מאיורדומוס

תפקיד בחצרות המלוכה בימי הביניים

המאיורדומוסלטינית: maior domus; מאיור - מנהל; דומוס - הבית), כלומר השר אשר על הבית או מנהל הבית היה תואר ותפקיד בחצרות המלוכה בימי הביניים המוקדמים, שהיה בשימוש בעיקר באימפריה הפרנקית במאה ה-7 וה-8.

במהלך המאה ה-7 הפך תפקיד זה לתפקיד החשוב ביותר בממלכה המרובינגית באוסטרזיה, ולמלכים הייתה למעשה רק סמכות סמלית. המאיורדומוס הוא תפקיד המפתח שאיפשר את החלפת השושלת המרובינגית בשושלת הקרולינגית ובכך איפשר את עלייתו של פפין הגוץ ואחריו של בנו קרל הגדול.

בתחילה היה התפקיד סוג של ראש מטה הארמון ועם הזמן צבר עוד ועוד סמכויות עד שגבר כוחו מזה של המלך, אחת הסיבות העיקריות לכך היא שעל מנת להגיע למלך היה צריך לעבור דרך המאיורדומוס. התפקיד עבר בירושה בין משפחות אצולה מסוימות. באוסטרזיה, פפין הראשון מהמשפחה הקרולינגית השתלט על התפקיד והעבירו לבנו במטרה להמליכו במקום המלך, פפין גם שינה את שמו של הילד לשם מרובינגי "כילדברט" ואילץ את המלך להמליכו למלך, את יורש העצר האמיתי שלחו למנזר באירלנד. המהלך לא צלח ומשפחות האצולה האחרות הוציאו להורג את פפין ובנו.

כעבור כמה שנים פפין מהרסטל מהמשפחה הקרולינגית הצליח להשתלט על משרת המאיורדומוס, בנו של אותו מאיורדומוס הוא קרל מרטל, שהוא גם סבו של קרל הגדול. בנו של קרל מרטל, פפין השלישי (פפין הגוץ) היה למלך הקרולינגי הראשון ומייסד השושלת הקרולינגית.

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.