לקיחת החוק לידיים

עצירה והענשת פושעים מבלי סמכות שיפותית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: התייחסות להגנות במשפט הפלילי (הגנה עצמית, צורך ועוד).
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לקיחת החוק לידיים[1] או עשיית דין עצמי[2]לועזית: ויג'ילנטיזם או אלימות ויג'ילנטית[3]) היא פעילות מחוץ לחוק של אכיפת חוק, מניעה וחקירה של מעשי פשע וענישת הפושעים, על ידי אזרחים מן השורה (יחידים וקבוצות) שהמדינה לא הסמיכה אותם לכך ולא הסדירה בחוק את מעשיהם[4][5]. פעולת לקיחת החוק לידיים לרוב מונעת מתחושת האזרחים שהשלטון לא מספק להם את ההגנה שהם זכאים לה על-פי חוק, או שההליך הרשמי פגום, ותוך העדפת הסולידריות על פני חוקי המדינה[3][6]. למושג יש הגדרות רבות שונות. בספרות מדע המדינה, הוא מיוחס לקשת רחבה של צורות התנהגות קיצוניות, החל מאי-ציות אזרחי וטרור ועד אלימות ממוסדת[4].

אדם שלוקח את החוק לידיו נקרא "ויג'ילנטי" (Vigilante)[7]. מושג זה מוכר באנגלית מהמאה ה-19, והשימוש המוקדם ביותר המוכר בו הוא כתואר לחברי ועדות משמר אזרחי (Vigilance committee), שהוקמו בארצות הברית כדי לתפוס עבדים נמלטים[8]. הוא שאול ממילה בספרדית שמשמעותה "זקיף", "שומר", ושורשיה בפועל הלטיני Viligare – להיות דָּרוּךְ, ערני[5].

לפי הטיפולוגיה הסוציו-פוליטית (אנ') של חוקר מדע המדינה דייוויד מארש (אנ') לסוגי השתתפות פוליטית (אנ') על-פי רמת האלימות, לקיחת החוק לידיים יכולה להתקרב לרמת האלימות הגבוהה ביותר של השתתפות פוליטית-אזרחית[3].

בהלכה

עריכה
  ערך מורחב – עביד איניש דינא לנפשיה

בתלמוד נחלקו האם מותר לאדם לעשות דין לעצמו או לא. בהסבר המחלוקת מובא כי במקום שיש הפסד, קיימת הסכמה כי מותר לאדם לעשות דין לעצמו; לדוגמה, אדם שמילא את חצר חברו בכדים, רשאי חברו לשבור אותם כדי לצאת ולהיכנס לחצרו שלו. לעומת זאת במקרה בו אין הפסד מיידי, נחלקו רב יהודה ורב נחמן: לשיטתו של רב נחמן, אף במקרה בו אין הפסד מיידי – אדם עושה דין לעצמו[9].

הרמב"ם פוסק להלכה כשיטתו של רב נחמן, וכותב:

"יש לאדם לעשות דין לעצמו אם יש בידו כח; הואיל וכדת וכהלכה הוא עושה, אינו חייב לטרוח ולבוא לבית דין, אף על פי שלא היה שם הפסד בנכסיו אילו נתאחר ובא לבית דין. לפיכך, אם קָבל עליו בעל דינו והביאו לבית דין, ודרשו ומצאו שעשה כהלכה, ודין אמת דן לעצמו – אין סותרין את דינו."

בתרבות

עריכה

המוטיב הכללי של אכיפת החוק או אמות מידה צודקות שלא באמצעות מערכות החוק המקובלות עומד במרכזן של יצירות ספרותיות נודעות דוגמת "מיכאל קולהאס", "הרוזן ממונטה כריסטו", או סרטי קולנוע דוגמת "משאלת מוות" וסרטי ההמשך שנוצרו בעקבות הצלחתו. גם סדרות טלוויזיה דוגמת דקסטר עוסקות בלקיחת החוק לידיים.

היעדרה או כישלונה של מערכת החוק במערב הישן של אמריקה יצרה את הרקע להופעת המערבונים, וחלקם מבוססים על מוטיב לקיחת החוק לידיים או מאבקם של אנשי חוק במי שרוצים לקחת את החוק לידיים ולבצע מעשה לינץ'. גם הסרט "הארי המזוהם" וסרטי ההמשך שלו עוסקים באספקטים שונים של לקיחת החוק לידיים, במקרים אלה על ידי שוטרים הפועלים מתוך מערכת האכיפה, אך לא בהתאם לציוויים שלה.

בקומיקס, לקיחת החוק לידיים מקובלת בקרב גיבורי-העל והאנטי גיבורים: לדוגמא המעניש, אשר יוצא למסע נקמה באנשי המאפיה; באטמן, נוקם על רצח הוריו; יוצא דופן הוא קייסי ג'ונס, אשר שאב את השראתו מסדרות פשע.

גם הסרט "עין תחת עין" עוסק בבעיית לקיחת החוק לידיים בעת כישלון מערכת החוק להעניש את הפושעים.

ענישה בישראל

עריכה

בית המשפט לרוב רואה בלקיחת החוק לידיים סיבה להחמיר עם הנאשם[10]. במקרה בו בית משפט מחוזי הקל בעונשו של נאשם שהכה אדם שזרק עליו אבנים מכיוון שהנפגע "לא היה עובר אורח תמים", החמיר בית המשפט העליון בעונש ובין השאר כתב השופט אהרן ברק: "המשיב עשה דין לעצמו, ופגע בחשוד שהיה נתון למשמורת המשטרה. זוהי נטילת החוק לידיים, שאינה אלא התעמרות בחוק, זלזול בחוק והתעלמות ממנו. מי שנוטל את החוק לידיו נוטל לעצמו את הכוח – ללא זכות – להפר את החוק"[11]. בהתייחס לנקמת דם קבע בית המשפט העליון: "כידוע, נקמת דם אינה מהווה שיקול לקולה; והגיעה העת להחדיר זאת להכרתם של כל הנוגעים בדבר"[12].

עם זאת, השופטים בישראל התלבטו באיזון הנכון בענישה של נאשמים על עבירות של פגיעה במי שפגע בהם או בקרוביהם. במקרה של כרמלה בוחבוט שהרגה את בעלה לאחר שסבלה מהתעללותו במשך שנים רבות ביקשו השופטים להקל בדינה אך מנגד ציינו[13]:

אין לקפד את פתיל חייו של אדם, גם אם זה איבד צלם אנוש בהתנהגותו הבלתי אנושית. גם עבריין אלים ונתעב זכאי לכך שעונשו ייקבע בבית-משפט ורק בבית-משפט. גזר דיננו חייב לשקף את הנורמה האוסרת על קורבן של עבירה למצות בעצמו את הדין עם מי שפגע בו, אפילו הייתה הפגיעה קשה וממושכת... חייבים אנו לצערנו להיות ערים לכך כי מצויות במדינתנו נשים רבות ומצויים ילדים רבים, המכונים "נשים מוכות" ו"ילדים מוכים". מדי שבוע מובאים לפנינו מקרים מזעזעים של התעללות בעלים בנשותיהם והורים בילדיהם. אסור בהחלט לעורר את הרושם אצל קורבנות של אלימות כזו, כי ניתן למצוא פתרון פשוט ואלים למצוקתם על ידי שייקחו את החוק לידיהם ויפגעו במי שגורם לצרותיהם. אין להתעלם מהסכנה כי עונש קל מידי על מעשה כזה, ולא כל שכן על עבירה של קטילת אדם, עלול לעורר מחשבה כזו אצל קורבן זה או אחר של אלימות מתמדת. את זאת מחובתנו למנוע.

במקרהו של דוד מזרחי שדרס מחבל שדקר את אשתו אך לא גרם לו לפגיעה ממשית נחלקו השופטים לגבי העונש הראוי. השופט בן ציון גרינברגר, שפסק בדעת הרוב המקל, הביע את ההתלבטות במילים[14]:

מחובתו של בית המשפט למנוע את האפשרות שעונש קל מדי עלול לעורר בציבור את המחשבה שקורבן עבירה יכול "לקחת את החוק לידיים". מאידך גיסא, נסיבותיו הספציפיות של המקרה הן כה חריגות באופיין וכה אינהרנטיות לקביעת העונש, עד כי לדעתי הן המכריעות את הכף.

לעומתו כתב בפסק דינו השופט צבי סגל:

ברי לנו כי מטבע הדברים ארכיון החיים של הנאשם זעק בגין המציאות הנוראית אליה נקלע ... עם זאת, כשבאים אנו לדון בעובי קורתה של הענישה ההולמת מקרה זה, אין ספק שעלינו לדאוג, בין השאר, גם לעקירתו של נוהג של עשיית דין עצמית בניגוד לחוק.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אשר כהן, זהירות: בוואקום שיצרה המשטרה, אזרחים יקחו את החוק לידיים, באתר ישראל היום, 18 במאי 2021
  2. ^ רמי שר-ישראל, ‏צמצום הזכות לעשיית דין עצמי, באתר גלובס, 26 באוקטובר 2003
  3. ^ 1 2 3 משה חסדאי, אלימות ויג'ילנטית, באתר News1 מחלקה ראשונה, 19 בדצמבר 2011
  4. ^ 1 2 Bateson, Regina (2020). The Politics of Vigilantism. Comparative Political Studies 54(6): pp. 923–955. ISSN 1552-3829
  5. ^ 1 2 Vigilante. Merriam-Webster Dictionary, retrieved September 12, 2022
  6. ^ vigilantism. Cambridge Dictionary, retrieved September 12, 2022
  7. ^ פירוש המילה אדם שלוקח את החוק לידיו באנגלית, באתר מילון וליש. אוחזר ב-12 בספטמבר 2022
  8. ^ Image 2 of The North star (Rochester, N.Y.), August 15, 1850. Lehigh Register. Allentown, Pennsylvania. August 29, 1850. p. 2. Library of Congress, Chronicling America. Retrieved September 12, 2022
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף כ"ז, עמוד ב'.
  10. ^ ראו למשל ע"פ 10601/08 שלומי סבירו נ' מדינת ישראל
  11. ^ ע"פ 4884/92
  12. ^ ע"פ 6563/96 ויסאם עזאם נ' מדינת ישראל
  13. ^ דברי בית המשפט המחוזי כפי שצוטטו בערעור: ערעור פלילי מס' 6353/94, כרמלה בוחבוט נגד מדינת ישראל
  14. ^ תפ"ח 40044-01-11 מדינת ישראל נגד מזרחי


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.