לכל איש יש שם

לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם הוא שיר עברי מאת המשוררת הישראלית זלדה, שראה אור בקובץ שיריה "אל תרחק" (תשל"ה 1974). השיר הוא משיריה הידועים של המשוררת. השיר נקרא בימי מועד וזיכרון ממלכתיים במדינת ישראל, ובכלל זה בטקס קריאת שמות הנספים בשואה, המכונה טקס "לכל איש יש שם". השיר השאיל את שמו גם למפעל ההנצחה "לכל איש יש שם" של מוסד יד ושם.
בשנה שלאחר פרסומו הולחן השיר על ידי חנן יובל, ובוצע לראשונה על ידי חוה אלברשטיין באלבומה "כמו צמח בר" (1975).

לכל איש יש שם
מאת זלדה
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתַן לוֹ אֱלֹהִים וְנָתְנוּ לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתְנוּ לוֹ קוֹמָתוֹ וְאֹפֶן חִיּוּכוֹ וְנָתַן לוֹ הָאָרִיג, לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָתְנוּ לוֹ הֶהָרִים וְנָתְנוּ לוֹ כְּתָלָיו, לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתְנוּ לוֹ הַמַּזָּלוֹת וְנָתְנוּ לוֹ שְׁכֵנָיו, לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָתְנוּ לוֹ חֲטָאָיו וְנָתְנָה לוֹ כְּמִיהָתוֹ, לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָתְנוּ לו שׂונְאָיו וְנָתְנָה לוֹ אַהֲבָתוֹ, לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָתְנוּ לוֹ חַגָּיו וְנָתְנָה לוֹ מְלַאכְתוֹ, לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָתְנוּ לוֹ תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה וְנָתַן לוֹ עִוְרוֹנוֹ, לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתַן לוֹ הַיָּם וְנָתַן לוֹ מוֹתוֹ.
"אל תרחק" (1974)

מבנה השיר

השיר מתבסס על מאמר חז"ל במדרש תנחומא, פרשת ויקהל סימן א:

את מוצא שלשה שמות נקראו לו לאדם, אחד מה שקוראים לו אביו ואמו, ואחד מה שקוראין לו בני אדם, ואחד מה שקונה הוא לעצמו. טוב מכולן מה שקונה הוא לעצמו.

ארגון השיר מבטא את סדר החשיבות של הנושאים:

• בפתיחה, תבוא ההכרה של עליונות האל על הבריאה כולה.
• לאחר מכן התייחסות למעשיו של האדם.
• בסוף השיר מוזכרים הים והמוות.

לקריאה נוספת

• ארנה גולן, '"לכל איש יש שם" מאת זלדה', בספרה גבר, אישה, תעודת זהות: שאלות של זהות ביצירות מן הספרות העברית, תל אביב: חורב, תשס"ה 2004, עמ' 160–166.

קישורים חיצוניים

• "לכל איש יש שם" באתר בית לזמר העברי
• מילות השיר "לכל איש יש שם" באתר שירונט
• רבקה ירון, ניתוח השיר, באתר "אימגו"
• ניתוח נוסף של השיר, באתר המרכז לתכנון לימודים
• ניתוח של השיר עם דפי עבודה, באתר מק"מ - "המרכז לקידום המחשב והטכנולוגיה בחינוך"
• תמר זיגמן, לכל איש יש שם, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 9 באפריל 2018
• אבי שגיא, בין "לכל איש יש שם" ל"שמי הוא שם תורמי" : זלדה ויהודה עמיחי על דרכי עיצובה של הזהות, ראשית, 1 (תשס"ט), עמ' 325–358. (נדפס גם בספרו המסע האנושי למשמעות: עיון הרמנויטי-פילוסופי ביצירות ספרותיות, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ט 2009, עמ' 71–101)