פתיחת התפריט הראשי

לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת הוא מזמור מספר תהילים פרק ס"ז (פרק ס"ו בתרגום השבעים ובוולגטה). ייחודו הוא בשילוב שבו בין אוניברסליות לבין פרטיקולריות ישראלית. פיבל מלצר הגדירו כ"ספק תפילה ספק תהילה, ספק לשעבר ספק לעתיד, והוא גם תפילה וגם תהילה, גם עבר וגם עתיד"[1].

פסוקי המזמור:תהלים ס"ז
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת

א לַמְנַצֵּח בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר:
ב אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה:
ג לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ:
ד יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם:
ה יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה:
ו יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם:
ז אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ:
ח יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:

החוקרים התקשו לגבי המושב בחיים של המזמור, שכן ברובו אין לו תוכן קונקרטי מלבד תפילה ותהילה. עם זאת, על פי שלוש המילים "אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ" שיערו חלק מהחוקרים, כדוגמת יחזקאל קויפמן[2] שהמזמור הוא שיר היבול וקשור כנראה לסוכות, הוא חג האסיף. על פי עמוס חכם ב"דעת מקרא", תפילת הודיה שנאמרה בעת הקרבת קורבנות כתודה על פדות מצרה.

המזמור בתפילה ובקבלהעריכה

המזמור נאמר בנוסח עדות המזרח לפני תפילת ברוך שאמר בימי חול, וכן לאחר תפילת מנחה ולפני קדיש יתום בימי חול. מכיוון שמספר המילים במזמור הוא 49, וכן הוא גם מספר אותיות הפסוק האמצעי,[3] התפשט המנהג לומר מזמור זה לאחר ספירת העומר, הנאמרת 49 יום בשנה, ובכל יום לכוון למילה אחרת מן המזמור ולאות אחרת מן הפסוק האמצעי.

בקהילות רבות אומרים מזמור זה לפני תפילת ערבית של מוצאי שבת, כסימן ברכה לקראת השבוע החדש, על פי תוכן המזמור. עוד נכלל המזמור בתיקון לאה שבתיקון חצות על פי האר"י.

למזמור יוחסה ברבות הימים חשיבות דתית רבה בקבלה; על שום היותו סימטרי, בן שבעה פסוקים, ועל שום הארמזים שבו לברכת כהנים, ערכו אותו המקובלים בצורת מנורת שבעת הקנים שהודלקה בבית המקדש. המקובלים שיבחו את האומר מזמור זה ומשווה לנגד עיניו את צורת המנורה. כאשר המזמור ערוך בצורה כזו הוא מכונה גם למנצח בצורת המנורה (על שם התיבה הפותחת את כותרתו, "למנצח"). בעקבות החשיבות הרבה שיוחסה לצורה זו בקבלה, מופיע מזמור זה בצורה המנורה בלוחות "שיוויתי" רבים, ובחלק מהסידורים בנוסח עדות המזרח, לעזר למתפללים.

המסורת אומרת שדוד המלך כשהיה יוצא למלחמה על המגן שלו היה חרוט מזמור זה, בצורה הידועה לנו בתור מגן דוד[4], לעומת זאת הרמ"א כתב שהמנורה היתה מצויירת בתוך ה"מגן דוד"[5].

הלחנהעריכה

במוזיקה הקלאסית הולחן המזמור על ידי צ'ארלס אייבס ותומאס טאליס.

גלריית המזמור בצורת המנורהעריכה

ניתן לראות שאלמנטים שונים מתווספים לצד המנורה, בגרסאות שונות.

לרוב המזמור מופיע בסידורי עדות המזרח בצורת המנורה.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מלצר, פני ספר תהלים, עמ' קסז.
  2. ^ ראו למשל: פני ספר תהילים, עמ' קסו.
  3. ^ אם המילים "תשפוט", "מישור" מלאות ב-ו', שלא כנוסח המסורה.
  4. ^ http://magendavidalbum.blogspot.com/2007/07/blog-post_22.html
  5. ^ https://www.hacohen.info/lamnazehsgulot