מאבריק ויניאלס

מאבריק ויניאלס רואיזספרדית: Maverick Viñales Ruiz, נולד ב-12 בינואר 1995) הוא רוכב מרוצי אופנועים ספרדי המתחרה כיום בסדרת ה-MotoGP, בקבוצת ימאהה. בשנת 2013 זכה באליפות העולם ב-Moto3. בשנת 2015 נבחר לרוקי העונה בסבב ה-MotoPG.

מאבריק ויניאלס
Maverick Viñales
ויניאלס (2013)
ויניאלס (2013)
לידה 12 בינואר 1995 (בן 29)
פיגרס
מדינה ספרד
מספר אופנוע 25
קריירת 125 סמ"ק
קבוצות אפריליה (2011)
מרוצים 18
ניצחונות 4
נקודות 261
ניצחונות במקצי דירוג 3
הקפות מהירות 3
קריירת Moto3
קבוצות FTR הונדה (2012)
KTM (2013)
אליפויות 1 (2013)
מרוצים 32
ניצחונות 8
פודיומים 22
נקודות 530
ניצחונות במקצי דירוג 7
הקפות מהירות 4
קריירת Moto2
קבוצות קלקס (2014)
מרוצים 18
ניצחונות 4
פודיומים 9
נקודות 274
ניצחונות במקצי דירוג 1
הקפות מהירות 5
קריירת MotoGP
קבוצות סוזוקי (2015-2016)
ימאהה (2017 -
מרוצים 105
ניצחונות 8
פודיומים 26
נקודות 1,065
ניצחונות במקצי דירוג 12
הקפות מהירות 9
עדכון נתונים 23 בנובמבר 2020

שנים ראשונות עריכה

ויניאלס נולד בפיגרס, ספרד. את דרכו המוטורית החל בתחרויות מינימוטו ומוטוקרוס לפני שעבר להתחרות באופנועי מסלול בשנת 2002. ויניאלס התחרה באליפות קטלוניה בקטגוריית 50 סמ"ק והתחרה מספר עונות בקטגוריית ה-70 סמ"ק. בשנת 2007 זכה באליפות ספרד בקטגוריית 125 סמ"ק ושנה לאחר מכן חזר על ההישג. בנוסף, השתתף גם במספר תחרויות בסבב ה-IDM 125GP הגרמני. בשנת 2009 עבר להתחרות באליפות ה-CEV וסיים במקום השני, מרחק 4 נקודות ממיגל אוליברה הזוכה באליפות. עונה לאחר מכן, ניצח רק 2 מרוצים, לעומת 4 מרוצים שניצח אוליברה. למרות מספר הניצחונות הנמוך הוא הקדים את אוליברה בשתי נקודות, לאחר שסיים את כל שבעת המרוצים בעונה על הפודיום[1]. באותה שנה לקח חלק במרוץ אחד במסגרת אליפות אירופה, מרוץ בו רשם ניצחון.[2]

125 סמ"ק ו-Moto3 עריכה

בשנת 2011 החל להתחרות באליפות העולם בקטגוריית 125 סמ"ק כרוכב בקבוצתה של פריס הילטון[3]. בגרנד פרי של לה מאן, המרוץ הרביעי בעונה, השיג את ניצחון הבכורה[4]. עד לסיום העונה השיג שלושה ניצחנות נוספים ובסיומה הוכתר לרוקי העונה.

בעונת 2012 נחשב לאחד המועמדים המובילים לזכייה באליפות. למרות שניצח שישה מרוצים בחלק הראשון של העונה התקשה לשמור על יציבות ואיבד את ההובלה לטובת סנדרו קורטזה. לקראת הגרנד פרי המלזי, בו עדיין היה לו סיכוי תאורטי לזכות באליפות, הפתיע את קבוצתו כאשר טס במפתיע בחזרה לביתו ולא לקח חלק בתחרות[5].הוא שב להתחרות בשני המרוצים האחרונים של העונה, אותה סיים במקום השלישי.

בעונת 2013 התחרה עבור קבות Calvo. הוא הגיע לפודיום בכל עשרת המרוצים הראשונים של העונה, אך רק פעמיים כמנצח. למרוץ סיום העונה הגיע כשהוא ממוקם במקום השלישי אחרי לואיס סאלום ואלכס רינס. סאלום התרסק בשלב מוקדם של המרוץ, הוא חזר להתחרות, אך סיים במקום ה-14. רינס הוביל את המרוץ עד לפנייה האחרונה, בה הצליח ויניאלס לבצע עקיפה, לסיים כמנצח ולזכות בתואר האליפות.

Moto2 עריכה

לאחר הזכייה באליפות עבר להתחרות בקטגוריית ה-Moto2. הוא חתם על חוזה לשנתיים בקבוצת Pons, לצד לואיס סאלום, יריבו לשעבר[6]. את ניצחון הבכורה בקטגוריה השיג במרוץ השני בעונה, שהתקיים באוסטין[7]. במהלך העונה ניצח שלושה מרוצים נוספים ובסיומה דורג במקום השלישי.

MotoGP עריכה

סוזוקי עריכה

למרות שנותרה לו עוד עונה בחוזה, בספטמבר חתם על חוזה עם קבוצת סוזוקי ועבר להתחרות בקטגוריה הבכירה באליפות[8]. עבור היצרן היפני, ששב לסבב לאחר מספר שנות היעדרות, הייתה העונה עונת הערכות. האופנוע עבר מספר שינויים במהלך העונה. ויניאלס הצליח לסיים 16 מתוך 18 המרוצים בעונה ובשישה מהם צבר נקודות. בסיום העונה זכה בתואר רוקי העונה. הקבוצה ערכה שיפורים משמעותיים באופנוע לקראת עונת 2016, שיפור שבא לידי ביטוי בתוצאות במהלך העונה. בגרנד פרי הצרפתי השיג פודיום ראשון לאחר שסיים במקום השלישי[9] ובגרנד פרי בסילברסטון השיג ניצחון ראשון[10]. את העונה סיים במקום הרביעי.

ימאהה עריכה

חורחה לורנסו שרכב עבור קבוצת ימאהה הודיע על מעבר לקבוצת דוקאטי וויניאלס הוחתם כמחליפו, החל מעונת 2017[11]. הוא ניצח את שני המרוצים הראשונים של העונה[12]. בגרנד פרי באוסטין נאלץ לפרוש ואיבד את ההובלה לטובת ולנטינו רוסי. ניצחון בצרפת, לאחר קרב צמוד עם רוסי, העלה אותו שוב לראשות הטבלה[13]. ויניאלס הצליח לשמור על המקום הראשון בשני המרוצים הבאים. בגרנד פרי הולנד נאלץ לפרוש ואיבד את הבכורה לאנדראה דוביציוזו. בעשרת המרוצים הבאים סיים 3 פעמים בפודיום ואת העונה סיים במקום השלישי.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מאבריק ויניאלס בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה