לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה
לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה הוא כלל חינוכי המדריך את המורה ללמד ולנסח את החומר בדרך קצרה ככל הניתן, כדי להקל על התלמיד בזכירת החומר, וכדי שלא יתבלבל[1].
| תלמוד בבלי | תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ג', עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ס"ג, עמוד ב' |
|---|---|
| משנה תורה | הלכות דעות, פרק ב' הלכה ד' |
  | |
מקור עריכה
מקור הציטוט הוא בגמרות בחולין ובפסחים, ובשתיהן מובא הכלל בשם התנא רבי מאיר.
הרמב"ם הביא את הכלל בלשון הגמרא במשנה תורה[2], ובנוסף כתב: ”וילמד לתלמידים... בלא אריכות לשון”[3].
קישורים חיצוניים עריכה
- הערך "לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה", באתר המכלול
הערות שוליים עריכה
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה".