מאט בווין

פוליטיקאי אמריקאי

מת'יו גריזוולד בוויןאנגלית: Matthew Griswold Bevin; נולד ב-9 בינואר 1967) הוא פוליטיקאי ואיש עסקים אמריקאי. כיהן כמושלה ה-62 של מדינת קנטקי בשנים 2015–2019. בווין הוא השלישי מן המפלגה הרפובליקנית שנבחר למושל קנטקי מאז מלחמת העולם השנייה, אחרי ארני פלטשר (2003-2007) ולואי נון (1967–1971).

מאט בווין
Matt Bevin
לידה 9 בינואר 1967 (בן 57)
דנוור, קולורדו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא מת'יו גריזוולד בווין
שם לידה Matthew Griswold Bevin עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה
  • אוניברסיטת וושינגטון ולי
  • אקדמיית גולד עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
דת נצרות אוונגליסטית
בת זוג גלנה בווין (מאז 1996)
www.mattbevin.com
מושל קנטקי ה־62
8 בדצמבר 201510 בדצמבר 2019
(4 שנים)
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בווין נולד דנוור שבקולורדו, וגדל בשלבורן שבניו המפשייר. ב-1989 היה לבוגר אוניברסיטת וושינגטון ולי, ולאחר מכן שירת בצבא ארצות הברית במשך ארבע שנים והשתחרר בדרגת קפטן. הוא התעשר מעסקי השקעות ועבר ללואיוויל שבקנטקי ב-1999. ב-2011 נטל עצמו בווין את נשיאות "חברת הייצור האחים בווין" - חברת ייצור הפעמונים האחרונה שנותרה באמריקה. בווין, העומד בראשות החברה אשר בבעלות משפחתו מאז היווסדו ב-1832, נאבק עליה כשהייתה על סף סגירה. בווין הפיח בחברה רוח חיים והחזיר את רווחיותה.

ב-2013, הודיע בווין על כוונתו להתמודד בבחירות המקדימות במפלגה הרפובליקנית לתפקיד מועמד המפלגה לסנאט מטעם קנטקי מול מיץ' מקונל - נציגה הבכיר של קנטקי בסנאט של ארצות הברית ומנהיג המיעוט הרפובליקני. אף על פי שקיבל את תמיכתם של ארגונים שונים, בהם תנועת מסיבת התה, תקף אותו מקונל שוב ושוב על חוסר עקביות בהצהרותיו הציבוריות ובמדיניותו וניצח אותו בפער של כמעט 25 אחוזים. בווין ויתר על שאיפותיו הסנאטוריאליות והכריז כי יתמודד בבחירות למושלות קנטקי ב-2015, ובפריימיריז הרפובליקני הביס את מתחרו, נציב החקלאות של קנטקי, ג'יימס קומר ב-83 קולות. ב-3 בנובמבר אותה השנה ניצח בבחירות הכלליות שנערכו במדינה את מועמד המפלגה הדמוקרטית והתובע הכללי של קנטקי דאז, ג'ק קונוויי.

ראשית חייו והשכלה

עריכה

בווין נולד ב-9 בינואר 1967 בדנוור שבקולורדו. הוא השני מבין ששת ילדיהם של אייברי ולואיז בווין[1][2]. הוא גדל בעיירה הכפרית שלבורן השוכנת בניו המפשייר, בבית חווה קטן[3]. אביו עבד במפעלי עץ, ואמו עבדה במשרה חלקית במחלקת קבלה בבית חולים[1]. משפחתו גידלה בעלי חיים וגידלה את מרבית המזון שלהם. בגיל שש הרוויח בווין כסף באמצעות אריזת ומכירת זרעים לשכניו. בווין מייחס את מעורבותו בתנועת הנוער "4-H", שם כיהן כנשיא הסניפים המקומיים והארציים וכחבר מועצת הנוער הארצית של התנועה, כמה שפיתח את כושר הנאום והמנהיגות שלו[3].

תחילה למד בבית ספר נוצרי קטן, ובכיתה י' נרשם ללימודים באקדמיית גולד, בית ספר תיכון פרטי מעבר לגבולות קנטקי בעיירה בת'ל שבמיין[3]. הוא שילם את שכר הלימוד לאקדמיה באמצעות שילוב של סיוע כספי ומשכורתי מעבודתו כמדיח כלים בקמפוס האקדמיה ומעבודות שונות בהן עבד בחופשת הקיץ. לאחר סיום לימודיו התיכוניים, החל בווין ללמוד באוניברסיטת וושינגטון ולי שבלקסינגטון, וירג'יניה, במסגרת תוכנית המלגות ROTC (תוכנית עתודאים אמריקאית). בעת לימודיו הגבוהים למד ביפן ונהיה לשולט בשפה היפנית. הוא קיבל תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה ב-1989[3].

לאחר שבילה שמונה שבועות ברכיבה על אופניים לאורך 3,800 מיל (6,100 קילומטר) מאורגון לפלורידה, התגייס בווין לצבא ארצות הברית והוסמך לדרגת לוטננט שני. ב-1990 סיים קורס בן שישה שבועות להכשרת קצינים צעירים במוצב פורט נוקס שבקנטקי. מאוחר יותר העיד בווין כי האזור בו שכן המוצב הזכיר לו היכן גדל, ושאם תהא לו הזדמנות להקים משפחה, ירצה לעשות זאת בקנטקי. הוא הועבר לרגימנט ארטילריית השדה ה-25 של דיוויזיית חיל הרגלים החמישית בפורט פולק שבלואיזיאנה. במהלך הצבתו שם, הוא אומן בנוסף בפורט סיל שבאוקלהומה, והשלים קורס בן 40 שעות מטעם אוניברסיטת מרכז מישיגן. הוא עלה לדרגת קפטן, עוטר במדליית ההישג של הצבא, במדליית שירות הביטחון הלאומית, אות השירות הצבאי ומספר עיטורים צבאים נוספים - כל זאת לפני שהצטרף לכוחות המילואים של הצבא ב-1993.

קריירת עסקים

עריכה

לאחר שסיים את שירותו ב-1993, עבד בווין כיועץ פיננסי בחברת ההשקעות סי.אי. איי בפנסילבניה ובבוסטון, ולאחר מכן שימש כסגן נשיא בחברת פאטנם והשקעות. ב-1999, הוצעה לו החזקת נכס בחברה ובווין עבר לקנטקי כדי ליטול עליו את המשרה. לאחר שהחברה נמכרה ב-2003, גייס בווין קבוצת מנהלים מתאגיד נשיונל סיטי לשם ייסוד חברה חדשה[4]. החברה טיפלה ביותר ממיליארד דולר אמריקני בהשקעות כאשר בווין מכר אותה לחברה "מאנדר קפיטול מנג'מנט" (Munder Capital Management) ב-2011[5].

ב-2008, השתלט בווין על ניהול "חברת הייצור האחים בווין" שבעיירה מזרח האמפטון, קונטיקט. החברה נוסדה ב-1832 על ידי סבא של סבא-רבא של בווין, ומאז נותרה החברה בבעלות המשפחה. היא החברה האמריקאית האחרונה המייצרת פעמונים באופן בלעדי. עד 2011, החברה הייתה חייבת 116,000 דולר אמריקני במיסים שנשכחו עבריין ונודעה בציבור כחברה החייבת מיסים שנזנחו[6]. באופן קולקטיבי, החליטו מנהלי החברה כי מאט בן המשפחה היחיד עם החוש והכישרון העסקי הנדרש ועם המשאבים הפיננסים שיכול לשמור על החברה סולבנטית. ב-2011, נהפך בווין לנשיא החברה[7]. בתוך שנה הוא שילם את המיסים השכוחים של החברה, הפך את החברה לרווחית והרחיב את שכר עובדיו.

סופת ברקים הציתה אש שהחריבה את המפעל ב-27 במאי 2012. אף על פי שבידיו היה יותר ביטוח אחריות סטנדרטי, ונוסף על השרפה שפרצה נבזזו כ-4,500 פעמונים בידי גנבים, התחייב בווין לבנות ולשקם מחדש את החברה. בריאיון עיתונאי שהעניק ל"הארטפורד קוראנט" אמר: "אני בווין, והבווינים עושים פעמונים". בשלהי יוני 2012 הודיע מושל קונטיקט, דן מלוי, כי חברת האחים בווין יקבלו 100,000 דולר כמענקים במסגרת התוכנית "עסקים קטנים אקספרס" של המדינה במטרה לסייע במאמצי שיקום החברה. בהשתתפותו של הסנאטור ריצ'רד בלומנטל, בווין הודיע ביולי 2012 כי ימכור מזכרות, כולל חולצות טריקו, פעמונים ולבנים שיצאו מהמפעל ההרוס, כדי לגייס כספים נוספים לבנייה מחדש. תוך תפעול העסק ממיקום זמני, חידשה החברה ייצור מוגבל בספטמבר 2012.

מסעי הבחירות לסנאט ולמושלות

עריכה

ב-2011 אמר בווין כי הסנאטור מיץ' מקונל גייס אותו לאתגר את חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השלישי של קנטקי, ג'ון ירמות' הדמוקרטי, בבחירות לבית הנבחרים שייערכו ב-2012[8]. עם זאת, ראש מטהו של מקונל אמר כי בווין הוא זה שביקש להיפגש עם מקונל, בעוד שהסנאטור מעולם לא ביקש מבווין להיכנס למרוץ. בסופו של דבר, בווין ויועציו החליטו כי ניצחון במחוזו של ירמות' אינו אפשרי עבור רפובליקני, ובווין בחר שלא להתמודד לבית הנבחרים[9].

מסע הבחירות לסנאט של ארצות הברית ב-2014

עריכה

ב-24 ביולי 2013 הכריז בווין כי הוא יתמודד בבחירות המקדימות שייערכו במפלגה הרפובליקנית לבחירת נציג המפלגה לסנאט של ארצות הברית קנטקי, מול מיץ' מקונל - מנהיג המיעוט בסנאט וסנאטור בתקופת כהונתו החמישית, משום שלא האמין שמקונל שמרני דיו[10]. בתגובה, עם פתיחת הפריימריז הרפובליקני, השיק מקונל מודעות המאשימות את בווין על שמנע את קריסת עסקיו על חשבון משלם המיסים, בהתייחסו לקבלת המענקים שקיבל מקונטיקט כדי לבנות מחדש את "חברת הייצור האחים בווין". בווין הגיב למקונל גם הוא בהשקת מודעות המטיחות במקונל כי הצביע בעד העלאת מיסים, בעד חילוץ פיננסי מטעם הממשלה, בעד גידול בתקרת החוב של ארצות הברית ובעד מועמדים ליברליים לבתי משפט. תגובת הנגד הבאה של מקונל הציגה את בווין בפני הקהל "מעולם לא הייתה לי בעיית הזנחת מיסים, וגם לעולם לא תהא לי", וטען כי בחברה של בווין לא שילמו מיסים שמונה פעמים, ובווין איחר בתשלום מס על בית החופשה שבגרינווד, מיין, בסך 1.2 מיליון דולר ב-2007[11].

אחר כך, במשך שבועות רבים, תקף מקונל את בווין בדף ה-LinkedIn שלו על שהשתתף בסמינר המזוהה עם המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. התוכנית בת שלוש השנים, בה השתתף בווין בשנים 2006–2008, מומנה למעשה על ידי פורום "MIT Enterprise", אשר באופן טכני אינה קשורה אל המכון הטכנולוגי[12]. באמצע אוקטובר 2013, במטה הבחירות של מקונל צוין כי מעתה יתעסקו מעבר לבווין ומעבר לגבולות המפלגה הרפובליקנית, וכי תהא התמקדות באליסון לונדגרן גריימס, המועמדת המובילה בבחירות המקדימות הנערכות במפלגה הדמוקרטית, ומקונל כינה אותה "היריבה האמיתית שלי". לאחר שמקונל לקח חלק במשא ומתן על סיום השבתת הממשל בארצות הברית ב-2013 בת 16 הימים, אישרה קרן השמרנים של הסנאט את תמיכתה בבווין[13].

כאשר בווין, ב-28 באפריל, הודיע לתקשורת כי הוא מתכוון למסור הצהרה בנוגע לבחירות, החלו להתפרסם להן השערות שגרסו כי הוא מתכוון לפרוש מהמרוץ. במקום זאת, בווין הודיע כי הוא מתכוון לפרסם תוכנית עבודתו בהמשך השבוע ויצא נגד התקשורת המקומית על התעסקותה בנושאים אחרים שאינם הכלכלה. ב-1 במאי פרסם בווין את תוכנית העבודה המובטחת, אשר קראה להפחתה הדרגתית של שיעור מס החברות הפדרלי ל-10% במשך חמש שנים, והבטחת הזכות לעבודה בקנטקי. הוא אמר כי תקנות מכבידות מסוכנויות שונות בהן הסוכנות להגנת הסביבה מזיקות ליכולות עסק ליצור מקומות עבודה, אם כי תמך בחוק ה-REINS, אשר מתנה כל תקנה מבצעית בעלת השפעה כלכלית של למעלה מ-100 מיליון דולר באישור הקונגרס של ארצות הברית. הוא גם הציע להחיל מס בשיעור אחיד והתנגד לעלייה בשכר המינימום הפדרלי.

ביום הבחירות זכה בווין ב-125,759 קולות, שהיוו 35.4% מהקולות - לעומת 213,666 הקולות להם זכה מקונל (60.2%), בעוד יתר הקולות פוזרו בין שלושה מועמדים איזוטריים. בנאום ההפסד שלו, בווין סבר כי "יש סיכוי אפסי שהפתרונות להם אנו זקוקים יגיעו מהמפלגה הדמוקרטית", אך עדיין מיאן לתמוך במקונל. הוא הופיע על במה ציבורית לצד מקונל בכמה הזדמנויות במהלך מערכת הבחירות הכללית, אך סירב בעקשנות לתמוך בו במפורש. בבחירות הכלליות ניצח מקונל הוותיק את אליסון לונדגרן גריימס, ורמז לעיתונאים כי הצביע למקונל חרף היריבות בין השניים.

נישואים ומשפחה

עריכה

בעודו מוצב בפורט פולק, יצא בווין לפגישה עיוורת עם מי שתהא רעייתו לעתיד, גלנה. באותה תקופה הייתה גלנה אם חד הורית לבריטיני בת ה-5, שנולדה במהלך נישואיה הראשונים לבעל מתעלל[14]. השניים נישאו ב-1996 ולהם שישה ילדים. לאחר נישואיה החדשים של אמה, קיבלה בריטיני את שם משפחתו של אביה החדש והחורג. ב -2003, בריטיני בת ה-17 נהרגה בתאונת דרכים בסמוך לבית המשפחה[15]. לזכר בתם ייסד הזוג בווין את "ארגון בריטיני", מוסד ללא כוונות רווח המממן טיולים מקומיים ובינלאומיים לתלמידי בתי ספר תיכוניים, והקים קרן המאפשרת ל"מדרשה הטכנולוגית הבפטיסטית הדרומית" של לואיוויל לפתוח תחתיה את מרכז בווין למשימות גיוס ב-2012[16][17].

ב-2011, הוציא בווין את כל ילדיו מבתי ספרם למשך שנה עבור סיור בן 26,000 מיל (42,000 קילומטר) ברחבי ארצות הברית, שכלל ביקור באתרים בעלי עניין חינוכי או היסטורי, בהם מוטל לוריין (כיום מוזיאון זכויות האזרח הלאומי) שבממפיס, טנסי, שם נרצח מרטין לותר קינג; ובית הספר שבטופיקה שבקנזס אשר עמד במרכז פסק דין בראון נגד מועצת החינוך של בית המשפט העליון של ארצות הברית. לאחר שבקשתם לאמץ ילדה ממערכת האומנה של קנטקי נדחתה מאחר שלבני הזוג היו כבר חמישה ילדים, ביוני 2012 אימצו בווין ורעייתו ארבעה ילדים מאתיופיה בגילאי שנתיים עד עשר. ב-2015, הצהיר בווין כי כל ילדיו רוכשים את השכלתם דרך חינוך ביתי. כדי למנוע שיבושים בחינוך הילדים, בחר בווין שלא לעבור לאחוזת מושל קנטקי מיד לאחר בחירתו למושל בנובמבר 2015, אלא להמתין עד לאחר סיום שנת הלימודים באוגוסט 2016[18]. משפחת בווין, בת אחת עשרה נפשות, היא הגדולה להתאכסן באחוזה מאז שנבנתה ב-1914. נוסף על כך, משפחת בווין החליטה לשמור על בית מגוריה בה התגוררה טרם בחירתו של מאט למושל[18]. משפחת בווין משתייכים אל הכנסייה הנוצרית הדרום-מזרחית, כנסייה אוונגליסטית בלואיוויל.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מאט בווין בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 ג'וזף גרת', Senate longshot Matt Bevin touts self-reliance, באתר The Courier-Journal‏, 2 במאי 2014 (באנגלית)
  2. ^ ג'ון גרגורי, Profile: Republican Gubernatorial Candidate Matt Bevin, באתר Insider Louisville‏, 30 באוקטובר 2015 (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 4 דבורה יטר, 'Self-made' Bevin on a mission to remake Ky., באתר The Courier-Journal‏, 15 באוקטובר 2015 (באנגלית)
  4. ^ ג'ון צ'ייבס, Gubernatorial profile: Matt Bevin makes case for smaller government, but facts sometimes wrong, באתר Lexington Herald-Leader‏, 10 במאי 2015 (באנגלית)
  5. ^ מערכת העיתון, Integrity Asset Management to be sold, באתר Business First‏, 2 בדצמבר 2010 (באנגלית)
  6. ^ דן וייל, McConnell Ad Rips GOP Primary Opponent: 'Bailout Bevin, באתר ניוזמקס, 24 ביולי 2013 (באנגלית)
  7. ^ ג'ף האנה, Jingle Bells, באתר אוניברסיטת וושינגטון ולי, 23 בדצמבר 2011 (באנגלית)
  8. ^ אדם בים, McConnell challenger: Criticisms are 'just noise', באתר Yahoo!‏, 29 באפריל 2014 (באנגלית)
  9. ^ סקוט וורטמן, Mystery ahead as Matt Bevin takes office, באתר Cincinnati.com‏, 6 בדצמבר 2015 (באנגלית)
  10. ^ אלן בלינדר וריצ'רד פרץ-פנה, Matt Bevin Prevails as James Comer Concedes Kentucky Governor Primary, באתר הניו יורק טיימס, 29 במאי 2015 (באנגלית)
  11. ^ ג'ון גרינברג, Mitch McConnell tags Kentucky primary opponent as tax delinquent, באתר Politifact.com‏, 14 באוגוסט 2013 (באנגלית)
  12. ^ אשלי קילו, McConnell hits opponent over LinkedIn profile, באתר CNN‏, 20 באוגוסט 2013 (באנגלית)
  13. ^ רוג'ר אלפורד, Conservative group endorses Matt Bevin in Ky., באתר סן דייגו יוניון טריביון, 18 באוקטובר 2013 (באנגלית)
  14. ^ גלנה בווין, Hot off the desk of Glenna Bevin, באתר Politics in Knobs of Kentucky‏, 21 באוקטובר 2015 (באנגלית)
  15. ^ שריל גאי סטולברג, Kentucky’s Next Governor, Matt Bevin, Rode In on Outsider Status, באתר הניו יורק טיימס, 4 בנובמבר 2015 (באנגלית)
  16. ^ מייקל קאטלני, Who Is Mitch McConnell's Mystery Tea-Party Rival?, באתר נשיונל ג'ורנל, 20 בפברואר 2013 (באנגלית)
  17. ^ מולי רדן, Kentucky Might Finally Turn on Mitch McConnell, באתר The New Republic‏, 22 ביולי 2013 (באנגלית)
  18. ^ 1 2 ג'ק בראמר, 11-member Bevin family preparing to move into Governor’s Mansion, באתר Lexington Herald-Leader‏, 14 ביולי 2016 (באנגלית)