבד. נהוג לומר את הפיוט בישיבה (אף על פי שהוא ממלא את מקומו של הווידוי, ועל פי ההלכה יש לעמוד בשעת אמירת הווידוי[2], ואכן יש שהצריכו מטעם זה לומר את הפיוט בעמידה[3]).

תוכן עניינים

זמני אמירת הפיוטעריכה

פיוט זה נוהגים לומר מרבית הספרדים ויהודי תימן (אך לא היהודים הספרדים והפורטוגלים, המוכרים כספרדים המערבים) בפתיחת סדר תפילת ערבית של יום הכיפורים, וזאת משום שבנוסף להיותו מעורר את נפש האדם לכמיהה וערגה אל אלוהיו וזכירת יום המיתה, הוא מכיל בתוכו התוודות על חטאי האדם, אותם הפיוט מונה על פי סדר האלפבית, כדרך שעושים בוידוי. על ידי כך יוצאים המתפללים ידי חובת הפוסקים הסוברים שצריך להתוודות אחר האכילה בתום הסעודה מפסקת (בני עדות אשכנז מסתלקים מספק זה ויוצאים ידי חובתם על ידי אמירת "תפילה זכה")[4].

ישנם שאמרו פיוט זה בדקות האחרונות לחייהם, כחלק מהווידוי הנאמר אז, ויש הנוהגים לאומרו בשעת לווית המת.

יש מקפידים שלא לומר את החרוז "ואנסך דמעי לך" אם אין עיניהם זולגות דמעות בעת האמירה.

הפיוט במוזיקה המודרניתעריכה

מלבד הלחנים המסורתיים לפיוט זה, ישנם לחנים מודרניים המושרים על ידי יוצרים בני-זמננו, כמו מאיר בנאי ויאיר גדסי.

לשיר חובר ריקוד עם, אשר פופולרי מאד בהרקדות ברחבי ישראל - היוצר הוא הכוריאוגרף שלמה ממן והגרסה הנרקדת היא בעיקר זו של הזמר סגיב כהן.

לקריאה נוספתעריכה

  • בקשת "אחד יחיד ומיוחד אליך תקותי", על משקל תפילת לך אלי, מעריב, גיליון ראש השנה תשל"ז.
  • ספר מימים ימימה, סדר הסליחות והתרת נדרים, הפיוט הנודע לך אלי תשוקתי עם פירוש מוסרי נרחב מאת הרב שלמה משה עמאר. ירושלים תשע"ט.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לדעת הרב מאיר מאזוז הפיוט לא נכתב בידי הראב"ע או ריה"ל, זוהי טעות שהשתרשה בעקבות רב מסוים במאות האחרונות.
  2. ^ שולחן ערוך המקוצר, חלק ג סימן קיד סעיף א
  3. ^ פרי חדש סימן תרז
  4. ^ כף החיים סימן תרז סק"ב)