מאדאם דה-סאד

מאדאם דה-סאד (באנגלית: Madame de Sade) הוא מחזה פרי עטו של יוקיו מישימה משנת 1965.

המהדורה הראשונה ביפנית

"מאדאם דה סאד" הוא מחזה היסטורי שמבוסס על זכרונותיה של רנה דה סאד, אשתו של המרקיז דה סאד. הוא מתאר את מאבקן של רנה, משפחתה ומכריהם במהלך לאורך תקופות שונות בהן נכלא המרקיז דה סאד. כל הדמויות הנוכחות על הבמה במחזה הן נשים. אחרי שקרא אודות המרקיז ומאדאם דה סאד, מישימה ניסה לבדוק למה רנה חיכתה עד שהמרקיז שוחרר לבסוף מהכלא עד שהיא עזבה אותו.

הנפשות הפועלות

• רנה, מאדאם דה-סאד.
• מאדאם דה-מונטריי, אמהּ של רנה.
• אן-פרוספר, אחותה הצעירה של רנה.
• הברונית דה-סימיאן.
• הרוזנת דה-סנט-פונד.
• שרלוט, המשרתת של מאדאם דה-מונטריי.

אפיון הדמויות

לדבריו של מישימה, כל דמות מסמלת אופי מסוים של הטבע האנושי, לכן המחזה מתפקד כאלגוריה. הוא מתאר אותן כדלקמן: מאדאם דה-סאד (רנה) מייצגת מסירות, כפי שיאה לרעיה; מאדאם דה-מונטריי, היא החוק, החברה והמוסר; אן, אחותה הצעירה של רנה מפגינה נשיות תמימה וחוסר עקרונות; הברונית דה-סימיאן מייצגת את הדת; הרוזנת דה-סנט-פונד מסמלת את תאוות הגוף; ושרלוט (המשרתת), מייצגת את האנשים פשוטי העם.

עלילה

מערכה ראשונה

המערכה הראשונה מתרחשת בסלון בפריז, בביתה של מאדאם דה-מונטריי, בסתיו 1772. במערכה אנו עורכים היכרות עם כל הדמויות ומתוודעים בקצרה לאופיין. מערכה ראשונה היא המערכה היחידה בה כל הדמויות מופיעות על הבמה (הברונית דה-סימיאן נעדרת מהמערכה השנייה והרוזנת דה-סנט-פונד נעדרת מהמערכה השלישית). הסצנה נפתחת כשסימיאן וסנט-פונד מחכות בסלון, אחרי שמאדאם דה-מונטריי זימנה אותן. אנו למדים במהרה שמונטריי מבקשת מהן לבוא לביתה כדי לבקש מהן טובה. היא מבקשת מהן להשתמש בהשפעתן כדי לשחרר מהכלא את חתנה, המרקיז דה סאד. שתי הנשים מבטיחות לעזור, סימיאן משתמשת בקשריה רבי ההשפעה בכנסייה וסנט-פונד משתמשת ברשת מאהביה ושותפיה למיטה. במהרה רנה מגיעה ואנו לומדים שהמרקיז ברח מהכלא ונמצא במנוסה מזה כמה חודשים. לאחר שיחה קצרה הרוזנת והברונית עוזבות ומשאירות את רנה ואמהּ לשוחח על ענייניו של המרקיז. רנה מתחננת בפני אמהּ להציל את בעלה מהכלא והשתיים מתווכחות ביניהן. מונטריי דורשת לדעת את מקום הימצאו של המרקיז, אולם רנה טוענת שאינה יודעת דבר על מקום הימצאו. הוויכוח מסתיים כשהלחץ על רנה גובר והיא מסתחררת וכמעט נופלת.

כשמונטריי ורנה עוזבות את הבמה, נכנסות לסצנה אן ואחותה ועוזרת הבית שרלוט. ממש לפני שאמה נכנסת לסצנה, אן מספרת לשרלוט שהיא אינה מעוניינת לראות את פניה של אחותה. אן מגלה שהיא זה עתה שבה מטיול לוונציה, איטליה ביחד עם חבר, שבתחילה אין היא נוקבת בשמו. לאחר שאמהּ חוקרת אותה היא מגלה לה שחברה למסע היה לא אחר מאשר גיסה, המרקיז דה סאד. אן ממשיכה ומספרת לאמהּ שהיא ניהלה רומן עם המרקיז ושרנה יודעת גם על הרומן וגם על מיקומו של המרקיז. אחרי שהיא שומעת לחרדתה את החדשות על חוסר נאמנותו של חתנה עם אן, מונטריי זועמת. אחרי שאן חושפת את מיקומו של המרקיז, מונטריי כותבת שלושה מכתבים. השניים הראשונים מיועדים לרוזנת דה-סנט-פונד ולברונית דה-סימיאן, בהן היא מבקשת מהן לחדול ממאמציהן לשחרורו של המרקיז, השלישי מיועד למלך צרפת. בסיום המערכה הראשונה, מונטריי מבקשת מאן שתעביר את המכתבים.

מערכה שנייה

המערכה השנייה מתרחשת שש שנים מאוחר יותר, בסוף קיץ 1778. אן ורנה נפגשות על הבמה, אן מנופפת באיגרת שבידה. שתי האחיות מנהלות ביניהן מרדף, עד שלבסוף רנה משיגה את המכתב. במכתב כתוב שהמרקיז דה-סאד פרש, עונשו הומתק והוא שוחרר מהכלא, רנה נכנסת לאקסטזה. שתי האחריות משוחחות על הנתק בין רנה ואמהּ בשש השנים האחרונות וכיצד רנה תופשת כעת את אמהּ, לאחר שהיא התחילה לעזור לדה סאד פעם נוספת. האחיות ניגשות לאימן ושלושתן משוחחות על כיצד הן רואות את טבעו האמיתי של המרקיז. כשרנה מתחילה לבטא את תשוקתה לשוב לביתה ומכינה את אחוזת לה קוסט להגעתו של בעלה, אן ומונטריי מחליפות ביניהן מבטים. מונטריי משכנעת את רנה להישאר איתה מעט יותר ורנה ממשיכה להלל את אמהּ על כך שסייעה לשחרר את המרקיז. מונטריי מנסה להרשים את רנה בדבר הצורך להתנהג בצורה מוסרית ובאופן שיהיה מקובל בחברה. כשמונטריי מתחילה להוקיע את המרקיז דה-סאד, רנה ואן נחפזות להגנתו ואן נזכרת במסעה לוונציה. בעוד הנשים ממשיכות להתווכח, שרלוט נכנסת לחדר ומודיעה להן שהרוזנת דה-סנט-פונד עומדת לקפוץ לבקור. רגעים ספורים לאחר מכן סנט-פונד נכנסת לחדר. הרוזנת דה-סנט-פונד מסבירה שהייתה לה התגלות וצריכה לראות את מונטריי מייד כדי לספר לה. סנט-פונד מתחילה לספר לנשים על כניסתה לעולם הסאדו-מאזו. היא השתתפה לאחרונה במיסה שחורה בארמון המלוכה. במיסה שכבה עירומה על גבה, החזיקה נרות דולקים. הכומר הקריב כבש ודמו של הכבש טפטף על גופה. כתוצאה מכל זה היא הגיעה למסקנה שהיא אינה שונה מהמרקיז:

"אלפונס (המרקיז דה סאד) זה אני"

כשמונטריי ואן מתחילות ללעוג לסנט-פונד, הרוזנת שואלת את רנה על התאריך של ההכרזה על שחרורו של אלפונסו. רנה נוכחת לדעת שהתאריך הוא חודש וחצי לפני שאמהּ הכריזה על כך. מתגלע ויכוח בין רנה, אמהּ ואן אחותה, אותה מלבה הרוזנת. כשהוויכוח מתמשך, אן מציעה לסנט-פונד אם ללוות אותה בטיולה בסביבה. השתיים עוזבות ביחד, ומשאירות את רנה ומונטריי, שממשיכות לריב.

אימה של רנה מבקשת ממנה בכל לשון של בקשה לעזוב את המרקיז, אולם רנה מסרבת. מונטריי מספרת לרנה שהיא שכרה חוקר פרטי לרגל אחרי המרקיז ורנה. החוקר צפה ברנה לוקחת חלק בכמה מפעילויות הסאדו-מאזו של דה-סאד, בהן התעללו בה. רנה נפגעת מכך. מונטריי אומרת לבתה שבכך שהיא נשארת עם המרקיז דה-סאד היא תביא עליה את כלייתה. רנה אומרת לאימה שכשהמצב היה טוב, מעמדו של אלפונס העניק למשפחתה השפעתה ולכן אימה הייתה שבעת רצון מהנישואים, אולם כשאלפונס נקלע לצרות ושמו הטוב לא הועיל יותר למשפחתה, היא התכחשה לו. ככל שמונטריי מגנה את אימה, כך אימה הופכת ליותר מודאגת, עד שלבסוף היא מוציאה אותה משיווי המשקל. ואז נערכת ביניהן השיחה הבאה שחותמת את המערכה השנייה:

מונטריי: רנה, אני אעיף לך סטירה!
רנה: קדימה, אבל מה תעשי אם אני אתפתל בהנאה מרוב כאב.
מונטריי: או! כשאת מדברת ככה, הפנים שלך... רנה" (צועדת צעד קדימה) כן! מה עם הפנים שלי?
מונטריי: (מרימה את קולה)... הם כל כך דומים לאלה של אלפונס שזה מפחיד.
רנה: (צוחקת) איך אמרה מאדאם דה-סנט-פונד: "אלפונס זה אני!"

מערכה שלישית

בסיומה של המערכה השנייה כל אחת מהדמויות ויתר על משהו או הקריבה משהו. מאדאם דה-סאד מתכננת להצטרף למנזר, אותו מנהלת הברונית דה-סימיאן; אן עוזבת את ביתה ומשפחתה ועוברת עם בעלה להתגורר באיטליה; הרוזנת דה-סנט-פונד עברה למארסיי ועבדה בזנות. כשנערכו הפגנות נגד הממשלה היא צעדה ביחד עם המפגינים ומשהשוטרים דיכאו את ההפגנה בכוח, היא נמחצה למוות. למחרת ההמון ערך תהלוכה ונשא את גופה אחר כבוד; מאדאם מונטריי איבדה את שתי בנותיה (אם כי ייתכן שלא לתמיד) שעברו להתגורר במרחק רב ממנה. שרלוט היא היחידה שמרוויחה בסיום המחזה, בכך שהיא מאבדת את ארשת פניה הכנועה והמושפלת.

ההיסטוריה של ההפקה

הצגת הבכורה של מאדאם דה-סאד התקיימה ב-14 בנובמבר 1965 באולם קינוקוניה, טוקיו. ביים אותו טקאו מצורה והוא הופק בידי תיאטרון הספרות החדשה. יצוקו טאנאמי גילמה את דמותה של רנה; יושי מינאמי גילמה את דמותה של מאדאם דה מונטריי; הידקו מורמאצן גילמה את דמותה של אן; נצוקו קהארה גילמה את דמותה של הברונית דה-סימיאן; מיקי מאסאקי גילמה את דמותה של הרוזנת דה סנט-פונד; וג'אנקו מיאאוצ'י גילמה את דמותה של שרלוט.

ב-2008 הוצג המחזה בצרפת וזכה לתשבחות מהביקורת.

במרץ 2009 תיאטרון דונמאר ווירהאוס בלונדון העלה הפקה של המחזה בתיאטרון וינדהאמס, בבימויו של מייקל גרנדז'. כיכבו בו רוזמונד פייק (בתפקיד מאדאם דה סאד) וג'ודי דנץ' בתפקיד אמהּ, מאדאם דה מונטריי. שיחקו בו גם פרנסס ברבר, דברה פינדלי, ג'ני גאלוווי ופיונה בוטון. ג'ודי דנץ' נאלצה להיעדר ממספר הצגות לאחר שהיא מעדה בכניסת הבמה ונקעה את קרסולה. ממלאת מקומה, מרג'ורי הייוורד, החליפה אותה. כשדנץ' שבה לשחק ארבעה ימים לאחר הפציעה, היא נעזרה במקל הליכה.