עיכוב התפתחותי

(הופנה מהדף לקות התפתחותית)

עיכוב התפתחותי (או איחור התפתחותי) הוא מושג מתחומי הרפואה והפסיכולוגיה המתאר מצב בו ילד מתפקד בתחום מסוים או במספר תחומים פחות מהמצופה מבני גילו. עיכוב התפתחותי מתבטא בקושי במיומנויות התפתחותיות כמו: הסתגלות לחיים של הילוד (0-6 חודשים) למידה ותנועה של התינוק (6-24 חודשים), מיומנויות טרום למידה של הפעוט (2-4 שנים) ומיומנויות למידה ותפקוד בחיי יום-יום של הילד (4–6 שנים)

שלבי ההתפתחות הם אוניברסליים, אך כל ילד מתפתח בקצב האישי שלו, קצב המושפע ממגוון גורמים גנטיים וסביבתיים. עם זאת, לכעשרה אחוזים מכלל הילדים יש איחור משמעותי בתהליכי ההתפתחות השונים. ילדים אלו נכנסים לקטגוריה של ילדים עם חשש לאיחור או עיכוב התפתחותי. [1].[2]"

מוטוריקה גסה ועדינה, שפה וחיברות
ארבע מיומנויות יסוד

ארבע מיומנויות יסוד עריכה

בשנות החיים הראשונות, מתפתחות ארבע מיומנויות-יסוד המהוות בסיס להתפתחות תקינה: מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה (המערכת המוטורית), שפה וחיברות. מיומנויות אלו מתפתחות זמן קצר לאחר הלידה והן ממשיכות להתפתח לאורך השנים, עד לרכישת מיומנויות יום-יום ומיומנויות למידה (הכוללות קריאה, כתיבה וחשבון).[1]

ארבעת מיומנויות-יסוד אלו הן הבסיס למימוש פוטנציאל הלמידה מגיל 0–6 שנים. בבדיקת התפתחות נבדקת יכולת התפקוד בכל אחד מארבעת התחומים כדי לזהות יכולות וקשיים[2].

מוטוריקה גסה (תנועה במרחב) עריכה

היכולת להפעיל את השרירים הגדולים של הגוף, את מנגנוני היציבה ומערכת שיווי המשקל. לדוגמה – סיבוב הראש מצד לצד, ישיבה, הליכה, משחקי כדור ומשחקי שיווי-משקל.

מוטוריקה עדינה (קואורדינציה של ידיים) עריכה

היכולת להפעיל את שרירי כף-היד ואת ויסות הכוח באצבעות ובידיים המאפשר להפעיל צעצועים וחפצים הנמצאים בסביבת הילד. לדוגמה - תפיסת צעצוע, אחיזת עיפרון, גזירה, ציור קוים וצורות ועוד.

שפה ותקשורת עריכה

היכולת להבין ולהתבטא באמצעות צלילים או סימנים. השפה כוללת מרכיבים כמו פונולוגיה, אוצר מלים ומורפולוגיה.

חיברות עריכה

היכולת להבין חוקי התנהגות מקובלים המאפשרים השתלבות בחברה ובסביבת החיים של הילד.[2][3]

מאפייני העיכוב ההתפתחותי עריכה

העיכוב ההתפתחותי אצל ילדים יכול לבוא לביטוי בתחומי התנועה, ההבנה והתקשורת

מוטוריקה גסה (תנועה במרחב): ייתכן קושי ביכולת לבצע פעילות גופנית מאומצת, חולשה בשרירים, התעייפות מהירה וליקויי יציבה.

מוטוריקה עדינה (קואורדינציה של ידיים): ייתכן קושי בהתפתחות של יד דומיננטית, נטייה להשתמש בשתי הידיים לביצוע פעילויות מוטוריות ותנועות מסורבלות ולא קואורדינטיביות.

שפה ותקשורת: ייתכן קושי ברכישת שפה ועיכוב שפתי (המשפיע על נהול שיחה או הבעת דעה) וכן הבנת חוקי משחק, ושמוש במילים ומשפטים מתאימים לתקשורת עם אחרים.

חיברות: ייתכן קושי בפיתוח אינטראקציה חברתית (קושי לשחק עם בני הגיל או להבין מצבים חברתיים)

עיכוב או איחור באחד מארבעת המרכיבים עלול ליצור קשיים בפיתוח מיומנויות מורכבות (תפקוד תקין), במימוש פוטנציאל הלמידה (קריאה, כתיבה חשבון) ובתפקודי יום יום (התארגנות בוקר, סידור חדר, שריכת שרוכים, רכיסת כפתור, שימוש בסכין ומזלג, רחצה והגיינה וכו').[4]

גורמי סיכון עריכה

עיכוב בהתפתחות נובע משתי קבוצות גורמים: פגיעות על רקע גופני ופגיעות אחרות.

  • עיכוב התפתחותי סומטי (כתוצאה מפגיעה במערכת עצבים או מערכת השלד) נכות זו יכולה לנבוע ממחלות תורשתיות, סיבוכי הריון, פגות מתחת לשבוע 32 או משקל פחות מ-1500 גרם.
  • עיכוב התפתחותי שאינו סומטי - הפרעות קלות המשפיעות על ארבעת תחומי התפתחות: התפקוד מוטוריקה גסה (סרבול בתנועה) מוטוריקה עדינה (קושי בתפקוד הידיים) שפה ותקשורת (קושי בדיבור ובקריאה) וחיברות (קשיי התנהגות). הפרעה בארבעת מרכיבי ההתפתחות עלולה לגרום לבעיות למידה והתנהגות בגיל מבוגר יותר.[4]

המצבים הבאים מוגדרים כעיכוב התפתחותי או הפרעה נוירו-התפתחותית: פגיעות מוטוריות, הפרעות תקשורת, פגיעות שכליות, הפרעות התנהגות, שיתוק מוחין, פיגור שכלי, אוטיזם וכו'[5]

אבחון עריכה

אבחון מוקדם לגילוי עיכוב התפתחותי עשוי לשפר את מצבו של הילד בצורה ניכרת בעזרת טיפול שיקומי שיקדם אותו ויאפשר להוריו לממש טוב יותר את פוטנציאל הלמידה שלו.

זיהוי של קושי התפתחותי יכול להתגלות בבדיקה שגרתית בטיפת חלב, על ידי ההורים או במסגרת הגנית בה נמצא הילד.

לאחר קבלת חוות דעת של רופא מומחה בקהילה, ההורים יופנו לאבחון של רופא/ה התפתחותי/ת במכון להתפתחות הילד. במטרה להעריך את מידת התפתחות הילד מבחינה גופנית, שפתית, שכלית, חברתית ורגשית. האבחון מבוצע על ידי צוות מומחים הכולל אבחון התפתחותי של רופא/ה התפתחותי/ת. אבחון נוירולוגי של רופא/ה נוירולוג/ית. אבחון תפקודי של מרפא/ה בעיסוק. אבחון שפתי, של קלינאי/ת תקשורת. אבחון מוטורי - של פיזיוטרפיסט/ית ואבחון התפתחותי כוללני - של פסיכולוג/ית התפתחותי/ת.[2][4]

לילדים הנמצאים במסגרות חינוך נערכים שני סוגי אבחונים חינוכיים: אבחון פסיכולוגי חינוכי ואבחון דידקטי הנעשה על ידי איש חינוך המתמחה בנושא זה. באבחונים אלה נעזרים המאבחנים בשיטות אבחון שונות כגון: מבחני מיומנות, אינטליגנציה, ומבחן אישיות, המסייעות להבנת מצבו של הילד כך שניתן יהיה לנקוט בצעדים המתאימים ביותר לקידומו ולשילובו בגן או בבית הספר.

טיפול עריכה

בטפול ההתפתחותי מתייחסים לפוטנציאל הילד אל מול קשייו, זאת כדי לממש את הפוטנציאל האישי ופוטנציאל הלמידה, המושפע מהקשיים והיכולות. בטיפולי השיקום ההתפתחותי מתייחסים למיומנויות היסוד הדרושות למיומנויות למידה עתידיות: תנועה, משחק, שפה, דיבור, חשיבה, וקשר עם אחרים.

בסיום הטיפול ניתנת הדרכה להורים להמשך התרגול בבית על מנת להתקדם לשלב ההתפתחותי הבא, בהתייחס לשלב ההתפתחותי העכשווי. חשוב לזכור כי בתרגול, הילד מבצע הוראות של מבוגר לפי כללים שנקבעו מראש. זאת לעומת משחק בו הילד מחליט על הכללים. לכן מומלץ לתחום את הפעילות בזמנים קצובים ולבצע את התרגול בשיתוף פעולה עם הילד.[3]

במסגרת החינוך, המטרה היא לקדם ולפתח את כישוריו ויכולותיו של הילד ולמצוא רעיונות למימוש פוטנציאל הלמידה שלו. זאת כדי שיכול לרכוש מיומנות והרגלים שיקדמו אותו במסגרת החינוכית ובתפקוד בחיי יום יום.

שיטת הטיפול במסגרת החינוך עשויה להיות פרטנית או קבוצתית, בין אם הקבוצה היא כיתה, חלק מכיתה או כמה תלמידים מכיתות שונות. העזרים המשמשים לטיפול עשויים לכלול עזרים טיפוליים ייעודיים שעשויים להיות משולבים בסביבה הטבעית של התלמיד ומשמשים אותו בתפקודו היום יומי.[6][7]

שירותי סיוע עריכה

בעקבות 'חוק חינוך מיוחד' משנת 2018, התפתחו בשנים האחרונות מסגרות כלליות ומיוחדות המקדמות ילדים בעלי לקות התפתחותית. מטרתן לתת מענה מותאם לכל תלמיד בהתאם לצרכיו הייחודיים, למאפייני התפקוד שלו ולתמיכה הנדרשת לו. כל זאת כדי לאפשר לו השתתפות בתהליך הלמידה, מיצוי יכולותיו וקידומו בתחום הלימודי, החברתי והרגשי.[4][6][7]

על מנת להשיג מטרות אלו נבנו מסגרות בהן ניתן לממש את פוטנציאל הלמידה האישי של כל תלמיד: שילוב בכיתה רגילה עם מורה משלבת בכיתה, כיתה משולבת או כיתה מקדמת. בכל אחת מהמסגרות האלו נבנות תוכניות פרטניות לילדים עם עיכוב התפתחותי המאפשרות להם לקדם את פוטנציאל הלמידה שלהם ולהשתלב בצורה מיטבית בחברה.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Alan Slater, Michael Lewis, Introduction to Infant Development, OUP Oxford, 2007, ISBN 978-0-19-928305-7. (באנגלית)
  2. ^ 1 2 3 כללית, התפתחות הילד: אבחון. טיפולים. זכויות, באתר redirect.clalit.co.il
  3. ^ 1 2 לממש פוטנציאל למידה מגיל 0–6 שנים, באתר קל - קידום למידה
  4. ^ 1 2 3 4 משרד הבריאות, עיכובים והפרעות בהתפתחות ילדים, באתר משרד הבריאות, ‏2023
  5. ^ Donald W. Black, Jon E. Grant, DSM-5® Guidebook: The Essential Companion to the Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fifth Edition, American Psychiatric Pub, 2014-02-01, ISBN 978-1-58562-532-1. (באנגלית)
  6. ^ 1 2 מסגרות שילוב לילדים עם צרכים מיוחדים בגיל בית ספר, באתר כל זכות
  7. ^ 1 2 חוק חינוך מיוחד 1988, באתר חוק חינוך מיוחד, תשמ"ח - 1988 ותיקון מס' 11, תשע"ח - 2018