לסטר יאנג
לסטר יאנג (באנגלית: Lester Young; 27 באוגוסט 1909 - 15 במרץ 1959) היה אחד מנגני הסקסופון טנור החשובים ביותר במאה העשרים. נגינת הג'אז של יאנג, שזכה לכינוי Prez (קיצור של President - היינו, נשיא הג'אז[1]) מהזמרת בילי הולידיי, שינתה את הגישה לסקסופון לחלוטין. בין המוזיקאים שציינו אותו בתור אלילם נמנה צ'ארלי פארקר. אמנם הכלים המועדפים שלו היו סקסופון וקלרינט, אך הוא ניגן גם בחצוצרה, בכינור ועל מערכת תופים.
.jpg) | |
| לסטר יאנג | |
| לידה |
27 באוגוסט 1909 Woodville, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
15 במרץ 1959 (בגיל 49) ניו יורק, ארצות הברית |
| שם לידה |
Lester Willis Young |
| מקום קבורה |
בית הקברות אברגרינס |
| מוקד פעילות | ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1933 |
| סוגה | ג'אז בעיקר סווינג ובלוז |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה | סקסופון וקלרינט |
| חברת תקליטים |
ורב רקורדס, סבוי רקורדס, קומודור רקורדס, Original Jazz Classics |
| פרסים והוקרה |
היכל התהילה של גראמי (2004) |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
שנותיו הראשונות עריכה
לסטר יאנג נולד במיסיסיפי וגדל במשפחה של מוזיקאים; אביו היה מורה למוזיקה, ואחיו מתופף וזמר. משפחתו של יאנג נדדה זמן מה מדירה לדירה עד שהשתקעו במיניאפוליס. אביו לימד אותו לנגן בכינור, תופים, וחצוצרה בנוסף לסקסופון. בצעירותו ניגן יאנג בהרכב של משפחתו, עד שסירב להופיע עימהם בדרום, שם חוקי ג'ים קרואו היו בתוקף.
עם קאונט בייסי עריכה
אחרי ניסיון עם מספר הרכבים, פריצתו הגדולה לתודעה הייתה כשהצטרף אל קאונט בייסי בשנת 1933. נגניתו של יאנג הייתה רגועה, בניגוד לסגנון האגרסיבי של קולמן הוקינס, הסקסופוניסט הנחשב ביותר בשנים אלו.
יאנג עזב את בייסי כדי להצטרף להרכבו של פלטשר הנדרסון, אך כאשר זה הפעיל עליו לחץ לנגן כמו הוקינס שקדם לו בהרכב, הוא עזב. יאנג ניגן גם כחצי שנה בהרכבו של נגן הטובה וסקסופון הבס אנדי קריק, אך לבסוף שב אל בייסי ואל תזמורת "קאונט בייסי וברוני הקצב". בשנת 1937 הקליט מגלה הכישרונות ג'ון האמונד את התזמורת, הקלטה זו הייתה להקלטה המוקדמת ביותר של יאנג.
במקביל לעבודתו בתזמורת של בייסי, לסטר יאנג ניגן במספר הרכבים קטנים, חלקם כמוביל וחלקם לא. הוא ניגן עם מוזיקאים כמו ג'ו ג'ונס, פרדי גרין ובילי הולידיי.
שנות הארבעים עריכה
בסוף שנת 1940 יאנג עזב את בייסי והחל לנגן בהרכבים שהוביל. אחת הדמויות הבולטות בהרכבים הללו, היא דמותו של אחיו המתופף ליי יאנג. בין האלבומים החשובים שלסטר יאנג הקליט בתקופה היו שני אלבומים עם בילי הולידיי וכן האלבום הראשון שלו עם נט קינג קול ביוני 1942.
בשנת 1943 יאנג חזר לנגן עם בייסי לתקופה קצרה. סגנונו בתקופה זו היה כבד יותר מהרגיל, אך עדיין יותר חלק מהסגנון של נגן הטנור המוביל השני באותה תקופה - בן ובסטר. לסטר יאנג הופיע בשנת 1944 בסרט הקצר ועטור השבחים "Jammin' the Blues". בין השאר השתתפו בסרט ג'ו ג'ונס, ברני קאסל, הארי אדיסון ורבים מגדולי התקופה.
גיוס לצבא עריכה
בספטמבר 1944 כשג'ו ג'ונס ולסטר יאנג היו עם התזמורת של בייסי בלוס אנג'לס השניים גויסו לצבא. בניגוד למוזיקאים רבים, ובעיקר לבנים, יאנג לא צורף ללהקה צבאית, אלא הלך לצבא סדיר שם הוא לא הורשה לנגן בסקסופון. אחרי שאלכוהול ומריחואנה נמצאו אצלו, הצבא גילה גם שהוא נשוי לאישה לבנה. יאנג נידון לשנה בכלא צבאי.
אחרי הצבא עריכה
הקריירה של יאנג לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה רווחית יותר, ופוריה יותר, מבחינה של מספר הופעות והקלטות. מעמדו בשנות הארבעים המאוחרות היה בלתי ניתן לערעור, והוא ניגן עם מוזיקאים כגון מיילס דייוויס, צ'ארלי פארקר, רוי אלדרידג' ורביעיית הג'אז המודרני. בשנת 1946 הוא הצטרף לג'אז בפילהרמונית, מסגרת בה הופיע במשך שתים עשרה השנים הבאות. בתקופה זו הוא גם הרבה לנגן עם נט קינג קול בהרכבי טריו (חלקם עם בייסי בפסנתר).
בשנות החמישים החלה התדרדרות ברורה ביכולתיו של יאנג, וכנראה בעקבות צריכת האלכוהול המוגברת שלו, גם יצירתיותו דעכה. למרות זאת, הוא הקליט כמה ביצועים ראויים לשבח. ככל שהשנים עברו כך הצטמצמו מספר ההצלחות של יאנג. ב-1956 הוא הצטרף למיילס דייוויס ורביעיית הג'אז המודרני לסיבוב הופעות באירופה. אך ההידרדרותו הורגשה.
שנותיו האחרונות עריכה
בשנותיו האחרונות מצבו הבריאותי של יאנג התדרדר חריפות. הוא המעיט לאכול והרבה לשתות. הוא אף לקה במחלת כבד ובתת תזונה. מצבו הפיזי היה כל כך קשה עד שנאלץ לשבת בזמן ההופעות שלו, או לפחות לאורך רובן. ב-8 בדצמבר 1957 הוא הופיע יחד עם בילי הולידיי, בן ובסטר, קולמן הוקינס, רוי אלדרידג' וג'רי מאליגן בתוכנית מיוחדת של הCBS שנקראה "צלילי הג'אז" בה ניגנו יצירות של הולידיי. נגינתו בתוכנית זו נחשבת לשיא של התקופה הזו, בה מצבו הבריאותי הירוד נשמע בבירור בהקלטותיו.
במרץ שנת 1959 הוא הקליט את הקלטתו האחרונה, בפריז בזמן סבב הופעות. בהקלטה מובילים הוא והמתופף קני קלארק. כמה שעות לאחר שובו לניו יורק, בבוקר ה-15 במרץ 1959 נפטר לסטר יאנג והוא בן 49.
לאונרד פד'ר, שחלק מונית עם בילי הולידיי בדרך להלווייתו של יאנג, מספר שהיא אמרה "אני אהיה הבאה שתלך". היא נפטרה ארבעה חודשים לאחר מכן, בגיל 44.
בתרבות עריכה
בשנת 2021 יצא לאקרנים הסרט ממשלת ארה״ב נגד בילי הולידיי בו דמותו מופיע במרבית הסרט. בסרט הוא מתואר כמכור לסמים וכחברה הטוב ביותר של בילי לאורך השנים.
קישורים חיצוניים עריכה
לסטר יאנג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
לסטר יאנג, באתר AllMusic (באנגלית)
לסטר יאנג, באתר MusicBrainz (באנגלית)
לסטר יאנג, באתר Discogs (באנגלית)- לסטר יאנג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- לסטר יאנג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ "Lester Young: 'The Prez' Still Rules At 100". NPR.org (באנגלית). נבדק ב-2017-10-15.