לסביות פוליטית

לסביוּת פוליטית היא תופעה השייכת לפמיניזם, בעיקר לפמיניזם הרדיקלי של הגל השני. היא כוללת זרמים של ספרטיזם לסבי. לסביות פוליטית מבוססת על הרעיון שאוריינטציה מינית היא בין היתר בחירה פוליטית ופמיניסטית, ומקדמת לסביות כאלטרנטיבה חיובית להטרוסקסואליות של נשים,[1] כחלק מהמאבק בסקסיזם.[2]  הרעיון של הוגות הלסביות הפוליטית היה שיש סתירה בין "להילחם בפטריארכיה במשך היום, ואז להיכנס למיטה עם הפטריארך האישי שלך בלילה".[3]

היסטוריה עריכה

לסביות פוליטית מקורה בשנות ה-60 המאוחרות של המאה ה-20, בתנועת הפמיניזם הרדיקלי של הגל השני, ואומצה ככלי למאבק בסקסיזם ובהטרוסקסואליות כפויה. שילה ג'פריז הייתה בין הנשים שפיתחו את הרעיון, בעיקר במאמר שכתבה "אהבי את אויבך? הוויכוח בין פמיניזם הטרוסקסואלי לבין לסביות פוליטית" ("Love Your Enemy? The Debate Between Heterosexual Feminism and Political Lesbianism")[3] אף על פי שהרעיון המרכזי בלסביות פוליטית הוא להפסיק לקיים יחסי מין עם גברים, הרעיון לא היה שעל נשים בהכרח לשכב עם נשים אחרות - מותר היה, על פי תורתן - להתנזר מסקס, או להגדיר עצמך א-מינית. להגדרתן, לסבית פוליטית היא "אישה אשר מוגדרת כאישה ואינה מזיינת גברים" (כאשר המונח "אישה מוגדרת כאישה" מנסה להבדיל בין נשים סיסג'נדריות לטרנסג'נדריות, אשר זהותן אינה מקובלת על פמיניסטיות רדיקליות מזרם זה).[4] הן הצהירו על גברים כעל האויב, ונשים במערכות יחסים כמשת"פיות ושותפות בדיכוי של עצמן. התנהגות הטרוסקסואלית נתפשה כאבן יסוד של המבנה הפוליטי של הפטריארכיה, ולכן לסביות שדוחות מעליהן התנהגות הטרוסקסואלית חותרות תחת המבנה הפוליטי הקיים.[5]

טי-גרייס אטקינסון, פמיניסטית רדיקלית שהייתה בין המייסדות של הקבוצה The Feminists, טבעה את הססמה שמייצגת את התנועה: "פמיניזם הוא התאוריה, לסביוּת היא הפרקטיקה".[6]

הצטלבות הלסביוּת והפמיניזם  עריכה

הפריחה של שתי התנועות - זכויות הומולסביות וזכויות האישה - קרתה באותה התקופה, בין שנות ה-60 ושנות ה-70. המטרה של הפמיניזם הרדיקלי הייתה למגר "תפקידי מין" (מה שלאורך זמן נקרא תפקידי מגדר, אלא שהפמיניסטיות הרדיקליות מגל זה אינן מאמינות במגדר שהוא נפרד ממין), וגם התנהגות הומוסקסואלית נתפשה כמאתגרת תפקידים מיניים מסורתיים, ולכן החפיפה בין התנועות הייתה ברורה. בו זמנית, הלסביות בתנועת זכויות הנשים לא תמיד חוו קבלה מוחלטת, וגם התנועה לזכויות להט"ב לעיתים קרובות קידמה רעיונות שאינם כופרים במבנה ההטרונורמטיבי של החברה - ולפיכך לא התאימה ללסביות שהן פמיניסטיות רדיקליות.[6]

הלסביות הפוליטיות רצו לעודד נשים באשר הן לאמץ חיים שמוקדשים לנשים אחרות, לא רק ברמה של בחירה אישית (העמדה של לסביות רבות בתנועה הפמיניסטית) אלא בתור עמדה פוליטית. הרעיון לפיו נשים ששותפות בקידום ועשייה של האינטרסים המשותפים שלהן הוא הכרח לשינוי תפקידן של נשים בחברה, וששינוי זה אינו יכול לקרות במסגרת יחסים הטרוסקסואליים או התנהלות על פי נורמות מסורתיות.[7]  

ספרטיזם לסבי עריכה

ספרטיזם לסבי הוא אידאולוגיה שמשויכת לפמיניזם רדיקלי, לפיו השיטה הטובה ביותר להתנגד לפטריארכיה היא דרך התמקדות בלעדית בנשים וילדות.[8] רבות מבין הספטרטיסטיות לא האמינו ביכולת של גברים לתרום באופן חיובי לפמיניזם, ויהי רצונם הטוב כשיהיה, מכיוון שעד שיפורקו ההתניות החברתיות ותפקידי המגדר, גורלם של גברים לשעתק את הדינמיקות של הפטריארכיה בכל מקום שיפעלו.[9] 

היו גם ספרטיסטיות הטרוסקסואליות, כמו תא 16, אך רוב התנועה הייתה לסבית. ביניהן, נשים שראו בספרטיזם בחירה לחיים, ואחרות, כמו שרלוט באנץ', ממייסדות The Furies Collective, שראו בספרטיזם אמצעי זמני, עד שמטרות ספציפיות יושגו בחברה, או למען צמיחה אישית של הספרטיסטיות.[10] לדעתן של The Furies, התמקדות בנשים אינה מספקת כשלעצמה, אלא שעל ספרטיסטיות לחיות ולעבוד רק עם נשים שגם הן התחייבו "לניתוק מוחלט מפריווילגיות גבריות", ואמרו ש"כל עוד נשים נהנות מהתמורות של הטרוסקסואליות, כולל ביטחון ופריווילגיות, הן ייאלצו בשלב מסוים לבגוד באחיותיהן, בעיקר אחיותיהן הלסביות שאינן מקבלות את אותן התמורות".[5]

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת  עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Bindel, Julie (27 במרץ 2004). "Location, location, orientation". The Guardian. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Krebs, Paula. "Lesbianism as a Political Strategy". Off Our Backs 17.6.
  3. ^ 1 2 My sexual revolution, Julie Bindel, The Guardian, 30 January 2009
  4. ^ Helen G, Women born women?, The F-Word, ‏2012-05-21 (באנגלית) (ארכיון)
  5. ^ 1 2 Bunch, Charlotte/The Furies Collective, "Lesbians in Revolt", in The Furies: Lesbian/Feminist Monthly, vol. 1, January 1972, pp.8–9
  6. ^ 1 2 Lesbianism and Feminism, Anne Koedt, 1971
  7. ^ Ramazanoglu; Routledge, Feminism and the Contradictions of Oppression, Routledge, 1989. pp84-86
  8. ^ Christine Skelton, Becky Francis, Feminism and the Schooling Scandal, Taylor & Francis, 2009 ISBN 0-415-45510-3, ISBN 978-0-415-45510-7 p. 104.
  9. ^ Sarah Hoagland, Lesbian Ethics: toward new value, p. 60, 154, 294.
  10. ^ Davis, Flora. Moving the Mountain: The Women's Movement in America since 1960, University of Illinois Press, 1999, ISBN 0-252-06782-7, p271