מאזדה MX-3 הוא דגם של מכונית קופה עם הנעה קדמית, בעל ארבעה מושבים, שיוצר ושווק על ידי מאזדה. הוא הוצג לראשונה בתערוכת תערוכת הרכב הבין-לאומית של ז'נבה במרץ 1991, ושווק בשנים 19921998[1].

מאזדה MX-3
מאפיינים כלליים
יצרן מאזדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מודל קודם Mazda Étude עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 4,220 מ"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
רוחב 1,695 מ"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1,310 מ"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
בסיס גלגלים 2,455 מ"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מפרט טכני
מנוע מנוע בנזין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מבט אחורי על המאזדה MX-3

הרכב שווק בישראל על ידי חברת "דלק מוטורס" החל משנת 1992[2], אולם לא זכה להצלחה ומכר רק 200 יחידות[3].

היסטוריה עריכה

הפלטפורמה של ה-MX-3 נקראת פלטפורמת EC, והיא מבוססת על פלטפורמת BG של המאזדה 323[4]. שנת הדגם הראשונה הייתה זמינה ביפן, אירופה, אוסטרליה וצפון אמריקה, שם היא יצאה למכירה בספטמבר 1991, כשנת 1992. הדגם היה זמין במקור עם מנוע 1.6 ליטר או 1.8 ליטר V6, כמה מנועים נוספים היו זמינים ככל שהפיתוח של הדגם נמשך. בקיץ 1991 נוסף המותג Autozam AZ-3 לשוק היפני. שנועד להיות המותג הצעיר יותר של מאזדה, הוא שילב מחיר נמוך במעט עם מנוע 1.5 ליטר 4 צילינדרים[1].

בינואר 1994, גרסת DOHC של מנוע ה-B6, ה-"B6D", החליפה את הגרסה הקודמת[1]. הוא סיפק תוספת כוח, אך לעומת זאת גם הפך את גרסת ה-V6 היקרה הרבה יותר לנחשקת פחות. מכירות ה-V6 בארצות הברית הגיעו לסיומן לאחר שנת הדגם 1994, למרות שהן נמשכו בקנדה, יפן ושוקי יצוא רבים אחרים. בעוד שהם נקראו "K8-DE" במפרט של צפון אמריקה, שווקים יפניים ושווקים אחרים קיבלו מנוע בשם "K8-ZE", אך ההבדלים ביניהם היו זניחים.

ה-MX-3 יוצר רק בדור אחד מכיוון שה-MX-5 הוכיח את עצמו כפופולרי יותר וכאשר השפעות בועת מחיר הנדל"ן ביפן גרמה למשבר כלכלי, מאזדה נאלצה לצמצם דגמים שלא נמכרו היטב וה-MX-3 בוטל.

ביצועים עריכה

למנוע של V6 MX-3 יש מהירות מרבית של 202 קמ"ש (126 מייל לשעה) בגרסה האירופאית. ה-MX-3 GS עם המפרט האמריקאי יכול להאיץ מ-0 ל-60 קמ"ש תוך 8.4 שניות, ויכול לנסוע רבע מייל ב-16.4 שניות[5]. בעת שהושק, הוא היה מנוע שש בוכנות הקטן בעולם בייצור סידרתי[4].

מנוע ה-V6 היה שייך לסדרת מאזדה K, אשר שימשו במגוון רכבי מאזדה. מנועים אלה משתמשים בסעפת יניקה באורך משתנה (VLIM), על מנת לספק מומנט אופטימלי באמצעות תהודת יניקה. מאזדה קראה למערכת שלהם ב-MX-3 "מערכת אינדוקציה משתנה" (VRIS). למנוע הזה היה קו אדום של 7,000 סל"ד, ו-7,800 בניתוק דלק בסל"ד.

שילדתה של ה-MX-3 הייתה כאמור מבוססת על ה־323, שממנה נוסרו חמישה ס״מ מבסיס הגלגלים, המרחק שבין הציר הקדמי לאחורי. בצירוף שינויי המתלים והורדת מרכז הכובד יצרו מכונית בעלת התנהגות כביש יציבה, זריזה ובטוחה[4].

עבור המתלה האחורי של ה-MX-3, מאזדה השתמשה בטכנולוגיית Twin-Trapezoidal Link (TTL) הקניינית שלה, המספקת יתרונות הקשורים למערכות היגוי האקטיביות לארבעה גלגלים.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מאזדה MX-3 בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 Büschi, Hans-Ulrich, ed. (6 במרץ 1997). Automobil Revue 1997 (בגרמנית and צרפתית). Vol. 92. Berne, Switzerland: Hallwag AG. p. 356. ISBN 3-444-10479-0. {{cite book}}: (עזרה)
  2. ^ יוסי ריבלין, דלק מוטורס תייבא את כל הדגמים הקיימים של מאזדה, חדשות, 19 בנובמבר 1991
  3. ^   אורן דורי, נוהגים במאזדה ישנה? בקרוב תזומנו למוסך, באתר TheMarker‏, 3 בנובמבר 2015
  4. ^ 1 2 3 שאול גלאי, גלגלים - מבחן דרכים - לא צעצוע, חדשות, 13 בדצמבר 1992
  5. ^ Büschi, Hans-Ulrich, ed. (10 במרץ 1994). Automobil Revue 1994 (בגרמנית and צרפתית). Vol. 89. Berne, Switzerland: Hallwag AG. p. 356. ISBN 3-444-00584-9. {{cite book}}: (עזרה)