מאיר אינדור

פעיל חברתי ישראלי

מאיר אינדור (נולד ב-23 ביולי 1947) הוא איש ציבור, פובליציסט, מייסד ויו"ר עמותת אלמגור - ארגון נפגעי טרור[1] וארגונים נוספים. פעיל עלייה והתיישבות[2].

מאיר אינדור
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 23 ביולי 1947 (בן 77) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

מאיר אינדור נולד ליחיאל ובלה אינדור, ניצולי השואה מפולין. לאחר השואה עלו הוריו לישראל והתיישבו בכפר אתא, שם למד בבית ספר חסידי-ציוני של פועלי אגודת ישראל.

בעת שירותו הצבאי החל בכתיבת מאמרים לעיתונות והתקבל במערכת "ידיעות אחרונות" ככתב מדור על ידיעת הארץ. הוא גויס עם פרופיל נמוך מסיבות בריאותיות, אך הצליח להעלות לפרופיל קרבי ולהשתבץ בסיירת רימון, אז יחידת המסתערבים הראשונה תחת פיקודו של מאיר דגן. במהלך שירותו נפצע מפגיעת רימון בפעולה כנגד מחבלים. לחם בסדיר במלחמת ששת הימים, ובמילואים במלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים, מבצע ליטני ומלחמת לבנון הראשונה. בשירותו בצה"ל הגיע לדרגת סגן אלוף.

אינדור הותקף ונפצע פעמיים נוספות על ידי ערבים. בשנות השמונים בחג השבועות הותקף בדרכו לכותל המערבי ונדקר בבקבוק שבור, ובהושענה רבה של שנת תשע"ז (23 באוקטובר 2016) נרגם במכוניתו באבנים, בדרכו חזרה מתפילת ותיקין בהר הזיתים[3][4].

בשנות השבעים נמנה עם יוזמי ומארגני הריקודגלים ובהמשך היה מראשי עמותת "עם כלביא" המארגנת את המצעד מדי שנה. במסגרת זו הוא ממנהלי העצרת בבימה שברחבת הכותל המערבי[5].

ב-1979 נמנה עם מייסדי ההתנחלות עצמונה ברצועת עזה.

אינדור נמנה בין הפעילים לחידוש היישוב היהודי בחברון[6][7]. אינדור יזם לראשונה בחברון אזכרה, לציון יובל לרצח יהודי חברון במאורעות תרפ"ט. לדברי אינדור בעקבות הפיגוע בבית הדסה ב-2 במאי 1980 בו נרצחו שישה יהודים ו-16 נפצעו בהתקפה על מתפללים סמוך לבית הדסה החליט להקדיש לטובת חידוש היישוב היהודי בחברון ובשיתוף פעולה עם הרב משה לוינגר הקימו שדולה פוליטית אשר לאחר כשנה הביאה להחלטת הממשלה ש"אין מניעה שיהודים יהיו בחברון, כבכל מקום בארץ ישראל"[8][9].

ב-1980 הקים את קרן חברון-ארצות הברית. באותה שנה השתתף לדבריו גם בהקמת קרן לב"י[10].

ב-1981 ייסד יחד עם הרב יהודה חזני ואהרון דוידי את עמותת שר-אל[11] העוסקת בארגון מתנדבים יהודים ושאינם יהודים מרחבי העולם לעבודה במסגרת צה"ל. כמו כן ייסד את פרויקט "שומר ישראל"[12] להשמת מתנדבים מח"ול הלומדים בארץ לתפקידי שמירה ומוכנות לחירום. לדברי אינדור כ-6,000 איש התאמנו ב"שומר ישראל". הם נשלחו לשמור ביישובי ספר או במתקנים עורפיים תוך התחייבות שבזמן חירום יתייצבו לשירות. הפרויקט התקיים כ-12 שנים ונסגר לאחר כינון ממשלת רבין השנייה[13].

ב-1984 הקים את ארגון "הביתה" למען העלאת יהודי ברית המועצות.

ב-1986 ייסד את "אלמגור - ארגון נפגעי טרור" ומאז עומד בראשו ומזוהה בעיקר על ידו. בשם הארגון פעל רבות בסוגיות הנוגעות לחללי הטרור ונפגעי פעולות האיבה[14][15] כגון במאבק ציבורי ומשפטי נגד פעולות הכוללות שחרור מחבלים[16][17].

בשנות התשעים היה ממקימי מטה מאמ"ץ שהוביל את הלוגיסטיקה של המחאה נגד הסכמי אוסלו[18].

בשנת 2003 הורה בג"ץ לעיריית ירושלים, מטעמי חופש הביטוי, לאפשר לאינדור לתלות ברחבי העיר כרזה ובה הכתובת: "יוסי שריד – שַמָּש של ערפאת"[19].

באוקטובר 2020, בעיצומה של מגפת הקורונה, יזם מטס הצדעה אזרחי לכבוד מגן דוד אדום, צה"ל, צוותי בתי החולים וכוחות הרפואה, ולהעלאת המודעות לשמירה על הנחיות משרד הבריאות[20].

לאורך השנים כתב אינדור מאמרי דעה, טורים ומדורים רבים, במגוון גופי תקשורת בהם: ידיעות אחרונות, שערים - עיתונה היומי של מפלגת פועלי אגודת ישראל, היום - ביטאון מפלגת גח"ל, ישראל היום, בשבע ועוד. כמו כן התראיין רבות במסגרת תפקידיו הציבוריים לערוצי התקשורת המשודרת.

חיים אישיים

עריכה

בשנת 1972 התחתן מאיר אינדור עם בת שבע בת הרב הראשי של שירות בתי הסוהר, אברהם חזן, באותם ימים אחות בבית החולים שערי צדק[21]. נולדו להם שש בנות, בהן אשת התקשורת שרה ב"ק.

אחיו, יוסי, היה חבר בחוליה של המחתרת היהודית שניסתה להתנקש בחייו של ראש עיריית אל-בירה, אך הצליח להתחמק ממעצר[22].

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מייסדים וחברי הנהלה בעבר ובהווה, באתר אלמגור.
  2. ^ ראו הדף הרשמי אודות "מייסדים וחברי הנהלה בעבר ובהווה" באתר עמותת אלמגור. וכן בעדותה של שרה ב"ק בראיון עמה ב-שביעי, גיליון 392, עמ 37', י"ב בשבט ה'תש"ף, 20 בפברואר 2007.
  3. ^ מיכל אריאלי, האיש שנלחם בטרור: האויבים הערבים מגיעים מתוך ישראל, וזה מה שמסוכן כאן, באתר Hidabroot, ‏4 במאי 2021
  4. ^ שלמה פיוטרקובסקי, יו"ר אלמגור נפצע קל-בינוני בלינץ' בהר הזיתים, באתר ערוץ 7, 29 בספטמבר 2010
  5. ^ מאיר אינדור, ‏יום ירושלים היה חגיגה ישראלית מרגשת, אך התקשורת התעקשה להישאר באג'נדה משלה, באתר מעריב אונליין, 10 ביוני 2022
  6. ^ ראיון עם שרה ב"ק ב-שביעי, גיליון 392, עמ' 37, י"ב בשבט ה'תש"ף, 20 בפברואר 2007.
  7. ^ בדף הרשמי אודות "מייסדים וחברי הנהלה בעבר ובהווה" באתר עמותת אלמגור. וב-מאיר אינדור, דעה | "בדמייך חיי": מהפיגוע ליד בית הדסה ועד חזרת היהודים לחברון, באתר ישראל היום, 8 בנובמבר 2021 נכתב שהוביל את השדלנות לאישור ההחלטה הממשלתית לאשר יישוב יהודי בחברון.
  8. ^ החלטת ממשלה 438.
  9. ^ להצהיר אמונים לחברון - ולזכור את קורבנותיה, מאיר אינדור, 04 בספטמבר 2019, באתר ישראל היום.
  10. ^ כך בדף הרשמי אודות "מייסדים וחברי הנהלה בעבר ובהווה" באתר עמותת אלמגור. בדף הפייסבוק של אינדור, וכן בעדותה של שרה ב"ק בראיון עמה ב-שביעי, גיליון 392, עמ' 37, י"ב בשבט ה'תש"ף, 20 בפברואר 2007. וכן במאמרו של אינדור ב-אין ברית בין ימין לשמאל, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 במרץ 2013
  11. ^ אהרן מגד, ערב אחד בדרום או: תרומה של זמן, דבר, 26 בנובמבר 1982.⁩
  12. ^ שיח לוחמים, חדשות, 1 בספטמבר 1989.
  13. ^ אין ברית בין ימין לשמאל, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 במרץ 2013
  14. ^ משרד המשפטים: לא כל המשפחות קיבלו הודעה על החלטת הממשלה לשחרר את רוצחי קרוביהם, חדשות הכנסת, 28 באוקטובר 2013, כ"ד בחשוון תשע"ד.
  15. ^ חדשות ועדת הפנים והגנת הסביבה, 16 באוקטובר 2018, ז' בחשון תשע"ט.
  16. ^ יאיר אלטמן ואטילה שומפלבי, מאיר דגן: העסקה גרועה יותר מזו שאולמרט דחה, באתר ynet, 17 באוקטובר 2011
  17. ^ אביאל מגנזי, עתירה לבג"ץ: "השחרור - רוח גבית לטרור", באתר ynet, 30 בדצמבר 2013
  18. ^ משה הלינגר, יצחק הרשקוביץ, ציות ואי-ציות בציונות הדתית מגוש אמונים ועד תג מחיר, עמ' 101, בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה.
  19. ^ בג"ץ 6226/01 מאיר אינדור נ' ראש עיריית ירושלים, ניתן ב־2 בפברואר 2003, פ"ד נז (2), 157.
  20. ^ מטס הצדעה אזרחי מיוחד נערך לכבוד מגן דוד אדום, צה"ל, צוותי בתי החולים, וכוחות הרפואה, 23 באוקטובר 2020, באתר מגן דוד אדום בישראל.
  21. ^ שפרה ריפקין, מהפציעה מרימון למלחמה בשחרורי מחבלים, באתר ערוץ 7, 8 במאי 2014
  22. ^ משה הורוביץ, אינדור מטלפן, כותרת ראשית, 9 במרץ 1988