מאזן כוחות היא תאוריה ביחסים בינלאומיים הגורסת כי השלום והיציבות יישמרו קרוב לוודאי אם תתחלק העצמה הצבאית כך שלא יהיה בכוחה של שום מעצמה אחת, או בכוחו של שום גוש, לשלוט על מדינות אחרות. התאוריה היא חלק מיסודות גישת הריאליזם הפוליטי במדע המדינה. מודל תאורטי זה הוצג על ידי מורטון קפלן (אנ'), פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת שיקגו בארצות הברית, בשנת 1957.

המדינה כגורם מאזן במערכת בינלאומית עריכה

על פי מודל מאזן הכוחות, מדינה יכולה להיות גורם מאזן במערכת בינלאומית (בתור העוגן הראשי של המערכת) או להצטרף לגוש קיים; בחירה זו יכולה לקבוע את גורלה של המדינה וסיכויי הישרדותה במערכת הבינלאומית.

המערכות הבינלאומיות על פי המודל עריכה

במודל הציג קפלן 6 מערכות בינלאומיות, במטרה להראות באיזה מבנה תצליח לשמור המערכת הבינלאומית על יציבותה. חלק מן המערכות הן תאורטיות בלבד ולא נתקיימו במציאות.

  1. מאזן כוחות: במצב כזה ישנן 5 מדינות לפחות במערכת. במצב כזה לא תוכל מדינה אחת להגיע להגמוניה בקלות, שכן היא ניצבת מול שחקנים רבים במערכת. המוטו העיקרי במערכת כזו היא לשאוף לקיומו של משא ומתן.
  2. דו־קוטבית רופפת: המערכת מורכבת משני גושים גדולים על כן כל שינוי צבאי באחד מן הגושים יכול לזעזע את המערכת. חלק מהמדינות במערכת הבינלאומית בוחרות להישאר נייטרליות ולא מצטרפות לאחד הגושים.
  3. דו־קוטבית הדוקה: המערכת מורכבת משני גושים, ללא מדינות נייטרליות. כל מדינה משתייכת לאחד מן הגושים.
  4. כלל עולמית: מערכת ללא חילוקי דעות, ללא סכסוכים וללא מלחמות. כולם מאמינים באותה אידאולוגיה.
  5. היררכית:ישנה מדינה אחת שלטת, ושאר המדינות נשמעות למרותה.
  6. וטו יחידתי: נסב סביב עניין הנשק הגרעיני. ישנן 11 מדינות במערכת הבינלאומית המחזיקות בנשק גרעיני. עצם העובדה שלכל אחת מהן יש נשק גרעיני תורמת להרתעה ההדדית, ובכך מסייעת בשמירה על היציבות.

וריאציות נוספות למערכות הבינלאומיות הקיימות עריכה

קפלן עצמו מונה וריאציות נוספות ל-6 הקיימות:

  • מערכת דו־קוטבית רופפת ביותר: מצב שבו הגושים נחלשים ומתחזקים בודדים בעלי יכולת גרעינית. מצב העלול להביא לוטו יחידתי.
  • מערכת הפשרה: הוא מתייחס למלחמה הקרה בין ברית המועצות לארצות הברית. במצב פשרה המערכת הסובייטית תתמתן, תהיה התרופפות בגיבוש הפנימי של הגושים. כתוצאה מכך שחקנים יצליחו לצאת מתוך בריתות צבאיות ויופחת החימוש לרמת ההרתעה המזערית הנדרשת.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.