מאיה ערד

סופרת ישראלית

מאיה ערד (נולדה ב-25 בינואר 1971) היא סופרת ישראלית המתגוררת בארצות הברית.[1] רבים מספריה עוסקים בחייהם של ישראלים שהיגרו לארצות הברית.

מאיה ערד
מאיה ערד
מאיה ערד
לידה 25 בינואר 1971 (בת 53)
ראשון לציון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית, אנגלית, רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג רויאל נץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

מאיה ערד נולדה בראשון לציון לטובה ויוסף ערד – אם פסיכולוגית ואב רופא ילדים, אחת משלוש אחיות. באוקטובר 1973 עברה המשפחה לקיבוץ נחל עוז, וביולי 1982 חזרה לראשון לציון. היא שירתה בצה"ל במדור הסברה בכתב של חיל החינוך, ושם פגשה את בעלה לעתיד, רְוִיאל נץ. השניים נישאו במרץ 1994.

ערד למדה במסגרת התוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן והיא בעלת תואר ראשון בבלשנות ובלימודים קלאסיים מאוניברסיטת תל אביב ותואר דוקטור בבלשנות מטעם יוניברסיטי קולג' לונדון.[2] היא לימדה באוניברסיטת הרווארד, באוניברסיטת ז'נבה ובמחלקה לדרמה של אוניברסיטת סטנפורד. ב-2009 הייתה סופרת אורחת במרכז טאובה ללימודים יהודיים[3] באוניברסיטת סטנפורד.

ערד למדה את השפה הרוסית במסגרת אקדמית, וביקרה ברוסיה במסגרת חילופי משלחות, דבר אשר השפיע רבות על המשך כתיבתה.

חיים אישיים

עריכה

ערד נשואה לרויאל נץ, משורר ופרופסור ללימודים קלאסיים ולהיסטוריה ופילוסופיה של המדע באוניברסיטת סטנפורד. לזוג שתי בנות.

ערד היא צמחונית מגיל 14, בהשפעת ביקור כיתתי במשחטת עופות והשיר "בשר זה רצח" של להקת הסמית'ס.[4]

ספריה

עריכה
רומן בחרוזים לפי מתכונת "יבגני אונגין" מאת פושקין (ערד ציינה גם את השפעת הרומן בחרוזים The Golden Gate מאת ויקראם סת). הרומן הפך לרב-מכר וזיכה את ערד בפרס ליצירת ביכורים של משרד החינוך והתרבות. כמו כן היה בין המועמדים הסופיים לפרס ספיר לשנת 4–2003. נבחר על ידי ידיעות אחרונות לאחד מעשרת ספרי העשור 2000–2010. ב-2006 עובד בידי אלדד זיו ואלון אולארצ'יק למחזה בתיאטרון הקאמרי, בבימויו של אלדד זיו.
הספר, שהפך לרב-מכר, הוא רומן שעלילתו מתרחשת באקדמיה בארצות הברית. הוא עשוי שבעה פרקים שכל אחד מהם מוקדש למידה רעה שונה, המתוארת דרך חייו של גיבור הפרק, שהוא חבר הסגל האקדמי או חותר למעמד זה.
שלוש נובלות, "fail better", "יעל של אורה" ו"מתנת בר-מצווה". במרכז כל אחת מהנובלות: היחסים בתוך משפחות מפורקות.
רומן שגיבורו, אדם טהר-זהב, הוא "אמן הסיפור הקצר" – מחברם של סיפורים קצרים. בספר מתואר המשבר האישי והמקצועי בו מצוי אדם טהר-זהב, ובתוך כך מופיעים בספר תשעה סיפורים קצרים פרי עטו של "אמן הסיפור הקצר".
רומן העוסק בזוגיות, הזדקנות וזהות של ישראלים החיים בחו"ל. הרומן מתאר שנה אחת בחיי רותי וגיורא לביא, זוג ישראלי מבוגר החי כארבעים שנה בקליפורניה. גיורא הוא פרופסור להנדסת אווירונאוטיקה באוניברסיטת סטנפורד העומד לפני פרישה לגמלאות ורותי היא עקרת בית. העלילה מונעת על ידי שני גורמים עיקריים: חשדה של רותי שגיורא לוקה בראשית שיטיון (דמנציה), והמתחים בין רותי לבין נטעלי ובן, זוג צעיר שמתפרץ אל היקום המוגן שבנתה עם גיורא. העלילה מוצגת דרך תודעתה של רותי – מחשבותיה ומעשיה בהווה, שבהם משולבים זכרונותיה מהעבר.
עידית היא מורה לספרות בת 39 הכמהה לאהבה. היא מצפה לאהבה שתגיע במפתיע, גם כנגד כל הסיכויים, ממש כמו ברומנים הויקטוריאנים שהיא אוהבת כל כך. ואולם אהובה מבושש להגיע, עד שמופיע מיכאל. כאשר מיכאל נקרה על דרכה, משוכנעת עידית שהגיע האביר שלה. שכל הציפייה לא היתה לשווא. ואולם, החיים מזמנים לה נתיבים חדשים, שבהם אכזבות שלובות בהזדמנויות והבטחות חדשות.
רומן שבמרכזו זוהר בר, מרצה לספרות בקולג' בקליפורניה, המוזמן לתת בחג ההודיה סדרה של ארבע הרצאות על ספרות בלשית בבקתה ההררית המבודדת של בני הזוג יולי ויובי פלג, שאליה מוזמנים ישראלים נוספים. במהלך שהותו שם הוא מוטרד משתי תעלומות נוספות: מדוע באמת הוזמן לבקתה, ומה גרם למותה בטרם עת של אשתו הראשונה של יובי פלג, פרופסור לגאולוגיה שצבר הון רב מתוכנה לחיפושי נפט. התאוריה של הספרות הבלשית, המובאת בהרצאותיו של זוהר, משתלבת בניסיונו לפתור את התעלומות, ניסיון שבו הוא משתף טלפונית את אשתו בנפרד, זואי, פרופסור לספרות באוניברסיטת סטנפורד.
  • המורה לעברית (חרגול, 2018) (הספר בקטלוג ULI)
    שלוש נובלות העוסקות בנשים, שהן או ילדיהן היגרו לפני שנים לארצות הברית:[5]
    • "המורה לעברית": סיפורה של אילנה, מורה לעברית בקולג' במערב התיכון, המנסה להגן על משרתה לנוכח התמעטות התלמידים.
    • "ביקור (תמונות)": מרים מגיעה לביקור אצל בנה יורם, שהיגר לארצות הברית והקים שם משפחה.
    • "Make New Friends": אפרת, ביולוגית המתגוררת עם משפחתה בקליפורניה, מודאגת מהקשיים החברתיים שחווה בתה בחטיבת הביניים, ומנסה לסייע, בין השאר באמצעות הסמארטפון שמשמש את הבת.
  • קנאת סופרות (חרגול, 2021)[6] (הספר בקטלוג ULI)
רומן ארס פואטי שבמרכזו סופרת שפרסמה שלושה ספרים, שחשה תסכול על שספרה, שנכלל ברשימה הארוכה של פרס ספיר, לא עבר לשלב הרשימה הקצרה, והיא נתקלת בקושי בפרסום ספרה הרביעי. הרומן מתאר את קשריה עם בני משפחתה (בעלה ובתה) ועם עולם הספרות - סופרות אחרות, העורכת של ספריה, חוקרת ספרות, תלמידי הסדנה לספרות שבה היא מלמדת.
  • שנים טובות (חרגול, 2023)
רומן מכתבים. לאה, צעירה בוגרת סמינר למורות, מהגרת לאמריקה, ומדי שנה, לקראת ראש השנה, כותבת לחברותיה מן הסמינר ומספרת להן על קורותיה בשנה שחלפה[7]. המכתבים מתחילים בשנת 1966 ומסתיימים בשנת 2016. מסיימת את הספר אחרית דבר שכתב יונתן, בנה של לאה, לאחר מותה.

מחזות

עריכה
מחזה בחרוזים, עיבוד של "צער מתוך חוכמה" מאת אלכסנדר ס. גריבוידוב. זירת העלילה מועברת ממוסקבה של ראשית המאה ה-19 אל ישראל של סוף המאה העשרים.

ספרי עיון

עריכה
הספר מתאר היחס בין חוקיות ואי-חוקיות במערכת בנייני הפועל העברי.
  • מקום הטעם: מסות על ספרות ישראלית: בין צליל להיסטוריה, נכתב ביחד עם רויאל נץ. הספר קורא לחזרה ל"צליל"
(כלומר לספרות המוגדרת לפי צורות ולז'אנרים) ול"היסטוריה" (כלומר למסורת הספרותית ההיסטורית). (אחוזת בית, 2008) (הספר בקטלוג ULI)
מסות שהתפרסמו ברובן בכתב העת "הו!".

קישורים חיצוניים

עריכה

דפים כלליים

מקום אחר ועיר זרה

צדיק נעזב

שבע מידות רעות

תמונות משפחה

מקום הטעם

אמן הסיפור הקצר

חשד לשיטיון

העלמה מקזאן

מאחורי ההר

המורה לעברית

קנאת סופרות

שנים טובות

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 7 Israeli expat writers to watch in the new year, Jewish Telegraphic Agency, ‏2015-09-09 (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ Arad, Maya; (1998) VP-Structure and the Syntax-Lexicon Interface. Doctoral thesis (Ph.D), UCL (University College London)
  3. ^ Visiting Scholars and Postdocs | Taube Center for Jewish Studies, jewishstudies.stanford.edu (באנגלית)
  4. ^ אריאל צבל, הסמיתס: מוות בלי סיבה הוא רצח: 30 שנים ל"בשר זה רצח" של מוריסיי, באתר אנימלס
  5. ^ "המורה לעברית": פרק ראשון מתוך הרומן החדש מאת מאיה ערד, באתר הארץ, 22 בפברואר 2018
  6. ^ מאיה ערד, קטע מהספר קנאת סופרות, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, אפריל 2021
  7. ^   יוענה גונן, למרות המאמץ, סיימתי את הספר בדמעות, באתר הארץ, 19 בינואר 2023