שפות הפאמיר

שפות הפאמיר הן אגד שפות איראניות צפון-מזרחיות. הן מדוברות בעיקר לאורך נהר הפיאנדז' (בפרסית: ab-i panja). נהר זה על יובליו זורם באזור באדאחשאן אשר בדרום-מערב טג'יקיסטן, בקרבת הגבול האפגני. ניתן למצוא גם קהילות קטנות של דוברי פאמיר מעבר לגבול האפגני. קיימות טענות לפיהן קיימים דוברי פאמיר במערב סין. היישוב הגדול ביותר של דוברי לשונות פאמיר היא העיר חורוג (28,000 נ'), שגם מהווה את המרכז האדמיניסטרטיבי של אזור באדאחשאן שבטג'יקיסטן.

המספר הכולל של דוברי שפות אלו מוערך בכ-100,000.

חלוקת השפות והיחסים בינן

שפות הפאמיר מתחלקות למספר תת-קבוצות, אף על פי שהקשר הגנאלוגי בינן מקובל על הקהילה המדעית, פרטיו אינם ברורים די צרכם, בעיקר עקב מיעוט מחקר. תת-הקבוצה הגדולה ביותר קרויה קבוצת שוע'ני-רושני. הלשונות הנכללות בקבוצה זו מצויות לאורך הצד הטג'יקי של נהר הפאנגז'. בקבוצה זו נוהגים לכלול את הלשונות שוע'ני (כ-50,000 דוברים), רושני (כ-15,000 דוברים), ברטנגי (כ-3,000 דוברים) ואת לשונות המיעוט רושרוי (roshorvi) וסריקולי (sariqoli), שלהן כמה מאות בודדים של דוברים.

קבוצת הלשונות השנייה כוללת בעיקר את היזע'ולמי, המדוברת לאורך מספר יובלים של נהר הפאנדז' ולה כ-2,000 דוברים (לפי מפקד שנערך ב-1966).

הקבוצה השלישית כוללת את האישקשמי, הזבכי והסנגליצ'י המדוברות בעיקר בגדה האפגנית של נהר הפאנדז'. הואחי היא הלשון העיקרית המרכיבה את הקבוצה הרביעית. מבין לשונות הפאמיר זוהי הלשון המוכרת ביותר למדע, למרות שאינה הנפוצה ביותר. עובדה זו היא תוצאה של היות הואחי הלשון העיקרית של חורוג, עיר המחוז המרכזית של אזור באדאחשאן. לואחי כ-20,000–30,000 דוברים.

פונולוגיה

התפתחויות פונולוגיות עצמאיות

לשפות הפאמיר התכונות העיקריות המאפיינות את השפות האיראניות המזרחיות. התפתחויות עצמאיות כוללות מעתק של החוככים חסרי הקוליות θ* ו-x* לפוצצים חסרי קוליות, בעיקר בצרורות עם הסוננט r. כך שהצרורות ההיסטוריים θr* ו-xr* מובעים בשפות הפאמיר כ-tr ו-kr בהתאמה. בנוסף יש המונים את מעתק הצרור האיראני העתיק Sr ל-sh. חלק ממעתקים אלו מצויים כבר בכוטאנית, שפה איראנית מזרחית אמצעית.

מערכות עיצורים

המחקר המשווה של לשונות הפאמיר מבחין בין ארבע מערכות עיצורים שונות. כל המערכות מבחינות בין עיצורים קוליים ולא-קוליים, ובכולן סדרה של עיצורים גרוניים. המערכת הפונולוגית המפותחת ביותר שייכת ללשונות היאזע'ולמי. בלשון זו התפתחה סדרה ארוכה במיוחד של עיצורים שפתיים, וכוללת g ו-k חכיים (באופן מעניין, שכן עיצורים אלו, המשוחזרים עבור לשון האם ההודו-אירופית, אינם מצויים באף לשון ה"א אחרת). בלשון הואח'י ניתן למצוא סדרה קצרה של עיצורים רטרופלקסיים מחוככים. לא ברור אם מדובר בהשפעה של לשונות צפון-הודיות או בהתפתחות עצמאית.